כשג'ורדי קרויף נחת במכבי תל אביב בכובע של המנהל המקצועי, לא מעט גבות הורמו. תפקיד שכזה עדיין לא מוטמע כמשהו סטנדרטי בביצת הכדורגל הישראלי וקלישאת ה"התאמה למנטליות" חזרה
יותר מפעם אחת. אלא שבשקט שכמותו לא זוכרים כבר תקופה ארוכה בקריית שלום, ההולנדי בעל הייחוס המשפחתי היוקרתי החתים צוות מקצועי זר, ורואה עד כה את הקבוצה שלו מציגה כדורגל מצויין ומסומנת בידי כולם כאחת שמסוגלת ללכת עד הסוף, לראשונה מזה 10 שנים ארוכות במיוחד. בראיון מיוחד באולפן ערוץ הספורט, דיבר קרוייף על הכל. החל ממכבי, דרך ליגת העל כולה ועד ליחסים עם מיטש גולדהאר וג'ק אנגלידיס.

שלום לקריית שלום
"זה אתגר גדול עבורי להיות כאן, זו הסיבה שבגללה באתי", פתח ההולנדי. "אני אוהב לנסות דברים חדשים ואני רוצה להצעיד את המועדון הזה להישגים. ננסה להשלב את המנטליות האירופית לזו הישראלית, וכך ליצור שילוב מנצח. נכון, זה לא קל, אך זה שווה את הניסיון".

קרויף המשיך, וגילה כבר בקיאות בהיסטוריה של המועדון ממנו הוא מקבל משכורת: "ראיתי שמכבי זה מועדון אטרקטיבי שפשוט לא הביא תוצאות, אבל אפשר להרגיש שיש בו הרבה התלהבות וציפיות לראות קבוצה שמצליחה. הפילוסופיה שלי היא לעבוד קשה ולקחת את ההחלטות הנכונות. הליגה היא כמו מרתון ואנחנו רק בהתחלה. עדיין יש לנו דרך ארוכה לעבור".

לאחר מכן, סיפר המנהל המקצועי על השאיפות, כאשר המטרה שלו אולי תרגיז מעט אוהדים צהובים: "אליפות? בוודאות ניאבק עליה, אך מוקדם לדבר על מי יזכה. אני יודע שאולי לא יאהבו שאני אומר את זה, אבל  לא אכפת לי מהדרבי - אני חושב רק על המשחק הבא, על עוד 3 נקודות, ואם אצטרך לבחור בין זכיה בתואר האליפות עם 2 הפסדים בדרבי, לבין 2 ניצחונות בדרבי ולא לזכות, אני מצטער בשביל כולם - אבחר באליפות".

זר לא יבין זאת?
קרויף כבר מתורגל. הוא יודע בדיוק שלמרות הפתיחה הטובה של מכבי, המשבר עוד יגיע, ככל הנראה. "זה קורה שמפסידים, ופשוט צריך לא להיכנס לפאניקה מכך אלא להבין מה קרה ולנסות לתקן", שטח ההולנדי את משנתו. "אני מנסה לשים את האנשים הנכונים במקומות הנכונים. לנתח איך משחקים פה כדורגל, איך אנשים מגיבים ולהבין איך לנצח משחקים. אני חושב שבגלל זה הבאתי צוות מספרד, שמתאים לכך ואני יכול להבין אותו".

לאחר מכן, הוא התייחס לאיש שעובד תחתיו, אוסקר גארסיה. "היתרון הוא ששיחקתי איתו במשך שנים רבות ואנחנו לא צריכים לדבר יותר מדי כדי לדעת מה כל אחד רוצה", סיפר קרויף על טיב היחסים. "אני רוצה שהוא יצליח, וההיפך, כך שאנחנו באותה סירה. אני לא מדבר עם שחקנים ללא ידיעתו ואני לא מתערב בקביעת ההרכב. זה התפקיד שלו. אני משמיע את דעתי, אבל יש לו חופש מוחלט ממני. הוא הבוס בעניין הזה. כדורגל זה משחק של דעות, לכל אחד יש אחת, אבל שלו קובעת במקרה הזה. עבדתי קשה כדי לשכנע אותו לבוא לפה".

"אם תסגרו את עצמכם לזרים ותגידו שרק מקומיים יכולים להצליח כאן זה לא יעזור לכם ללמוד מאחרים", המשיך קרויף את תורתו. "יש לכם הרבה מה ללמוד ויש הרבה דברים שאפשר לעשות לשנות כדי לשפר את הכדורגל כאן. אולי כדאי לשקול אפשרות שאם לא מצליחים, אז לא בטוח שזה בגלל המאמן הזר. אני לא מסכים עם הדעה שאומרת שזרים לא מספיק טובים כדי לאמן כאן. זו בדיחה".

שלח לי שקט
בשנים האחרונות, כידוע, לא מעט בעיות התגלעו בתוך המועדון. אלא שהעונה, לפחות לפי קרויף, פרשות אבי נמני ורן בן שמעון ככל הנראה לא יחזרו: "עד עכשיו, אני חושב שחדר ההלבשה של מכבי בריא. אמנם יש הרבה תקשורת ולחץ להיכנס פנימה, התפקיד שלי הוא להשאיר אתכם, התקשורת, בחוץ. אם יהיו הדלפות שלא יהיו טובות לקבוצה, אני אכנס פנימה".

"התקשורת בישראל? מפתיעה אותי ההתנהלות מולה כי באירופה זה לא נהוג", אמר המנהל המקצועי. "השחקנים לפעמים מודאגים על מה יהיה כתוב עליהם. מבחינתי, לכל אחד יש את התפקיד שלו. אני לא חושד בשחקנים כי הכל בינתיים נקי ואני רוצה לשמור את זה ככה. אם מישהו יעשה פעולה לא טובה מול התקשורת, הוא ימצא אותי מולו. עד העכשיו אני מרוצה מההרמוניה, כי גם כשהפסדנו אנשים ניסו לעבוד ולא לראות מי אשם בכך".

גם לסגנון המשחק הצהוב התייחס קרויף. "אנחנו רוצים להמשיך להיות דומיננטיים אפילו יותר על המגרש", פרט ההולנדי. "עד היום החזקנו בכדור ברוב הזמן, אבל לוקח זמן להגיע לאן שאנחנו רוצים. אנחנו משחקים אפקטיבי אבל לא סקסי? כן, יכול להיות. זה ניתוח טוב, אבל גם לשחק כדורגל אפקטיבי זה חשוב לפעמים יותר מלהציג כדורגל טוב וסקסי". ומה יקרה, אם וכאשר, יגיע כאמור המשבר? "יש לי את התוכניות שלי", גילה. "אני יודע אילו דברים אנחנו צריכים לתקן, אבל כרגע אנחנו בסדר. אם משהו יתשבש, יש לנו הרבה שחקנים שיכולים יקבלו צ'אנס. נצטרך לעבוד קשה".

ואגב כדורגל טוב, שחקן העבר של יונייטד וברצלונה התייחס לאחד הכוכבים הכי גדולים שלו. "לאלירן עטר יש כישרון טבעי, מאז שאני פה אנחנו מדברים", החמיא קרוייף. "היתרון שלו הוא בכך שהוא נמצא עם שחקני עבר בעלי ניסיון שנמצאים פה רק כדי לעזור לו. הגישה שלו טובה מאוד, אין לי שום תלונה אליו, והגישה שלי היא להגיד לכל אחד את דעתי בארבע עיניים. אנחנו צריכים את העזרה שלו כדי להיות טובים יותר. אם הוא יעשה טעות נצטרך להבין מה הבעיה. מבחינתי הוא מאוד חיובי, עובד קשה וכמעט לא מחמיץ אימונים, כמו שמקצוען צריך להיות".

ישראל ואני
הנבחרת המקומית, כמו שוודאי כולנו יודעים, היא לא בדיוק קבוצת הכדורגל המוצלחת ביותר. דווקא לקרוייף, אחד שראה לא מעט כדורגל בחייו, יש כמה דברים טובים לומר על הרמה בארץ הקודש. "יש הרבה שחקנים טכניים ושיכולם לעשות דריבל ולא מפחדים לתקוף ולנצח. אני מאוד אוהב את זה ומכבד את זה", ניתח ג'ורדי, "יש פה חוכמת משחק וגם הכושר הגופני הוא סביר, אבל אני חושב שיש דברים אחרים שצריכים לשפר".

קרויף הסביר: "אנשים כאן מקבלים הלם מסגנון החיים של שחקנים שיוצאים לבלות. אני חושב שזו יותר המנטליות והאגרסיביות של המאמנים. אני חושב שדווקא השחקנים הטובים יודעים להנות מהחיים בצורה אחראית. גם כשאני הייתי שחקן התעוררתי ב-10 בבוקר. לכולם יש זכות להנות, רק צריך לדעת מתי".

"עבדתי בקפריסין לפני שהגעתי לכאן, והתנאים כאן הרבה יותר טובים ממה שמדמיינים בחו"ל", הפתיע קרויף. "אני מרוצה מהרמה כאן, היא טובה ממקומות אחרים בהם הייתי. אין לי תלונות. כל עוד הדשא, חדרי ההלבשה והתנאים טובים, זה מספיק בכדי להצליח".

"חייתי בהולנד רק 6 שנים, כך שאני רואה עצמי ספרדי", סיפר קרויף, בן להורים הולנדיים, על הלאומיות החצויה שלו. "להיות זר בישראל? התגובות על כל שמועה קצת מציקות, ולכן אני לא מגיב על כלום, לא קורא שום דבר בתקשורת ולא מבקש תרגומים של העיתונות. גם בספרד כולם חושבים שהם יותר טובים מהמאמן, אבל זה בסדר".
 
היחסים עם הבוס
אחת השאלות המרכזיות מהגעת שחקן העבר, היא איך הוא מצא את עצמו בתל אביב. תשובות? לא ממש בבית ספרנו. "המועדון לא דיבר על זה עד היום ואני מעדיף שזה יישאר ככה", התייחס להצטרפותו. "מה שכן אני יכול להגיד, שזה ארך קצת יותר זמן ממה שאנשים חושבים. היתה לי הרגשה טובה בקשר למכבי כבר מההתחלה וזה עדיין ככה".

ומה עם הבוס? "אין לי את מיטש גולדהאר בחיוג המהיר בטלפון", הפתיע קרויף, "אבל יש בינינו תקשורת רציפה. עםן ג'ק אנגלידיס, מנגד, אני מדבר על יום. הוא מעורב ושואל שאלות, חולק דעות והתקשורת איתו מצויינת. הוא עסוק, אבל מעורב בהחלטות ואכפת לו מאוד ממכבי. האוהדים צריכים להיות שמחים מאוד שיש להם אדם כזה. בטח שהוא לא עושה זאת בשביל רווח. אולי בשביל מורשת, או כדי לעשות משהו עבור המדינה".

הבן של... וגם קצת מפרגי
לסיום, הוא דיבר על הקריירה כשחקן, עם כמה סיפורים פיקנטיים ממספר חדרי הלבשה אקסלוסיביים.  "קיבלתי את מה שבא. היה יכול להיות יותר טוב, אבל אין טעם להסתכל לאחור", סיכם. "הייתי קצת עקשן ומרדן, עשיתי דברים הרבה יותר גרועים ממה שאני רואה במכבי, אך לא קיבלתי נעל בפרצוף מפרגוסון. שנאתי את הכושר והייתי מעגל פינות. פרגי? למדתי ממנו והרבה דברים שלא הבנתי בזמנו אני מבין עכשיו. הוא הקדים את זמנו ולא הבנתי למה הוא מתכנן ל-3 משחקים קדימה, ועכשיו אני רואה את הכדורגל מהזווית הזו ומבין".

כשנשאל מ-1 עד 10, עד כמה נמאס לו משאלות על אביו, ענה: "10. תמשיך הלאה. אבי נתפס כאגדה, עבורי הוא אבא. כשהייתי הקטן הייתי רואה איך מראיינים אותו. יש לו המון כבוד למה שהוא עשה וראיתי אותו משחק, אפילו קניתי חולצות שלו משחקנים איתם הוא החליף, כי הוא לא שמר כלום. הוא אב קשוח ובתור מאמן הוא היה קשוח יותר איתי מאשר עם אחרים. כשהייתי צעיר זה השפיע עליי אבל היום אני כבר לא מתייחס לזה. אנחנו מדברים המון על כדורגל והוא מייעץ לפעמים. הטוב בהיסטוריה? לא תפקידי לענות על זה. 0.1 אחוז ממי ששיחק הופך לאגדה, ואני חושב שאבי ביניהם. אני מה-99.99 האחרים".

"תמיד היו לי עוד פעילויות מחוץ לכדורגל", גילה האיש של מכבי תל אביב, "וכשפרשתי לא התגעגתי למשחק, אלא לחדר ההלבשה. אבל המשכתי הלאה ועברתי לצד השני של הקווים. וגם זה לא קל. בקפריסין נאלצתי לפטר חבר טוב שלי ועשיתי זאת בדמעות". אליך, אוסקר.