אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, יעמוד לדין משום שקילל לכאורה שופט במשחק נוער. זה באמת לא בסדר לקלל שופט, ולא ראוי כי אדם במעמד יו"ר ההתאחדות ינהג כך. יו"ר ההתאחדות זה תפקיד ציבורי לכן לא היועץ המשפטי הוא התובע במקרה הזה, אלא הציבור. דרך האירוע הזה מקבל למעשה הציבור זכות להעמיד את לוזון לדין. ואילו אני מייצג את הציבור הייתי מציע ללוזון עסקת טיעון: ננקה אותך מאשמה על העלבת השופט (בתנאי שתפסיק להופיע במשחקי מכבי פתח תקווה בהם אתה כנראה מאבד את קור הרוח) ובתמורה תתחייב לקדם את הכדורגל הישראלי.

משום שעם כל הכבוד לשופט, מה שלוזון אמר לו – "אתה זבל, אתה אפס" על פי דו"ח השופט – אנחנו, הציבור, אומרים לשופטים כל שבת. ולא ראוי להצטדק. לוזון הוא איש חם ובמשחק נוער של אהובתו מכבי פתח תקווה הוא מתחמם עוד יותר. וגם הציפייה מיו"ר התאחדות לשמש דוגמא או משהו כזה קצת מוגזמת. פני הכלב כפני הדור, ולוזון נבחר ליו"ר ההתאחדות לא על מנת לשפר את הנימוסים בכדורגל הישראלי אלא על מנת לשפר את הליגה ואת הנבחרות.
 
המקרה הזה פוגע בקרדיט שיש לוזון אצלנו, הציבור, משום שהליגה שהוא אחראי עליה נראית כמו מה שהוא אמר או לא אמר לשופט וכך גם הנבחרת. וכאשר בנאדם נכשל במעשים החשובים שלשמם נבחר לתפקידו – כמו במקרה של ראש הממשלה – אנחנו נטפלים למקרים הזניחים על מנת להדיחו.

לוזון, כמו ראש הממשלה שזה עתה התפטר, לא נבחר על מנת לשמש דוגמא לנימוסים ואורח חיים. הציפייה מאנשי ציבור לשמש דוגמא היא צבועה. אנחנו, הציבור, דורשים מנבחרינו להתנהג כפי שאנחנו לא דורשים מעצמנו. כולנו מרמים אבל כאשר ראש הממשלה מרמה יש להדיחו. כולנו מקללים שופטים אך כאשר ראש ההתאחדות מקלל יש להדיחו. "זו דוגמא שלילית לילדים" יגיד הציבור, שפשוט לא מסוגל בעצמו להעניק דוגמא חיובית לילדיו.

את נבחרינו יש לשפוט על פי הישגיהם ולא התנהלותם. ראש הממשלה נכשל בניהול מלחמת לבנון השנייה ולכן עליו לפנות את מקומו. לוזון מוביל כעת את נבחרת ישראל למוקדמות גביע העולם ואף אמר כי חובה לעלות ובזה הוא יימדד. הוא מוביל את הליגה הישראלית למהפך בו תגדל ל-16 קבוצות, מהלך שנועד לקרב את הפריפריה לכדורגל, ובהצלחת המהלך הוא יימדד. אילו אני לוזון, הייתי מסרב לעסקת הטיעון. הסיכוי שיצליח לעמוד בחלק שלו בעסקה – לקדם את הכדורגל בישראל – כל כך נמוך שעדיף לו לעמוד לדין באשמת תקיפה מילולית של שופט.