לפני עשור, היא הייתה אחת הכוכבות של ההצגה הכי טובה ביבשת. כשההמנון האופראי היה מציף בכל מחזור או שלב את חלל האצטדיונים ברחבי אירופה, יכולים היו כולם להניח כמעט בוודאות, כי היא נמצאת אי שם, באחד מהם, נהנית מהרגע בו הצלילים מתנגנים בשבילה ומכינים את הקרקע בטרם היא עולה לעוד הופעה על הדשא. ימי הזוהר של האיטלקייה בתלבושת הפסים נראו אלמותיים ונדמה היה כי העתיד צפוי להיות צבעוני הרבה יותר מהמדים המסורתיים בשחור לבן.
21:45: שידור ישיר באתר: צ'לסי מול יובנטוס
לחצו כאן לתקצירי היום הראשון של ליגת האלופות
אלא שמאז תחילת שנות האלפיים, אור הזרקורים כבר לא נח על יובנטוס. הזכייה בצ'מפיונס ב-96 נראית כמו היסטוריה עתיקה. כעת, אחרי פרשיית הקלצ'יופולי, הירידה והחזרה לליגת המשנה (כולל הבלחה אחת באלופות) ועבודות שיקום רבות היא חוזרת עם שאיפות רציניות לליגה של הגדולים. האם היא מסוגלת לשחזר את ימיה כקדם?
אחרי שנים בצל הרנסנס האמיתי של הגברת הזקנה החל במאי 2010 עם מינויו של אנדראה אניילי לנשיא. אניילי נכנס לתפקיד כבן המשפחה הרביעי שמנהל את המועדון, לאחר שסבו, אביו ודודו עשו זאת בעבר, והאוהדים בטורינו ראו בו כיורש טבעי וכאיש שיכול להשיב את יובה לימיה הגדולים. איש העסקים הצעיר, שהיה אז בסך הכול בן 34, החל להצדיק את הקרדיט. איזון תקציבי, רכש חכם, המעבר לאצטדיון החדש והבאתו של ג'וזפה מארוטה מסמפדוריה כמנהל המקצועי, הפכו אותו לחביב האוהדים, כשהשיא הגיע עם החתמתם בקיץ 2011 של אנטוניו קונטה כמאמן ושל מספר שחקנים אטרקטיביים כמו אנדראה פירלו, סטפן ליכטשטיינר ומירקו וויצ'יניץ'.
השילוב של סגל עמוק וטוב, מאמן מבטיח ופופולארי, בתוספת רעב עצום להצלחה, הוליכו את הזברות לעונה מצוינת שכללה אליפות כשרה ראשונה אחרי בצורת של תשע שנים, 38 מחזורי ליגה ללא הפסד וכדורגל יעיל ואפילו מלהיב בלא מעט משחקים. כל אלה העניקו ליובה שוב את המעמד המוכר לה היטב כמועדון מספר אחת באיטליה וסימנו את שובה לליגת האלופות לאחר היעדרות של שנתיים, כשהפעם היא תיכנס למפעל מהדלת הראשית, כאלופה, ולא פחות חשוב מכך, עם יומרות אמיתיות לזכייה.
העונה, עומד אניילי בפני מבחן לויאליות חדש וקשה יותר, כשהוא נאלץ להתייצב לצד המאמן המושעה שלו בעת המאבק על חפותו. קונטה, ששימש כסמל במשך 14 השנים בהן שיחק ביובה ונחשב כיום לאחד המאמנים המוערכים באיטליה בשל הזכייה באליפות אשתקד, לא התחיל את העונה הנוכחית על הקווים, אחרי שעמד בקיץ האחרון בחזית סקנדל נוסף בכדורגל האיטלקי. הוא הואשם כי בעת שאימן בסיינה מהסריה B לפני כשנתיים, ידע על מכירתם של שני משחקים ולא דיווח על כך. בהמשך, הופרכו החשדות כלפיו בקשר לאחד המשחקים, אך הרשעתו בכל הקשור למשחק השני נשארה בעינה והוא הושעה לעשרה חודשים.
הערעור הראשון שהגיש קונטה בסוף אוגוסט על מנת להפחית בעונש נדחה וכעת הוא ממתין לדיון נוסף שיתקיים החודש אחרי שערער בשנית. בינתיים, יצא הבעלים אניילי להגנת מאמנו הצלוב והפגין סולידריות שאינה מובנת מאליה, כאשר הגדיר את עונשו של קונטה "כציד מכשפות". המעשים בהם מואשם קונטה, לא בוצעו אמנם בעת שאימן את הביאנקונרי ולא קשורים למועדון, אך כמי שהייתה במוקד שערוריות כדורגל עד לא מזמן ומעוניינת לנקות את שמה, האלופה האיטלקית ודאי לא ששה להיקשר שוב אל הצד המעופש של הספורט. כל עוד לא יהיו תקלות והדבר לא יפגום בתוצאות, חלוקת התפקידים תמשיך כפי שהיא מתנהלת כרגע: קונטה מעביר את האימונים ונשאר הסמכות המקצועית העליונה ומאסימו קאררה, מנהל מחלקת הנוער, מדריך את הקבוצה על הקווים.
העונה החולפת וזו הקרובה, מרגישות כמו תקופת מעבר עבור יובה. הסגל שנבנה, האצטדיון המודרני שהוקם, האליפות הטרייה והחזרה לאירופה ככוח משמעותי, מלמדים על לידה מחודשת של הגברת הזקנה, בעוד עזיבתו של אלסנדרו דל פיירו מסמלת סוף עידן בן 19 שנים. שני עשורים בהם קשה היה לציין את שמה של הקבוצה מבלי להזכיר באותו משפט את הנסיך שלה, שטיפס איתה לכל פסגה ואף שרד עימה את תלאות הליגה השנייה. אבל הנה, בזמן שדל פיירו נהנה מהנופים של אוקיאניה אחרי שבחר לסיים את הקריירה בסידני, יובה שלו כבר מתאוששת וממשיכה לצעוד לעבר זמנים חדשים.
גם על רקע הזכייה המרשימה בסקודטו אשתקד, המיתון באיטליה, התדרדרותו של הכדורגל במדינה והיחלשותה של היריבה הגדולה מילאן, הביאנקונרי לא חסכו לאורך הפגרה בחיזוק ראוי. את רובין ואן פרסי ופרננדו יורנטה הם לא הצליחו אמנם להנחית בטורינו והסתפקו בסופו של דבר בניקולאס בנדטנר הדני כרכש בעמדת החלוץ, אך מלבדו, יובה גם החזירה את ג'יובינקו מפארמה, תגברה את הקישור עם אסמואה הגנאי ואיסלה הצ'ליאני שהגיעו מאודינזה, צירפה את פוגבה הצרפתי הצעיר והמוכשר שעזב את היונייטד וגיבתה את ההגנה בלוסיו הברזילאי ובקאסרס מאורוגוואי.
כל אלה מצטרפים אל קבוצה מאוזנת ממילא, שכוללת בתוכה חצי מההרכב שנתן הצגה יוצאת מהכלל ביורו האחרון והביא את נבחרת איטליה לגמר. יובה צפויה לקחת בקלות יחסית את התואר האיטלקי, גם אם העונה היא נאבקת במספר גדול יותר של חזיתות. סימן השאלה הגדול אם כך, הוא האם היא תהיה מסוגלת להגיע עד הסוף גם בליגת האלופות. כבר בשלב הבתים מחכות ליובה משוכות לא פשוטות. צ'לסי ושחטאר יהיו הקבוצות איתן היא תתמודד על עלייה לשמינית הגמר, כשנורסיאלנד הדנית תנסה להציק לכולן כמה שתוכל. "זכייה בליגת האלופות תלויה הרבה במסורת וב-DNA של מועדון וליובה יש את זה. היא מרשימה מאוד ואני חושב שתוכל להפתיע העונה", העיד מאמן פ.ס.ז' קרלו אנצ'לוטי.
האיטלקים נוהגים לומר, שזקנת גברים ניכרת ברגשותיהם וזקנת נשים, במראיהן. אבל בהתייחס לקמפיין האלופות ההולך וקרב של הגברת הישישה, המשפט הזה לא ממש תופס. היא עצמה, תתייצב לקראתו זקופת קומה ומתוחת פנים, נראית מטופחת מתמיד. באשר לאמוציות של שחקניה 'הזקנים', גם הן לא דעכו במאום. בופון בן ה-34, נשמע לא מזמן כילד נרגש לקראת החזרה אל הצ'מפיונס, כשסיפר על געגועיו לטורניר וציין עד כמה הוא משתוקק לשמוע את ההמנון המפורסם. פירלו בן ה-33 נסחף אף הוא כמו נער באווירה המיוחדת של המפעל היוקרתי והבטיח שאם יובה תזכה, הוא יאמץ את תספורת המוהיקן של חברו לנבחרת, מאריו באלוטלי. שניהם יודעים שאם יצליחו לסחוב את המועדון אל הגמר בוומבלי במאי 2013, זו תיחשב הפתעה מסוימת. אבל מסתבר שגם תחת הערפל הסמיך והנוגה של טורינו, האופטימיות חיה ובועטת. |