גאון בטירוף: אדלשטיין מחייה מחדש את עצמו ואת הפועל ת"א

מחויבות בלתי מתפשרת לשחקנים, אך מנגד גם דרישה למצוינות. מכור למשחק, פרפקציוניסט חסר תקנה ואפילו צפייה בחדשות הן בזבוז זמן. הג'ינג'י שוב במרכז הבמה והקולגות מספרות: "ארז? פריק כדורסל ברמות הגבוהות". דו"ח גלדסטון

רועי גלדסטון
רועי גלדסטון  02.12.12 - 14:00
הג'ינג'י חוזר. ארז אדלשטיין שוב בדרבי (אלן שיבר)
הג'ינג'י חוזר. ארז אדלשטיין שוב בדרבי (אלן שיבר)
תחילת כתבה

כשארז אדלשטיין לקח את הפועל ת"א אחרי פספוס העלייה מהלאומית לפני שנתיים, בחזון שלו הוא ראה את נוקיה מלא באחד עשר אלף צופים משולהבים לקראת הדרבי התל אביבי, שחוזר להיות אירוע מרכזי בתרבות הספורט שלנו. ואדלשטיין? הוא חלק מההצגה, הוא זה שמאפשר לחזון להתגשם.

  • 20:45, שידור ישיר באתר: הדרבי הגדול של תל אביב, מכבי מול הפועל בהיכל נוקיה

הג'ינג'י, שגדל בתור רכז בהפועל עפולה – עיר מגוריו, הוא דמות מפתח בכדורסל הישראלי, אפשר לשנוא אותו במוחצנות, בדרמטיות, בהצגות למזכירות, ובתחושת הקיפוח שלו, אי אפשר שלא להעריץ אותו על מוח כדורסל מבריק, מאמן שהטביע חותם בכל ממועדון בו דרך, ישיר, ואמיתי. מה שבטוח שארז הוא דמות אליה לא ניתן להישאר אדיש. מאז החל את קריירת האימון שלו, כעוזרו של בועז ינאי בהפועל גבת/העמק של 1990-91, הוא עבר כברת דרך ארוכה אל הטופ של מאמני הכדורסל בישראל. אדלשטיין אימן בין היתר גם בהפועל ירושלים, גליל עליון, מכבי ר"ג והפועל ת"א. בדו"ח הבא, לא תמצאו נתונים על התארים בהם זכה אלדשטיין, או רשימה של כל הקבוצות בהן עבר, לזה יש את ויקיפדיה. כאן ננסה לספק לכם הצצה אל מאחורי הקלעים של דמות המאמן - ארז אדלשטיין.

מדובר באניגמה שאין כדוגמתה בכדורסל הישראלי. מאמן קשוח, אך רגיש. רושף לעיתים, אך כזה שגם יכול להזיל דמעה מול המצלמות בראיון לאחר משחק. אחד כזה שיתנחל על האוזן של השופט על פאול שהיה צריך לקבל ברבע הראשון, ולא משנה שעכשיו כבר 5 דקות בתוך הרבע הרביעי. אדם שעל פי אנשים שעבדו איתו, ישן 3-4 שעות בלילה ועוד שנת צהריים חטופה שבמהלכה מתרוצצים במוחו הקודח אינספור תרגילי התקפה, מהלכי הגנה וטקטיקות. מוח מיוחד שבו הכדור הכתום תמיד מככב. עוף מוזר, שקשה לעיכול.

"ארז הוא 'פריק' כדורסל ברמות הכי מפחידות שראיתי בחיי", אומר בחיוך גל רז, הסקאוט בעונה שעברה. "הוא לא רואה כלום בטלוויזיה פרט לכדורסל וזה ממש כל עולמו".

הוא ראה פעם סתם חדשות לדעתך? "אני לא יודע, אבל לא נראה לי. זה בטח בזבוז זמן מבחינתו", מוסיף רז, "הוא יורד לפרטים הכי מזעריים שיש במשחק הכדורסל. לשבת ולראות איתו משחק זו חוויה. כשאני מסתכל על משחק אני רואה דברים שלא ראיתי לפני שהכרתי אותו כמו למשל איך שומרת כל קבוצה. אני שם לב לכל חילוף בהגנה, איזה תנועות בהתקפה היריבה אוהבת לבצע, האם הרכז שלהם הוא פיק אנד רולר טוב או לא, איך הקלעי אוהב לקבל כדור, ולאיזה כתף הסנטר אוהב להסתובב. בקיצור למדתי על בשרי מה זאת פרפקציוניסטיות ברמות הכי גבוהות".

צביקה שרף לקח את אדלשטיין בסוף 2008 להיות עוזרו בנבחרת. היה פה תיאום בין שני טיפוסים לא קלים, שדורשים המון ממי שנמצא תחת הדרכתם. "ארז הוא מאמן מיוחד בנוף הישראלי. פרפקציוניסט חסר תקנה, עומד על הדברים שלו", מספר שרף.

שרף גם נותן פיתרון לשאלה מדוע ארז עשה רק עכשיו קאמבק למרכז הבמה של הכדורסל? "הוא אחד מאלה שיחכו לתפקיד שתפור עליו", מספר שרף. "הוא לא ייקח, כמו מאמנים רבים, כל הצעה שייתנו לו, הוא חייב למצוא את ההתאמה שלו למועדון אותו יאמן. לא הרבה מאמנים במעמד שלו היו יורדים ליגה ומציגים שם עבודה יסודית כפי שעשה אשתקד עם הפועל ת"א. העובדה שהקבוצה שלו מפתיעה לטובה עם סגל לא עשיר בזרים ולא עם תקציב גדול לרכש היא בגלל שהוא לקח את רוב השחקנים שהמשיכו איתו מהשנה שעברה וזה בא לידי ביטוי. הוא משקיע הרבה בהגנה לעומת מאמנים אחרים, ומקדם צעירים תוך כדי הקפדה על עקרונות של כדורסל נכון".

גם גל רז מדבר על הדגש ההגנתי בפילוסופיה של אדלשטיין: "ארז מדבר על הגנה כל הזמן. בשנה שעברה, המסר הזה עבר בצורה כמעט מושלמת כי הפועל ספגה בממוצע 68.9 נקודות למשחק, 14 נקודות פחות מיבנה שספגה הכי מעט נקודות אחריה עם 82.2 נקודות למשחק". בכלל, כל איש כדורסל שתדברו איתו ידבר על מידת הפרפקציוניזם של אדלשטיין, המאמן שחי, שותה ונושם כדורסל. אבל לפעמים הצד הזה מתגלה כבעייתי למתבונן מן החוץ. הג'ינג'י כל כך מעורב רגשית במשחק, שההתנהגות שלו יכולה לכלול גם התפרצויות לספסל ולשחקנים, כי הוא מצפה מהם, לאותה מידה של השקעה ואינטליגנציית משחק, אליה הוא מגיע. יחד עם זאת, כשיש פער בין הציפייה שלו ליכולת של שחקניו, הוא שונא את זה וחש אכזבה אישית.

עד נוסף לשיטות הוא טל בורשטיין, שהגיע להתאמן אצל הג'ינג'י בעונת 1996-7 בבני הרצליה, והעלה אותו ואת יניב גרין לקבוצת הבוגרת. "זו חוויה אדירה להתאמן אצלו. הוא מאוד יסודי, ואני לא מדגיש מספיק את ה'מאוד'", מחייך בורשטיין. "הוא מכין קבוצה בצורה יוצאת דופן למשחק, מאוד יצירתי, דורש המון ותמיד רוצה שהקבוצה שלו תהיה חכמה, שהיא תהיה אדלשטיינית". בורשטיין, שנחשב תמיד 'למוח כדורסל', מספר שלא תמיד הבין מה ארז רצה ממנו. "הרבה פעמים בתור ילד בן 17 לא הבנתי עד הסוף ופשוט השתדלתי לבצע, אבל בדיעבד אחרי כמה שנים התחלתי להבין לאיזה רמה של כדורסל ואלמנטים הוא התכוון ורצה שנגיע. בעצם רק בשנים שהגעתי למכבי הבנתי, רק אז נפל לי האסימון. אפשר לקרוא לו גאון. אם הוא מאמין במישהו הוא ילך בשבילו עד הסוף".

מקרה כזה היה בשנה שעברה כשקרטיס קלי נפצע במהלך משחק מספר 2 בחצי גמר הפלייאוף בליגה הלאומית. ארז דאג לקחת אותו לרופא פרטי, הלך איתו בעצמו לבדיקות וטיפל בו בצורה הכי מסורה שיש. את משחק מספר 2 הוא הפסיד אבל הפועל ניצחו במשחק המכריע ועלו לסדרת הגמר. וקלי? הוא חזר לשחק במהירות הרבה מאוד בזכות ארז.

אדלשטיין הוא מאמן שכל מי שמסביבו תמיד נמצא ב-'כוננות'. הולכים לידו 'על ביצים'. אם אתה שחקן שלו אתה תעשה הכל  כי אתה לא רוצה להיות זה שמאכזב אותו. בחגיגות אליפות הליגה הלאומית הלכה הקבוצה לאכול וארז הלך לחדשות הספורט. כשהוא לא היה כולם רקדו, שתו והשתוללו ואיך שהוא הגיע כולם נרגעו והתמתנו, השליטה והנוכחות שלו חזקה מאוד.

אם ישאלו את אדלשטיין מהם שלושת המשחקים הגדולים בקריירה שלו, אחד מהם בוודאי יהיה השחמט אותו עשה לפיני גרשון במחזור ה-20 בעונת 2003-4. אז הפועל ת"א עם אדלשטיין כמאמן ראשי פגשה באוסישקין את מכבי הגדולה, זו שתגדל לשושלת שזוכה בשתי אליפויות אירופה ברציפות ואחת מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה של הצהובים. על הקווים היה גם דייויד בלאט, כעוזרו של פיני גרשון, והתוצאה הייתה מטורפת - 71:96 לפועלים האדומים. 25 הפרש בערב שהפך למיתולוגיה באדום.

הערב, אדלשטיין ובלאט שוב נפגשים. תהיו בטוחים שארז לא ישן הרבה הלילה, אלא הריץ את המהלכים של מכבי שוב ושוב בוידאו ובראש, עד שעוזרו עופר רון צלצל ולחש לו: "הגיע הזמן לזוז, הדרבי הגיע". הדופק עולה, הג'ינג'י – חוזר.

הדפס