$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"אם זה תלוי בי, אאמן את ב"ש 10 שנים"

מאמן הפועל ב"ש התארח ב"נוסע המתמיד" ודיבר על ההחלטה ("גם כשחזרתי כשחקן הזהירו אותי, זה נגמר באליפויות"), המצב הרפואי ("הקרדיולוג אמר שאם עברתי את הגמר, אני בסדר") חזרת זהבי ("יוסיף לתחרותיות בליגה"), אלחמיד ("שחקן ב"ש שמתאמן מצוין"), מדמון ("עשה התקדמות נהדרת. רואה אותו משתלב") וז'וסוואה ("לא נכון לדבר עליו כרגע"). האזינו לפודקאסט של נדב יעקבי

מערכת הרדיו  29.06.22 - 20:49

כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז אליניב ברדה לקח על עצמו את תפקיד מאמן הפועל באר שבע, רגע אחרי פיטוריו של רוני לוי מהתפקיד. שחקן העבר שכבר צבר כמה עונות על הקווים כעוזר מאמן, הצליח להוביל את האדומים מבירת הנגב למקום השני בטבלה ולזכייה בגביע המדינה השלישי בתולדות המועדון.

כעת, אחרי שחתם לשנתיים כמאמן ראשי של הקבוצה, ברדה הגיע להתראיין בפודקאסט "הנוסע המתמיד" של נדב יעקבי.

האזינו >>>

איך עוברים עליך הימים? אימונים מתחת לרדאר?
אמנם מתחת לרדאר, אבל זו תקופה מאוד אינטנסיבית. שני אימונים ביום, משחקי אימון, שחקני רכש ושחקנים נבחנים - תקופה אינטנסיבית. זה כיף, זה ממלא לך את היום.

בתקופה הזו, של החום, אימונים בבוקר ולא בצהריים
בישראל קשה מאוד. זאת אחת הסיבות שקבוצות יוצאות למחנות אימונים באירופה. זו הסיבה של החום. זה תמיד בבוקר, או מוקדם בצהריים.

החזרה של ערן זהבי למכבי תל אביב - מה זה יעשה לליגה? ליריבות?
אני מברך כל שחקן, כל ליגיונר שחוזר לישראל יכול להרים את הרמה של הליגה. ואת הרמה של התחרותיות. אני מאחל לו הצלחה.

מאז החזרה - יש תחושה שלא סופרים אתכם. וזה שוב חוזר על עצמו, שוב מכבי חיפה ומכבי תל אביב, למרות שאתם הסגנית ולקחתם גביע. הפסיקו לדבר על באר שבע כמועמדת?
אני לא מתעסק בזה, אני מתעסק רק בקבוצה שלנו. איך לשפר אותה ולהפוך אותה לטובה יותר. אני לא מתעסק מה אומרים בחוץ או מה חושבים בחוץ. כל מה שחשוב זה מה אנחנו חושבים, ודרך העבודה שלנו. לכל השאר אני פחות שם לב.

מסתבר ששיתפת פעולה עם ערן זהבי בהפועל ת"א ב-2006/07. הוא עלה מהנוער, אתה היית שחקן בכיר אצל יצחק שום. אתה זוכר משהו ממנו כשהוא עלה לבוגרים?

פחות. משם פחות. אבל שיתפנו פעולה בנבחרת.

כל פעם ששחקן ישראלי שעשה משהו באירופה חוזר, עושים השוואות. תמיד מזכירים את ברקוביץ' רביבו ובניון שחזרו לא טוב, ויש אותך ואת אלי אוחנה שהצליחו בענק. באיזה צד ערן זהבי ייפול?
כל שחקן שחזר לארץ, כל ליגיונר שחזר לארץ - הצליח או לא, יש כל כך הרבה אלמנטים שהם לא פשוטים. אני מאחל לו שהחזרה תהיה מוצלחת, שירגיש נוח וטוב עם ההחלטה שהוא קיבל.

ההחלטה לאמן באופן קבוע - קיבלת את המשרה במקום רוני לוי, אז היית מאמן זמני. כמה זמן לקח לך כדי להבין שזה מה שאתה רוצה לעשות?
קודם כל, אני בכלל לא חשבתי על המסלול הזה. אמנם סיימתי קורס פרו אבל היה לי טוב בעמדה שלי כמנהל מקצועי, עמדה שאתה רוב הזמן מאחורי הקלעים אבל העבודה מרובה. הקבוצה נראתה בשלבים מסוימים טוב, והתוצאות היו טובות, אז לא חשבתי בכלל על הכיוון. כשקרה מה שקרה עם רוני, ואלונה פנתה אליי וביקשה שאני אקח את זה - גם שם היתה לי התלבטות מאוד קשה, אבל החלטתי שאני לוקח את זה, וכשאני לוקח דברים - אני לוקח במאה אחוז.

כל דבר שעשיתי בחיים, אני עושה על 100 אחוז. וגם פה. וככל שחלף הזמן, והתחלתי כמה שיותר להתחבר עם השחקנים, להתחבר לתפקיד, לראות כל מיני דברים שאנחנו עושים באימונים ובאים לידי ביטוי במשחק - אלה דברים שנותנים לך סיפוק. חשבתי על זה אחרי כל אימון וכל משחק, האם זה הכיוון שאני רוצה לקריירה? זו לא הייתה החלטה רק של קריירה, גם משפחתית, גם בריאותית. זו הייתה תקופת ניסיון לראות אם הגוף שלי עומד בזה, ברמת הלחצים, ברמת האינטנסיביות. טפו טפו טפו, בינתיים אני מרגיש בסדר. זה בעצם בסוף השיקול העיקרי.

הזכרת את העניין הבריאותי - התייעצת עם רופאים כדי לראות שהכל בסדר, בכל זאת עברת משהו לא פשוט לפני כמה שנים.
זה כל הזמן היה גם עם המשפחה וגם עם הקרדיולוג שלי, הוא אמר לי: אם עברת את הגמר, אתה יכול. לך על זה. (צוחק)

יש כאלה שאומרים - כשירדת לדשא מהקומה למעלה, הרחת את הדשא. שזה משהו שעבור שחקן כדורגל של כ"כ הרבה שנים ועזבת, זה מה שעשה את ההבדל. עד כמה זה נכון, או שזה קלישאתי?
זה מאוד נכון. הכדורגל זה סם לכל דבר ועניין. הריח של הדשא, האווירה, התמיכה של הקהל, העצבים, האמוציות - כשאתה נמצא מאחורי הקלעים אתה מתנתק. והחזרה לדשא, הקרבה.. היה משחק שכמעט הוצאתי אאוט בעצמי. אלה דברים שקשה לך לאבד, כי זה שלך מגיל צעיר. וכיף לחזור.

להיות מנהל מקצועי זה תפקיד יותר בטוח, מאמנים התחלפו - אבל הוא יישאר, הוא יחליף את המאמנים. זה טבעי לחשוב על הביטחון התעסוקתי, הבריאותי, המשפחתי.. לקחת סיכון. אף אחד לא מבטיח לך הצלחה. אוהדי כדורגל, יבואו הפסדים, יבואו כשלונות וישכחו.
זה סיכון שידעתי שאני לוקח. זה לא רק בישראל, בכל העולם מאמן - ברגע שהתמנית למאמן, מתחילים להפעיל לך סטופר. שעון חול התחיל לפעול. הדבר היחיד שאני יכול להבטיח זה שאני אעבוד מהבוקר עד הלילה, ברצינות ובמקצוענות, כדי לשפר את השחקנים ולהציג את הכדורגל שהקהל יאהב לראות ויהנה מהכדורגל. אלה דברים שאני יכול להבטיח, תוצאות אני אשמח אם יהיו, אבל זה לא משהו שאפשר להבטיח מראש. אני יודע שיש סיכון גדול מאוד, אבל לקחתי את זה על עצמי.

מאוד שונים החודשים שאימנת בעונה שעברה אז ומה שקורה עכשיו. קיבלת קבוצה במצב לא טוב, אחרי תקופה לא טובה. לקחת קבוצה מלמטה, שהיית צריך עם האנרגיות להרים אותה - עכשיו זה סיפור אחר לגמרי. עכשיו זה לבנות מאפס, זה הכל עליך
גם בעונה שעברה, אמנם לקחתי את הקבוצה רק בתחילת מרץ. היה לי חלק אדיר, משמעותי, בבניית הקבוצה. הרגשתי אחריות גם אם לא הייתי המאמן, אם היו תוצאות לא טובות - האחריות היא גם עליי. הרגשתי חלק מבניית הקבוצה. היחסים עם רוני היו מעולים, והתייעצויות ומחשבות, אז הרגשתי בכל זאת חלק. זה שונה אמנם, אבל לא שונה לגמרי. זה להתחיל את העונה לא מאפס, כי יש סגל שרץ עונה אחת ביחד, כמובן שצריך לעשות שיפורים. ואנחנו עובדים בשקדנות ודקדקנות, ולכן זה קורה קצת לאט. אנחנו מאוד רוצים להיות מדויקים, ולפגוע בדיוק בכל מה שאנחנו צריכים, ולכן הדברים קורים מאחורי הקלעים - אני רואה כמה עבודה נעשית. אנחנו מקווים שנפגע בדיוק במה שאנחנו רוצים.

עובר לך בראש מה אתה עושה אם הקבוצה לא תצליח? כשהקהל מתחיל לשרוק בוז?
לא, לא עובר לי בראש. אני חדור מוטיבציה וחדור אמונה שהדברים ייראו כמו שאנחנו רוצים שהם ייראו.

בעיר באר שבע אתה סמל. אוהבים אותך. אתה לא חושש שכשאתה בתפקיד הזה, תסכן את המורשת שלך כסמל באר שבעי?
האהבה היא הדדית. אני מאוד אוהב את העיר שלי ואת האנשים פה. לא סתם חזרתי מחו"ל לקבוצה שבה גדלתי, למקום שנתן לי את הערכים כשחקן כדורגל וגם כבנאדם. מה שאתה אומר הוא נכון - יכול להיות שאם יהיו תוצאות לא טובות, העניין הזה של המורשת טיפה ייפגע. אבל גם כשחזרתי מחו"ל, 80 אחוז מההמלצות היו - אל תחזור לישראל. תסיים את הקריירה באירופה, אתה תתרסק, מה אתה צריך את זה, אחרים לפניך חזרו ולא הלך להם וזוכרים את הסוף. וכולם זוכרים איך זה נגמר, עם שלוש אליפויות מתוקות. יש סיכונים שצריך לקחת, יש שלב שהייתי צריך לעשות את זה. ואני מקווה שכולם ישמחו. מקווה שכמו שההתחלה היתה מתוקה, גם ההמשך.

האם תאמן קבוצה אחרת בישראל חוץ מהפועל באר שבע?
בגדול כן. אבל כמו שאתה יודע, בכדורגל אי אפשר לדעת מה יוליד יום. הפועל באר שבע זה הבית שלי. היו הצעות - לא להיות מאמן ראשי, אבל גם מעבר לים, הצעות שהיו לי אחרי הפרישה. כרגע אני מעדיף להתרכז בבאר שבע.

אם תאמן בארץ חוץ מהפועל באר שבע, זה יהיה רק את נבחרת ישראל. זה משהו שעובר בראש?
אני מאמן בסך הכל שלושה חודשים. לבוא ולצאת בהצהרות שאני לא אאמן בשום מקום, זה לא נכון. מה שכן נכון זה שהפועל באר שבע זה מקום שבכל מצב, מה שלא יקרה, אני ארגיש בית וחמימות. זה המקום הבטוח שלי. אני אשמח שהמקום הזה תמיד, שהאוהדים של הקבוצה הזו, והאנשים בעיר הזאת, שתמיד יסתובבו גאים ועם הראש למעלה. גאים בקבוצה שלהם. אלה הדברים שתמיד ינחו אותי ותמיד יהיו הכי חשובים.

עובר בראש לחזור לקבוצה כמו גנק?
בכדורגל דברים כאלה קורים והם אפשריים. הראש שלי הוא כרגע באיך עושים מחנה אימונים. לקחת אותי מאוד רחוק.

המהפך שעשיתם - משני שערים בחמישה משחקים, ל-11 שערים בארבעה. מה קרה שם?
מה קרה שם? קשה לי להצביע על משהו אחד ספציפי, אבל השחקנים הבינו שהם צריכים לתת הרבה יותר ולהיראות הרבה יותר טוב. מעבר לזה שהחיבור שלי עם הקהל, הקהל חזר בהמוניו שזה מה שהיה חסר. האנרגיות של הקהל בהפועל באר שבע, בטח במשחקי הבית, שווים את ה-0:1 כל משחק. הקהל חזר לדחוף, הקהל חזר לתמוך, ומעבר לאנרגיות שאני ניסיתי להכניס גם הקהל הכניס אנרגיות ומוטיבציה. ביחד זה היה שילוב מוצלח. כמובן שהמשחק הראשון הוא תמיד משחק מפתח, ולעבור משחק נגד מכבי פ"ת אחרי שהפסדנו בחוץ - גומלין מאוד קשה ומאוד חשוב. כבר במשחק הראשון שלי השחקנים גילו אופי, וידענו גם למנף את זה לליגה. ברגע שהתחלנו טוב, גם ההמשך היה יותר קל ויותר טוב.

15 משחקים - 9 ניצחונות, שני ניצחונות על מכבי חיפה ומכבי ת"א, ב-85 ימים בתפקיד. קרה פה משהו מדהים בשלושה חודשים האלה. השיא היה הזכייה בגביע. לא הגעתם פייבוריטים לגמר. נפגשנו והדהים אותי כמה היית רגוע. גם במשחק עצמו, בכר השתולל וקיבל צהוב. ואתה מול מאמן שזכה בחמש אליפויות, אתה נראית יותר בוגר. אתה יכול להסביר את השקט הנפשי בגמר גביע?
אני מאוד סומך על השחקנים, הסתכלתי להם בעיניים גם במלון וגם במגרש. יש לי את מליקסון שצמוד אליי, כל ההחלטות מתקבלות יחד איתו. הוא עוזר לי בצורה בלתי רגילה, בנינו צוות שעוטף אותי. בכל דבר יש לי את העצה הכי טובה. אני אוהב להאציל סמכויות, לנהל את העניינים יחד איתי. התוצאות? לא ידעתי את זה. כל מה שדיברנו זה היסטוריה, אם לא נתחיל את העונה בצורה טובה - אף אחד לא יזכור מה שהיה.

גמר גביע - מה אמרת לשחקנים לפני ההארכה? היתה תחושה שפספסתם אחרי השער העצמי של ויטור. זו מכה מנטלית לא פשוטה
לא היה פשוט. כמו שמול מכבי פ"ת ידענו לנצח בהארכה, וגם מכבי נתניה עברנו משער של שגיב ממש בסוף. בסוף ההארכה. הקבוצה הזו צברה אופי, מנטליות של ווינרים. וגם בסוף המשחק, אם נגזר עלינו לנצח עם סבל - ננצח עם סבל. הם עלו להארכה, וגם בהארכה יכולנו לסיים את זה עוד לפני הפנדלים. לשמחתי הפעם היינו בצד המנצח.

מה אמרת לברק בכר ומה הוא אמר לך?
מה שהוא אמר לי יישאר בינינו. זכיתי לעבוד עם ברק, גם כשחקן וגם בתור עוזר שלו, אני יכול להגיד שזכיתי. למדתי ממנו הרבה מאוד.

זכית בגביע כשחקן עם הפועל ת"א וגנק. מה ההבדל בתחושה?
שונה לגמרי. זה לא בר השוואה. בתור שחקן, הדברים תלויים בך, אתה על המגרש. בתור מאמן יש השפעה, אתה יכול לכוון, אבל ההשפעה שלך מסתיימת בשריקת הפתיחה. אם לא הכנת טוב, אז אתה צריך להתפלל למזל. בתור שחקן הוצאת אנרגיה, השתוללת. בתור מאמן אתה על הקווים, אתה מלא באדרנלין. לא ישנתי יומיים אחרי הגמר הזה.

שבוע של יוצאי גנק - קורטואה, דה בריינה ואתה.
צירוף מקרים יפה.

בגמר הגביע ב-97 הגעת לאצטדיון רמת גן. ראית את הזכייה ההיא, של סגרון וכל החבר'ה. ב-2003 היית במכבי חיפה. ב-2020...
הייתי עוזר של יוסי אבוקסיס. הדבר היחיד שכאב לי זה שהקהל לא חגג עם השחקנים.

אתם לפני עונה חדשה, אתם בתוך האימונים, אתם טסים למחנה אימונים. אתה מרוצה מההכנות, מההחתמות, יש תחושה שמכבי וחיפה רצים רצים ואתם קצת מאחור.
עבודה מאוד טובה נעשית מאחורי הקלעים, אנחנו לא רוצים לפספס ולכן הבדיקות שלנו לוקחות יותר זמן. אני בטוח שגם החיזוק הנכון יגיע, והקבוצה הזאת תתחזק, תתגבש ותהיה קבוצה טובה.

חאתם עבד אלחמיד?

חאתם מבחינתי שחקן הפועל באר שבע, והוא מתאמן מצוין. אין לי מה להוסיף בעניין הזה.

ז'וסוואה - חוזר? לא חוזר?

ז'וסוואה שחקן של לגיה ורשה, לא יהיה נכון לדבר עליו כרגע.

איליי מדמון - קפטן נבחרת הנוער, בבאר שבע רוצים לראות שחקני בית משמעותיים. אתה יכול להגיד משהו על המשך הדרך שלו?

זו גאווה גדולה מאוד להפועל ב"ש שקפטן נבחרת הנוער מגיע מאצלנו. איליי עשה התקדמות נהדרת, זה התחיל עם אבוקסיס בעונה שהיתה לא פשוטה כלכלית והוא קיבל המון דקות ושיחק גם באירופה. הוא צבר שם ניסיון שהיום בא לידי ביטוי בצורה טובה בנבחרת הנוער. יש הרבה בגרות במשחק שלו. הוא שיחק עונה מלאה בבני יהודה של משחקים כל שבוע. זה נורא חשוב. ולהפועל ב"ש זה נורא חשוב שחקני בית, הוא יצטרך לעבוד מאוד מאוד קשה. אני רואה אותו משתלב. אבל הדברים יהיו יותר תלויים בו ולא בי.

אופיר חיים?

עושה עבודה מדהימה, זה הישג עצום מה שהוא עשה. גם עצם ההעפלה, גם המקום באליפות העולם. זה פשוט, מגיעות לו מחמאות.

השאיפות לעונה הקרובה?

לא אוהב הגדרות, נבנה תוך כדי תנועה. אני תמיד שואף למקסימום האפשרי, זה גם מה שאני אעשה עם השחקנים - כל אחד באופן אישי אני אדחוף לקצה שלו. גם אם זה דורש מדי, בכדורגל דרישות זה דבר מאוד חשוב. אני לא מתבייש לדרוש מעבר למה שמסוגלים לתת. אני בטוח שאם אני אדחוף כל שחקן לקצה שלו, גם באופן קבוצתי ניראה טוב יותר.

אלוף האלופים?

זה משחק על תואר, לכל דבר ועניין.

אירופה?

זה לא פשוט, אנחנו צריכים לעבור שלושה סיבובים. נתחיל עם הראשון, אנחנו לא יודעים מי תהיה היריבה. התחלנו ללמוד את שתי היריבות, שתיהן שקולות. נחכה לראות מי תעפיל ונתכונן בצורה הכי טובה.

החוזה שלך לשנתיים. כמה שנים אתה רוצה לאמן את הפועל ב"ש, אם זה תלוי רק בך?
אם זה תלוי רק בי, עשר.