לא קלאסי פה: י-ם אולי ניצחה, אך הרמה ירודה

הפועל ירושלים אומנם ניצחה את מכבי ת"א בקלאסיקו הישראלי, אך הרמה ירודה. הקהל בארנה הרים את אליהו שהצטיין ולהאדומים יש את הסגל האיכותי ביותר אי פעם. אצל הצהובים לא רואים את האור בקצה המנהרה, ואיפה הראש של גאודלוק? דני פרנקו מנתח

דני פרנקו
דני פרנקו  16.04.17 - 11:00

תגיות: ליגת ווינר

תחילת כתבה

המשבר העמוק של שתי נושאות הדגל של הכדורסל הישראלי התנקז אמש למה שהיה הקלאסיקו והפך הפעם לסטרסיקו (ותודה לניב רסקין על המונח המדוייק) של הכדורסל הישראלי. האווירה בארנה הייתה מחשמלת, נוכחות יפה של קהל צהוב בתקרת האולם וים של קהל אדום, שהבין את גודל השבר ונתן הצגה. הקלישאה מספרת על הקהל ששווה בין 5 ל-10 נקודות, שהן הרבה מאד במשחק כדורסל.

את התפוקה של ההצגה האדומה ביציע אמש אפשר בקלות לכמת למספרים מדוייקים, והם המספרים של ליאור אליהו, שעד שיוכח אחרת הוא הישראלי היחיד בליגה שהוא שובר שוויון. 14 נקודות ו-12 ריבאונדים היו לאליהו, ואפשר להוסיף להם גם 2 אסיסטים שהסתיימו בדאנק גדול של אמארה סטודמאייר ושלשה של דייסון, שסגרה את המשחק.

אם ירושלים הייתה קולעת טוב יותר אמש, אזי שני האסיסטים היו הופכים לשישה. הקהל האדום התמקד באליהו מתחילת החימום והפך אותו משחקן מוכפש, מושמץ, אחד שמקבל כתף קרה ע"י גורמים מבית כאשר על הדרך נגררים אנשי מדיה מוסתים ובעלי דעות קדומות שמלבים את האש, לשחקן המשחק. טועים אלו שייחסו את ההופעה של אליהו אתמול לאותו אימון מדובר או להשעייה בת יום אותה אני מניח שהפורוורד ניצל לחופש קצר על מנת לאגור כוחות.

קצת חום של הקהל מבית, ויריבה צהובה, כבר יעשו את העבודה. לעומת זאת, אסור לירושלים לבנות על הופעות סדירות של אליהו במתכונת של הסטרסיקו. רוב הנקודות של אליהו נבעו ממהלכים מקריים שאינם מתוכננים ו-IQ כדורסל גבוה של יותם הלפרין. הבעיה המקצועית בירושלים עבור שחקנים כמו אליהו שחיים ממשחק קבוצתי בעינה עומדת, ואינה מראה שיפור מינימלי מחודש ספטמבר (לראייה 13 אסיסטים בניצחון אמש, וירושלים מדורגת במקום העשירי בליגה בפרמטר הקבוצתי).

אז בתום ערב של כדורסל מותח ודרמתי, עם רמת כדורסל נמוכה, ופערי איכות משמעותיים לטובת האדומים מבין הסגלים אמש, הייתה זו הפועל ירושלים שהרוויחה כמה ימים של שקט תעשייתי. מכבי ת"א מצידה הגיעה למשחק עם סגל כמעט נטול גארדים, ולא הייתה רחוקה מלגנוב משחק מקבוצה עדיפה. גל מקל היה הרכז היחיד של מכבי אמש, וירושלים איפשרה לו להיות הטופ סקורר בצהוב עם 22 נקודות ב-66% נהדרים מטווח 2 נקודות, ו-4 אסיסטים, ובכך לשמור כמעט לבדו את מכבי ת"א במשחק לאורך 38 דקות.

כל זאת למרות שלירושלים יש שומרים אדירים כמו בר טימור, ג'רום דייסון וטרנס קינסי, אך היא לא הראתה מדיניות חיסול הגנתית. ואם לא בהגנה, אזי גם התקפית שחקני ירושלים מלבד מקרה אחד לא תקפו פנימה את גל מקל בהגנת החילופים של מכבי ת"א. בהעדרם של יוגב אוחיון ודי.ג'י סילי מצאה עצמה מכבי ת"א במיס-מאצ' הגנתי אחרי כמעט כל מסירה של הפועל ירושלים. פעם אחר פעם מצאו עצמם קרטיס ג'רלס, ג'רום דייסון ובר טימור מול הרגליים הכבדות של דווין סמית, ויקטור ראד, סילבן לנדסברג וג'ו אלכסנדר וניצלו זאת לנקודות קלות.

גם השלשה של ג'רום דייסון הגיעה מאסיסט של ליאור אליהו שעבר את השומר שלו בקלות בלתי נסבלת. בהעדר גארדים יוצרים, מכבי ת"א ניסתה לשחק התקפות ארוכות ושבלוניות שלרוב הביאו לבחירת זריקות לא טובה. כאשר מכבי כבר מצאה זריקות טובות מחוץ לקשת של פניני, סמית, ראד ולנדסברג הן לא נכנסו.

בסגל הנוכחי של מכבי ת"א ביום שדווין סמית, גיא פניני וסילבן לנדסברג קולעים יחד 3-17 מהשדה, אז 57 נקודות שקלעה מכבי ת"א אמש הן אולי מביכות, אך משקפות את המציאות בקבוצה. למזלה של מכבי ת"א גם בערב אולי היסטורי בו היא קולעת ב36% מהשדה(!), היא פגשה בקבוצה שאינה רצה כשיטה ולכן אינה מענישה. גם כאשר ירושלים קיבלה הזדמנויות לנצל את היתרון האתלטי האדיר שלה במגרש פתוח, היה ניכר הבלבול, חוסר התאום והאימון בריווח המגרש, דבר שהוביל לאיבודי כדור ובחירת סיומות מסובכות במיוחד שנראו לא טוב ותסכלו בעיקר את היציעים.

ירושלים, שהיא קבוצה של משחק עומד, עם מעט פוזשנים (מקום 11 בליגה בזריקות מהשדה!!) ועם כל הכשרון העדיף שלה, אמש קלעה גם היא ב-38% מביכים מהשדה. כך ניצלה מכבי ת"א אמש מתבוסה כואבת במיוחד.

במבט לעתיד, ירושלים כפי שנהגה לעשות בשנים האחרונות, מתעצמת לקראת השלבים המכריעים של העונה. על אף ההשקעה האדירה של אורי אלון העונה, בקבוצה ראו צורך להתחזק מיידית על מנת להילחם עם תואר האליפות, והצירוף של אלסנדרו ג'נטילה וריצ'ארד האוול יוצר בירושלים את הקבוצה המוכשרת והאיכותית ששיחקה בבירה אי פעם.

מעניין כיצד תיבנה בזמן הקצר שנותר עד לסיום העונה הפועל ירושלים החדשה. כיצד תיראה ההיררכיה בעמדה מספר 5 עם האוול וסטודמאייר ועד כמה תנצל הקבוצה את ההתעצמות שלה בצבע. על חשבון מי ירשם ג'נטילה, ובידי מי יפקיד פניג'יאני את אמונו בשלבים המכריעים של העונה. התשובות בקרוב.

העתיד במכבי ת"א כבר מעורפל מזה זמן ולא ברור אם מישהו יודע במועדון הצהוב כיצד הוא ייראה. בתוך תוכם, גם אם לא יודו בכך, מבינים אנשי מכבי ת"א שהקבוצה הנוכחית ספק אם שווה פיינל פור ישראלי. בזמן שירושלים מתעצמת, במכבי ת"א מבצעים ניסוי ותהייה בדקות קצובות עם קווינסי מילר. שחקן מוכשר שיכולתו, יעילותו והכימיה הקבוצתית שלו במקרה הטוב מוטלת בספק בשלב לשלבים המכריעים של העונה. במכבי כנראה בטוחים שיש להם זמן לחבר את מילר שכרגע נראה מנותק, אחרת לא היו מוותרים על היעילות של דיימונד סימפסון בליגה שלנו.

סילבן לנדסברג הפך העונה מסימן שאלה, לסימן קריאה, ובמשבר הנוכחי שלו לנורת אזהרה. עד היום אין הוכחה לחוט שדרה אמיתי עליו מכבי יכולה לסמוך, מעבר ליכולות הנהדרות שנמצאות בארסנל. אך לרמות אליהן שואפות מכבי ת"א והפועל ירושלים, יכולות חייבות להישען על חוט שידרה ועמידה בלחצים. את זה סילבן לנדסברג לא הראה עד היום במכבי ת"א.

דווין סמית' נקרא עד לא מזמן העוגן של הצהובים. סמית' של התקופה האחרונה נראה איטי, כבד והססן. ההגנה נוראית, ובשבוע האחרון העוגן החטיא שלשה שיכלה לשלוח את המשחק נגד אילת להארכה, ואמש 1:10 לסיום, שוב החטיא שלשה פנויה שיכלה להשוות את התוצאה ולהעביר את הלחץ לצד הירושלמי. במצבו הנוכחי הפורוורד תלוי ביכולת קבוצתית שתייצר עבורו מבטים טובים לסל, אך גם החוסרים בסגל הצהוב לא יכולים להשפיע עד כדי כך לרעה עליו.

אנדרו גאודלוק נסע לטפל בעצמו בארה"ב, אירוע נדיר במועדון כמו מכבי ת"א. מרגע שנסע, ההחלטה והאחריות לבריאותו גם אם יודו בכך וגם אם לא, נלקחה מידיו של המועדון. גאודלוק יחזור כשיחזור, ואז ינסה לערוך לעצמו שיקום וטרום עונה מחודש. ייתכן שדקות משחק גאודלוק כבר לא ימצא העונה, אבל חוזה לעונה הבאה כבר יהיה לו בקבוצה אחרת.

בתום קלאסיקו או סטרסיקו חמישי, מכבי ת"א מוצאת עצמה אבודה, מתוסכלת ובעיקר נראה שאינה יודעת אם הסוף יכול להיות גם התחלה חדשה...

הדפס