מאני טיים: קינזי וג'רלס הובילו להצגת ירושלים

שחקנים גדולים נמדדים במשחקים גדולים ולירושלים היה את קינזי, ג'רלס והלפרין ברגע האמת מול ולנסיה. חגאי מסכם הצגה בארנה וממליץ לפיאניג'אני לשלוף שפן ביום רביעי

רועי חגאי
רועי חגאי  17.03.17 - 18:15

תגיות: יורוקאפ

תחילת כתבה

הפועל ירושלים הגיעה היום עם הגב אל הקיר ונתנה משחק גדול, כיאה למעמד חצי גמר היורוקאפ וליריבה מנוסה ואיכותית כמו ולנסיה. החבורה של סימונה פיאניג'אני ידעה במבחינתה מדובר במשחק של Win Or Go Home ועם הרבה לחץ על הכתפיים הוכיחה שהשנה נבנה שם משהו נכון ומיוחד.

הנציגה הישראלית התחילה את הרבע הראשון בצורה מאוד אגרסיבית, במיוחד הגנתית. היא טיפלה יפה בהתקפת הפיק אנד רול של ולנסיה על ידי שבירת חסימות ולעת הצורך ביצעה עבירות חזקות. המסר של הירושלמים היה ברור: אנחנו לא הולכים היום הביתה. מבחינה התקפית, ירושלים התחילו את המשחק בצורה מאוד קבוצתית. בדרך כלל, אנחנו רואים המון פיק אנד רול של קרטיס ג'רלס, אבל הפעם הכדור זז מיד ליד וזה נתן ביטחון לשחקנים.

הרבה דובר על מיעוט הקרדיט שנותן המאמן האיטלקי לשחקנים הישראלים. הפעם, הוא עשה נכון ששיתף את הספסל כבר ברבע הראשון וקיבל דחיפה מבר טימור ובמיוחד מיותם הלפרין שהיו אקס פקטורים. ברבע השני, ולנסיה נכנסה למשחק, עשתה התאמות התקפיות לאגרסיביות של ירושלים וגם קלעה באחוזים גבוהים יותר ל-2 ול-3. בסך הכל, ירושלים הייתה שווה יותר מ-4 נקודות הפרש עם הירידה להפסקה.

הרבע השלישי היה בשליטה מוחלטת של הספרדים. הם ניצלו את העובדה שירושלים נכנסה ללחץ שאפילו בא לידי ביטוי בלייאפים פשוטים של אחד על אפס שלא נכנסו. זה קצת הזכיר לי את גמר הגביע נגד מכבי ת"א, שבו האדומים התפרקו במהלך המחצית השניה. ירושלים צריכה ללמוד ולדעת שברגעים קשים יהיה נכון לשחק יותר פנימה על אמארה סטודמאייר, מהסיבה הפשוטה שהוא ה-גו טו גאיי שלהם. ב-10 הדקות האחרונות הציגה הפועל את מיטב הרפורטואר שלה באחד הרבעים הגדולים שלה בשנים האחרונות. לנצח קבוצה כמו ולנסיה 9:26 ברבע  גורלי ועוד במעמד כל כך חשוב, זה אומר הרבה. פשוט להוריד את הכובע.

שחקנים גדולים נמדדים במשחקים גדולים, כלומר במאני טיים. זה התחיל מטרנס קינזי שתמיד משמעותי בצד ההגנתי, אבל פצח בריצה הפעם עם סלים גדולים. ג'רלס, שבמשך שלושה רבעים הראשונים עסק יותר בניהול המשחק, הבין שבשביל לכפות משחק שלישי, ירושלים צריכה את הנקודות שלו ואת הווינריות וכמובן יותם הלפרין שלא נגמר לעולם ותרם ניסיון, חוכמה ושידר שקט ליתר השחקנים.

אי אפשר שלא לגעת בחוליה החסרה היום. בעייני, ליאור אליהו נשאר השחקן הכי בכיר בכדורסל הישראלי ואני חושב שיעשה נכון פיאניג'אני, אם יקח אותו לשיחה פתוחה בארבע עינים ויחזיר לו את הביטחון. כי מספר 8 באדום יכול להיות אקס פקטור ביום רביעי, שם הקבוצה שלו תגיע כאנדרדוג. הספרדים קבוצה ביתית מאוד שניצחה 19 משחקים רצופים במגרש שלה. בשביל לצאת עם ניצחון מספרד, ירושלים תהיה חייבת להיות מאוד ממושמעת טקטית במשך 40 דקות (ואולי אפילו יותר). הנציגה שלנו ביורוקאפ צריכה להיות אגרסיבית לפחות כמו שהראתה בארנה ואולי לשלוף איזה שפן מהכובע. מישהו אמר ליאור אליהו?

מבחינה מנטלית שתי הקבוצות מגיעות למשחק השלישי שהן יודעות שזה משחק על כל הקופה. הביתיות כמובן היא יתרון עצום לוולנסיה, אבל אם ירושלים ישכילו להגיע למשחק צמוד, אז ברור שהלחץ יהיה דווקא על הקבוצה הביתית. קשה מאוד להפתיע מבחינה טקטית, כי הקבוצות מכירות אחד את השניה מצויין. לכן, מאוד חשוב לשלוט בקצב המשחק. לשחק בדקות הראשונות פנימה ולקחת זריקות טובות, שגם אם לא יכנסו, לפחות לא יאפשרו לספרדים יציאה קלה למתפרצות.

במשחק השני, ראינו ירושלים אחרת שלא רק הולכת לבידודים ולמשחק בין שניים כשג'רלס מעורב. מאוד חשוב לשמור על זה גם לקראת המשחק המכריע וכמו היום להגיע ליכולות האישיות רק ברבע הרביעי ששם לג'רלס ולאמארה היה את יתרון הכישרון לבצע פעולות אינדבידואליות. בחדר הלבשה של הספרדים קרוב לוודאי ידברו המון על סטודמאייר וג'רלס ואיך ניתן לעצור אותם. בגלל זה מאוד חשוב ששחקנים כמו דייסון, שהיה חלש בשני משחקים הראשונים, וכמובן ליאור, שאנחנו יודעים שיכול להתפוצץ בכל רגע נתון, יהוו את האקס פקטור במשחק השלישי.

צריך לזכור שלשתי הקבוצות יש משחק ליגה בתחילת השבוע וצריך לדעת אך מתייחסים אליו. המשחק בנהריה ביום ראשון, מעבר לניצחון או הפסד, יכול להיות הזדמנות מצויינת להחזיר את הביטחון וקצב המשחק לשחקנים כמו ליאור אליהו וג'רום דייסון. בשביל לעלות לגמר, ירושלים צריכה את השניים האלה חדים.

הדפס