"למה צריך להוסיף עוד שכבת זהב לבנטלי אחרי שכבר איבדה את המנוע?", תהה זינדין זידאן על המכירה של קלוד מקאללה מריאל מדריד לצ'לסי ב-2003. זה היה רגע פזיז בהיסטוריה של הבלאנקוס, בו איבדו בורג חשוב מדי במרכז השדה. לקח להם כמה שנים לשחזר אותו, ועד שמצאו תחליף הולם, גם התוצאות וההישגים לא היו כמצופה. עשור חלף, והסיטואציה עלולה לחזור על עצמה.
התפקידים של אנחל די מריה ומקאללה אולי שונים על המגרש, אבל בעלי דמיון מאחורי הקלעים. גם הצרפתי וגם ה"אטרייה" לא הצליחו להיכנס לחגיגת הצ'קים של פלורנטינו פרס. הסירוב לתת להם העלאה במשכורת היה חלק מסלילת דרכם החוצה מהברנבאו. "מקאללה בקושי מעביר את הכדור שלושה מטרים קדימה. צעירים יגיעו וישכיחו אותו", הבטיח הנשיא הכל-יכול בזמנו והחליט להתעלם מהעבודה האדירה של השחקן. במקרה של הארגנטיני, פלורנטינו לא צוטט בצורה כזאת חדה, הוא פשוט הנחית עליו את חאמס רודריגס וטוני קרוס.
די מריה היה השחקן החשוב ביותר בהגשמת החלום של הנשיא: השגת הדסימה. כשצ'אבי אלונסו נפרד מחברו לקבוצה בטוויטר, לא סתם הוא כינה את הסלאלום שלו בגמר בליסבון "בלתי נשכח". ברגע שאתלטיקו מדריד חטפה את השוויון וההלם בתוספת הזמן, הוא היה שם להוציא להם את האוויר בהארכה ולהביא את הניצחון לקבוצתו. למרות היכולות שלו, מעולם לא התייחסו לקשר מארגנטינה בריאל ככוכב.
פיגו, זידאן, ראול.. אבל גם מקאללה
היהלום הצרפתי נתן מחמאות למנוע שתמך בו מאחור
הוא נאלץ להשלים עם העובדה שגארת' בייל יקבל את העמדה שלו באגף, לאחר שהוולשי הגיע בסכום כה גדול. בהמשך הגיעה ההסטה המבריקה שלו לאמצע על-ידי קרלו אנצ'לוטי, שתרמה למספר הופעות גדולות של אלופת אירופה. למעשה, שיא הקריירה בו הוא נמצא כעת, הגיע הרבה בזכות ההתאמות שעשה לבקשות של המאמן האיטלקי.
אחרי כל זה, די מריה לא זכה להכרת תודה, או אפילו להכרה פשוטה של כמה קטלני הוא הפך להיות. "היחס אליו פשוט לא הוגן, הוא השחקן הכי טוב באירופה בחודשים האחרונים", הכריז המאמן הארגנטיני הוותיק, ססאר לואיס מנוטי. אנצ'לוטי גם הביע את רצונו לשמור על השחקן, אבל לאוזניים ולעיניים החשובות הרצון והיכולת לא הגיעו- אלה של פרס. די מריה הוא הקורבן החדש במסע הבלתי נגמר של הנשיא להשיג את השחקנים הכי נוצצים ברגע נתון בעולם הכדורגל. אחרי ששם יד על אחד ממצטייני המונדיאל והשחקן הכי יצירתי בגרמניה, אפשר להמשיך הלאה. גם במחיר של פרידה משחקן אדיר שכבר יש בקבוצה. הוא כבר עשה את שלו מסתבר.
גם בלי השחקן שהוא כל-כך אוהב ובעיקר בזכות הקבוצה המפלצתית שעומדת לרשותו, אנצ'לוטי עדיין צריך לאכול כל תואר שהוא יכול לזכות בו. אבל דבר אחד צריך לזכור: לפרויקט גלאקטיקוס לוקח זמן להתחבר, גם עם טון של כישרון. בריאל יש כבר ניסיון בכך. המתפרצות הקטלניות של הקבוצה הפכו לנשק העיקרי שלה בדרך לזכייה בליגת האלופות, על רובן ניצח די מריה, מי שיוצר את המספר הגבוה ביותר של הזדמנויות.
לשיטה שפיתח אנצ'לוטי עם המהירות המטורפת ביציאה קדימה היה קשה למצוא תשובה, בעיקר באירופה. אין פה שום כוונה לזלזל בשחקנים כמו קרוס וחאמס, אבל הם יצטרכו את הזמן כדי להשתלב או שריאל תצטרך להשתנות כדי להתאים את עצמה מחדש אליהם. לא משנה איזה תסריט ייבחר בסופו של דבר, כל אחד ייקח זמן, שלא בטוח שיש. בטח כשמסתכלים על ההרכב ועל הסכום שכל אחד מה-11 הפותחים נושא איתו. וכן, הסופרקופה הוא תמרור אזהרה.
ידע למצוא מקומו גם ליד שניהם
ועשה סלאלומים שלא יישכחו, תשאלו את צ'אבי אלונסו
ריאל איבדה את אחד המוחות הכי מבריקים שלה, מי שעשה את הדבר הבלתי אפשרי וגרם לבייל וכריסטיאנו רונאלדו להיראות אפילו טוב יותר. פלא שהפורטוגלי התחנן ללא הצלחה שיעצרו את המעבר של חברו למנצ'סטר יונייטד? אין מה להסתיר, עם הכסף הרב שייכנס לו מהמכירה, פלורנטינו כבר חושב על ההרפתקה הבאה שיביא לסגל שלו כדי לעשות מה שעשה עם מקאללה: לשכוח.
גם בלי הארגנטיני, העוצמה של ריאל ברורה לכולם. אבל לא בטוח שבעומס הכישרון הזה יש מישהו שיכול לספק את מה שדי מריה סיפק: טובת הקבוצה מעל לכל, והדמות שסוחפת את כולם איתו כדי להרוג. זה היה הסוד בברנבאו בעונה שעברה, זה שהגשים חלום עתיק. ככה זה בחיים: אתה לא מעריך משהו עד שאתה מאבד אותו.