אחרי למעלה משנה מאז שזכה במדליית הארד במשחקים האולימפיים בריו, אורי ששון (100+ ק"ג) יחזור לראשונה להתחרות, כשיעלה על המזרן בגראנד פרי טאשקנט שייפתח בסוף השבוע. כידוע, הג'ודאי קרע את הרצועה הצולבת בברכו בקיץ הקודם ולאחר שיקום ארוך חזר לאימוני ג'ודו וכעת גם לזירה התחרותית.
"יש הרבה התרגשות ופרפרים בבטן. גיליתי שהמוטיבציה היא אחרת", אמר ששון לערוץ הספורט. "המוטיבציה ישנה אבל זה סוג אחר. אני חושב שנחתי מספיק, עשיתי את השיקום בצורה הכי טובה שיכולה להיות ואני מרגיש בשל, כשיר ומוכן להמשיך לייצג את המדינה".
"ברור לי שזה לא יהיה קל, ברור לי שאני לא יכול להיות הכי טוב שבעולם בתחרות הראשונה אבל אני מוכן לכל מכשול שיהיה. אני כל הזמן מסתכל על הדרך, וכרגע זה לבוא ולתת את הכל במסגרת מה שיש. מבחינתי זו תחרות ראשונה, זה בדק בית, אני רוצה לבדוק את עצמי וכמובן להסיק מסקנות. לפני כל תחרות יש לי כמה תסריטים. יש את החיובי אבל יש גם את השלילי, והוא כואב ולא נעים. אני כל הזמן צריך לחשוב שרק חזרתי, אני לא אהיה מופתע אם לא תהיה מדליה, מצד שני אני גם יודע שאני יכול גם לעשות את זה אז נראה".
אתה מרגיש שאתה מגיע שונה, בכל זאת בתור 'אורי ששון מדליסט הארד מריו'?
"אני מרגיש שאותן תכונות שהיו לי קודם נשארו, אותם פחדים, לחצים ואפילו ספקות שתמיד היו נשארו ואני שמח שזה ככה כי זה מה שהופך אותי להיות טוב. נכון שהטייטל עצמו יתנגן הרבה כשאני אעלה לתחרויות אבל אני מוכן לזה".
ששון. "מרגיש בשל" (getty)
הפציעה בברך לגמרי מאחוריך?
א"ני מרגיש שכן, אני מרגיש שאני מספיק חזק להילחם עם החבר'ה האלה. עשינו סדרה של טיפולים במשך שמונה חודשים, טיפולים יומיומיים מאוד אינטנסיביים ואני מרגיש בטוח מספיק".
עד כמה הופתעת מהפרישה של ירדן ג'רבי?
"למען האמת לא הופתעתי, זה היה באוויר. זה הפסד ענק לספורט הישראלי היא ספורטאית ענקית. בטוח שאם האש הזאת שהיא דיברה עליה הייתה נשארת אז היא הייתה יכולה להשיג הישגים עוד יותר גדולים ממה שהיא השיגה, למרות שהיא כבשה כל יעד בדרך למדליה האולימפית. זה קצת עצוב אבל גם משאיר תחושה של גאווה. ירדן היא מודל לחיקוי לילדים, נערות שחולמות להיות אלופות".
אתה יכול להבין אותה? גם אתה אולי אמרת לעצמך במהלך השנה הזאת 'לא בא לי להתאמן, בא לי להמשיך ליהנות מהחיים'?
"אני יכול להבין. זה כל כל קשה להתכונן למדליה אולימפית ולזכות. זו תקופה מאוד קשה, לפני ואחרי. הלפני הוא נורא אינטנסיבי וקשוח וכשאתה טועם מהחיים הטובים אתה אומר רגע 'למה לא להמשיך ליהנות ממה שיש לעולם להציע?'. כן עברתי עם עצמי את התהליך הזה, את השאלה הזאת שהיא לגיטימית, אבל בסוף נזכרתי במהות ומבחינתי לקום כל בוקר ולהגיע למזרן זה הדבר שאני הכי אוהב לעשות".
עד כמה התשוקה שלך גדולה?
"אני חושב שהתשוקה שלי היא חזקה. אני לא מסתפק במדליה האולימפית שזכיתי. הייתי צריך את הזמן הזה לעצמי, אני יכול להגיד שהפציעה הגיעה בזמן הנכון. אני מרגיש שיש לי עוד הרבה לתת, שיש לי עוד 50 אחוז יכולת שאני יכול לשפר בעצמי, אז למה לא? למה לא לכבוש עוד פסגות?".
ששון. "ג'רבי היא מודל לחיקוי" (getty)