מאחורי הגב: במכבי ת"א לא סופרים את ליטו וידיגאל

אחרי הניצחון במשחק העונה הראשון של הפלייאוף, הפועל באר שבע כנראה הוכיחה שהיא ראויה לאליפות שנייה ברציפות. למרות שהמשחק לא היה מרשים והוא הוכרע על ידי פנדל שלדעתי לא היה, האדומים הוכיחו עליונות על מכבי תל אביב ולא הוטל ספק על כך שהקבוצה של ברק בכר היא הטובה בארץ. היא לחמה יותר, הייתה ראשונה לכל כדור ומחקה את הצהובים לחלוטין במחצית הראשונה.

מכבי לעומתה, לא הייתה במשחק במחצית הראשונה. החניכים של וידיגאל לא הצליחו לחבר מסירות מדויקות והלחץ של באר שבע גרם להם לשחק על כדורים ארוכים. לצהובים היו אולי 5 דקות טובות עד ההפסקה, וגם בהם הם הגיעו למצב וחצי. במחצית השנייה המשחק קצת התאזן.

מירב המחמאות מגיעות לג'ון אוגו, שהוכיח שהוא השחקן הטוב ביותר במדינה כיום עם משחק הירואי: היה בכל פינה במגרש, חילץ כדורים בהגנה ושלח מסירות מדוייקות להתקפה. הניגרי של באר שבע תמיד מצוין, שומר על איזון ועל ממוצעים טובים ואני בוחר בו כשחקן הזר הטוב ביותר שהיה בשנים האחרונות בישראל.

רק נס יכול למנוע מבאר שבע את האליפות הזאת, יש להם אפשרות גם להפסיד שני משחקים כי יחס השערים שלהם שווה עוד משחק. קשה לי לראות באר שבע מפסידה פעמיים ואת מכבי מנצחת את כל המשחק, במשחק הכי חשוב שלה העונה היא לא הצליחה לסיים אפילו בתיקו שישאיר תקווה כלשהי. ההפסד של היום כנראה סתם את הגולל על הסיכויים של מכבי.

עוד קבוצה שראויה להתייחסות היא הפועל תל אביב. אחרי הרבה זמן, היא הצליחה לקפוץ מהמקום האחרון בטבלה ולהוריד את כפר סבא אל מתחת לקו האדום. אני חושב שהחניכים של מנחם קורצקי רצו מאוד את הניצחון, שיחקו במערך התקפי ונהנו משני בישולים מצויינים של עמרי אלטמן שהוכיח את היכולת שלו.

הפועל תל אביב הייתה ראויה בסופו של דבר לניצחון הזה. היא לחמה יותר, רצתה יותר, וסיבכה את בני יהודה. אריאל הרוש הפגין משחק בטוח יחד עם כל ההגנה, ואני חושב שגם אביחי ידין שחזר אחרי תקופה ארוכה להרכב הוכיח את המנהיגות והנחישות שלו. מנגד, בני יהודה תגיע לחצי גמר הגביע במצב מסוכן.