עשה ואל תעשה: ההבדל בין קאוט לבניון

מעל האליפות המרגשת שפיינורד זכתה בה בתחילת השבוע, אחרי 18 שנים עקרות, עמד איש אחד. דירק קאוט. האליל של אוהדי פיינורד, שחזר הביתה אחרי עשור של נדודים באירופה וקריירה סופר מפוארת שהגיעה לשיאה במהלך שש שנים מוצלחות בליברפול. מזכיר לכם מישהו? כן, הסיפור של קאוט היה אמור להיות בקלות גם הסיפור של יוסי בניון, חברו לשעבר באנפילד. שניהם חזרו למולדתם אחרי שנים אדירות באירופה, אבל אוי, כמה שהקאמבק שלהם שונה.

בניון וקאוט היו חברים טובים בליברפול. "יוסי הוא אדם ושחקן חכם עם המון איכויות", ההולנדי החמיא לישראלי לפני 8 שנים בכתבה מיוחדת על שניהם באתר הרשמי של האדומים. "הוא גובר על שחקנים בקלות מדהימה ולפעמים כשאתה רואה איך הוא מוסר את הכדור אתה פשוט לא מאמין. יש לו כל כך הרבה מעלות והוא יכול ברגע אחד לשנות משחק עבור ליברפול. מעבר לכדורגל, הוא עובד קשה ונחשב לדמות משמעותית בחדר ההלבשה שלנו. זה חשוב מהכל".

קאוט, שהודיע ברביעי על פרישה בסטייל אחרי זכייה באליפות, גדל באוטרכט ועבר לפיינורד ככוכב מבטיח בגיל 22, בניון עשה בדיוק אותו דבר מב"ש לחיפה. קאוט חזר לפיינורד בקיץ 2015, בניון סגר מעגל בחיפה שנה אחת קודם לכן.

כצפוי, זה התחיל טוב ובניון זכה למעמד של מלך ביציעים הירוקים. אלפים חיכו לו בשדה התעופה כשנחת בארץ, חלקם אפילו בכה כשראה אותו לובש שוב ירוק והיו אפילו אוהדים שבכלל ראו אותו בפעם הראשונה במציאות כי בקדנציה הראשונה שלו בקבוצה הם היו צעירים מדי, אבל גם הם ידעו בדיוק איך מזמזמזים את השיר "מאמי" של ארנון צדוק. "יוסי, יוסי, יוסי, יוסי, יוסי בניון", הם שרו בהתרגשות והשתחוו ליהלום, שהביא להם כל כך הרבה רגעי אושר בתחילת המילניום.

עבור אוהדי מכבי חיפה יוסי בניון היה המרדף המשפיל של רן בן שמעון אחריו בדרבי, שער הניצחון המטורף בתוספת הזמן ב-1:2 על מכבי ת"א בבלומפילד והגולאסו המפורסם מול אשדוד אחרי שלוש הקפצות באוויר. בכלל, גם במשך כל התקופה של בניון באירופה, האוהדים של מכבי חיפה חיבקו אותו ורצו בהצלחתו כאילו היה עדיין שייך לקבוצה. הם ניפחו את החזה מגאווה בכל פעם שהשדרים בספרד קראו "בנאג'ון" במשחקים של סנטאנדר, קפצו לתקרה בנגיחה מול קסיאס בברנבאו והיללו אחרי השלושער ההוא מול בשיקטאש. יוסי בניון היה הנציג של אוהדי מכבי חיפה מעבר לים וכשהקבוצה לא הייתה טובה, לפחות היה להם את יוסי להתנחם בו. ואז הוא חזר.

ההתחלה דווקא הייתה נהדרת ובניון נכנס מהר למשבצת המנהיג שציפו ממנו להיות. במקביל לחזרה שלו, הקהל של מכבי חיפה אז היה עסוק בסכסוך מול טאלב טוואטחה ובניון, הקפטן החדש, נחלץ מהר לעזרתו. הוא ידע שהאהבה שרוכשים לו האוהדים תוכל לעזור לו לשכנע אותם להתפייס עם טוואטחה והוא אפילו יזם פגישה דיסקרטית בין ראשי האוהדים למגן עצמו. הפגישה הייתה ברוח של "יאללה, תתפייסו ונמשיך הלאה". זה פחות הצליח ושם גם החלו הבעיות בין בניון עצמו לאוהדים.

אוהדים החלו לצאת נגדו ברשתות החברתיות וסחפו אחרים איתם. הם טענו שהוא התסיס את חדר ההלבשה, אחרים אפילו היו בטוחים שהוא משמש כסוכן בעודו כדורגלן פעיל ואף חיברו על כך שיר מיוחד. זה הלך והידרדר כשבניון תבע באופן אישי את אחד האוהדים ברשת על לשון הרע, נמשך עם חילופי קללות ליד הגדר בדוחא והגיע לשיא כמובן בגמר הגביע מול מכבי ת"א, כשהכריז שניה אחרי הזכייה בתואר - "אני עוזב". באחד המשחקים הוא אפילו ביקש מיתר השחקנים לא להגיע להודות לקהל בסיום וללכת ישירות לחדר ההלבשה. הייתם מאמינים?

במהלך כל תקופת המשבר בין בניון לקומץ, הקהל הרחב של מכבי חיפה עדיין היה מאחוריו. כשהקומץ החל לקלל, אחרים השתיקו אותו עם שיר העידוד שלו. מעבר לזה, היציע הצפוני ("יציע ג'" של סמי עופר) הפך למפולג לגמרי. אוהדים הלכו מכות בגלל יוסי בניון, בשביל יוסי בניון. אחרי ההכרזה ההיא בטדי, אף אחד כבר לא היה מאחוריו. כולם הבינו שזה הסוף וכנראה שטוב שכך.

"דירק (קאוט) הוא הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לפיינורד בשנים האחרונות", החמיא הקשר ההולנדי יינס טורנסטרה לקפטן האגדי שלו אחרי הניצחון 1:3 על הראקלס במשחק האליפות, ניצחון בו קאוט זהר על המגרש עם שלושער מדהים. "הוא מנהיג אמיתי, כזה שמחבר בין כל החלקים בפאזל. בלעדיו לא היינו כאן היום". גם בראד ג'ונס, השוער האוסטרלי בן 35 שחווה רנסאנס העונה בפיינורד ועבר דבר או שניים בכדורגל, ידע בדיוק מי האחראי להצלחה: "תראה איך הקהל מריע לו", הוא אמר לכתב של RTV בחגיגות האליפות. "יש סיבה מדוע הוא נחשב לאלוהים שלהם. לקאוט יש את האישיות המושלמת".

כל אוהד ספורט מבין שיוסי בניון היה חייב לפרוש במכבי חיפה, אבל במקום שבניון יהיה הקאוט של חיפה ויסחוף אותה שוב להצלחות אחרי שנים שחונות, קאוט בכלל היה האליניב ברדה של פיינורד. המנהיג, זה שמחבר, כזה שמוכן להוריד מהאגו שלו למרות שהוא עשה דברים מדהימים בכדורגל ו"נאלץ" לחזור לשחק עם הולנדים אלמוניים ופחות מוכשרים ממנו.

אז מי אשם בכך שבניון לא מסיים את הקריירה שלו בדרך בה קאוט עושה זאת? האוהדים כמובן לא נקיים כי בסופו של דבר הם קיללו, ניבלו את הפה וירדו לחייו של אחד השחקנים הכי אהובים בתולדות המועדון, אבל עכשיו, כשמביטים בקנאה איך ההולנדי זורח בפיינורד, אי אפשר לטעות - גם לבניון יש חלק באשמה.

גם לפני קצת פחות משבועיים, כשמכבי ת"א ניצחה 0:2 את מכבי חיפה המפורקת, בניון החליט להתייחס לקהל שקילל וצעק לו בוז ובחר להכניס לו חזרה בתקשורת. "רק בישראל מי שנבגד קוראים לו בוגד. הכניסו לי סכין וסובבו אותה", הוא אמר אז בראיון תוקפני. מצד שני, בתקופתו בחיפה היו עוד מעל ל-20 אלף אוהדים שכן תמכו, שרו והגנו עד כדי כך שהלכו מכות עם אחיהם ליציע. איך קרה שבסוף כל הקהל נגד בניון? בטוח שזה כואב לשני הצדדים.

בניון הוא לא היחידי. גם אייל ברקוביץ' וחיים רביבו מתחרטים שחזרו לארץ וסביר להניח שבעתיד יצטרפו אליהם כוכבים נוספים. שחקני עבר גדולים אומרים שבכדורגל שלנו לא יודעים לתת כבוד ובגלל זה אסור לשחקנים לחזור לעונת פרישה בישראל. האוהדים בטח לא תמימים, אבל האם השחקנים כן? האם הקהל של פיינורד תומך יותר מזה בחיפה? קשה לי להאמין. את ההבדל עשה קאוט, כמו ברדה בב"ש. כנראה שזה אפשרי.