10! צפו בריאל מדריד זוכה בליגת האלופות

ריאל מדריד אלופת אירופה בפעם העשירית! זה היה אחד הגמרים הכי דרמטיים בתולדות ליגת האלופות, כזה שלא נצליח לשכוח עוד הרבה מאוד זמן. אחרי שהם כבר היו עמוק בקבר, הבלאנקוס כפו הארכה משער בדקה ה-93, והביסו את אתלטיקו מדריד 1:4 בדרבי מלא יצרים הערב (שבת) בליסבון, כדי להחזיר את הגביע האירופי לארון אחרי 12 שנות בצורת. דייגו סימאונה נותר עם מחמאות ולב שבור, בעוד שכריסטיאנו רונאלדו הוסיף עוד פרק לאגדה שלו.

• מהלך אחרי מהלך, אירוע אחרי אירוע: זירת המשחק
• גביע עשירי ומלך אחד: כל המספרים של ריאל מדריד
• ראמוס: "אמרתי לקסיאס 'הגול הזה הוא רק בשבילך'"
• הציונים: 8 לראמוס, רק 2 לקוסטה. ומה עם לרונאלדו?
• גאבי עצבני: "רפאל וראן שיחק בצורה מכוערת בגמר"
• הלילה הזה תלבשי לבן: גמר ליגת האלופות בתמונות"

אתלטיקו הייתה צריכה להחזיק מעמד רק עוד דקה אחת - ההגנה החזקה שלה טירפדה פעם אחר פעם את הניסיונות של ריאל למחוק את שערו של דייגו גודין מהדקה ה-36. המחשבות על החגיגות בוודאי כבר החלו להתרוצץ במחשבות של סימאונה והשחקנים שלו, ההיסטוריה הייתה במרחק נגיעה. אלא שכמתעסקים עם מסורת כמו זו שיש לריאל, מגלים שיש דברים שיותר חזקים מטקטיקה.

סרחיו ראמוס הפך בחודש האחרון למושיע של ריאל מדריד, ושוב הוא היה שם כדי לעשות את זה. כמו בחצי הגמר, אז כבש צמד מול באיירן מינכן, הבלם שוב לקח על עצמו את תפקיד הסקורר ברגע הכי קריטי. ראמוס הראה שגם לכוכבים מהצד הלבן של מדריד יש לב ונשמה, כי הוא הכניס את כל מה שיש לו בנגיחה שנעצרה רק ברשת של ת'יבו קורטואה. ראמוס ניפץ את החלומות של הקולצ'ונרוס, כפה הארכה ושם ריאל כבר פירקה את היריבה העירונית.

את שער הניצחון הבקיע גארת' בייל, שאולי מסמל יותר מכל את היותה של ריאל מעוז הכסף. אמנם היו עוד שני שערים אחרי הכיבוש שלו, אבל זה הגול שהביא את הגביע. 100 מיליון יורו הוא עלה לבלאנקוס בקיץ, והרבה אנשים הרימו גבה. אך כולם כעת יודעים שהסכום הזה נוצל עד תום, ושהקיצוני הוולשי הביישן למראה, עם המהירות המסחררת שלו, הפך לדמות מפתח בזכייה. הוא כבר לא יישכח במדריד.

קרלו אנצ'לוטי הוא המאמן ה-11 של ריאל מאז שוויסנטה דל בוסקה זכה באליפות אירופה ב-2002. כל קודמיו ידעו ביום הראשון בו הם דרכו בסנטיאגו ברנבאו שהם הגיעו למטרה אחת, ומטרה אחת בלבד: ה"לה דסימה", הגביע העשירי. במשך 93 דקות נראה היה שגם הוא לא מצליח לעמוד במטרה, אבל בסופו של דבר האיכות של ריאל עשתה את שלה. היכן שז'וזה מוריניו, פאביו קאפלו ואחרים נכשלו, הצליח אנצ'לוטי. האיטלקי הפך בסך הכל למאמן השני בכל הזמנים שזוכה שלוש פעמים בגביע אירופה, והוכיח שהוא אחד מהגדולים מכולם.

הלילה יהיו חגיגות במדריד, והם ייערכו בכיכר סיבלס ששמורה לאוהדי ריאל. מדריד תיצבע בלבן, בעצם כל ספרד, בעצם כל אירופה. אתלטיקו חלמה להשלים דאבל היסטורי ולזכות בליגת האלופות לראשונה אי פעם, אך לריאל היו תוכניות אחרות. הבלאנקוס הגדילו את המוניטין שלהם בתור המועדון הגדול בעולם, ובהחלט יש להם את הקבלה המנצחת - אף אחד אחר לא יכול לטעון שהוא זכה במספר דו-ספרתי של אליפויות אירופה.

איקר קסיאס מעולם לא הפסיד לאתלטיקו, ומעולם גם לא נוצח בגמר כלשהו במדי ריאל. טעות קשה שלו במחצית הראשונה איפשרה לאתלטיקו לעלות ליתרון, ונראה היה שהרצף יישבר. אבל שנה וחצי אחרי שמוריניו זרק אותו מההרכב, וכשהוא משמש כשחקן של גביעים בלבד, השוער שוב שם את ידיו על התואר והניף לקול תשואות. את גביע המלך הוא הביא, את גביע אירופה גם, וכעת נותר רק לשאול אם גם בעוד חודש בברזיל הוא יעשה את זה שוב, בפעם המי-יודע-כמה.

אבל חייבים גם לגשת ולנחם את אתלטיקו השבורה. מסתבר שגם מגע הקסם של סימאונה לא תמיד עובד. הזכרון ההיסטורי לא עושה שירות למקום השני, לזו ש"רק כמעט". אז כל עוד אפשר, מוכרחים להחמיא לצ'ולו והשחקנים שלו, שהיו כפסע מסנסציה שאף אחד לא היה מעיז להעלות בדמיונו לפני שנה. בלי דייגו קוסטה ששוב עלה פצוע ונאלץ להתחלף אחרי 9 דקות, בלי ארדה טוראן שבכלל לא היה בסגל, בלי כוכבים או כסף, הקולצ'ונרוס הצליחו לתסכל את ריאל עד הסוף. כמעט.

מהלך המשחק:

הדקות הראשונות היו מאוד מתוחות, אבל הדרמה הגדולה שוב הגיעה מכיוונו של דייגו קוסטה. החלוץ שעבר מבחן כשירות ביקש להתחלף כבר אחרי 9 דקות, בדומה למשחק בברצלונה, ואדריאן נכנס במקומו. ריאל שלטה במגרש, אבל התקשתה להגיע למצבים והעצבים התחילו להשתלט על הנעשה עם צהובים לראול גארסיה וסרחיו ראמוס. בדקה ה-27 רונאלדו שלח בעיטה חופשית מ-25 מטרים שקורטואה הצליח לקלוט.

ההזדמנות האמיתית הראשונה, והמאוד קורצת, הגיעה בדקה ה-32 אחרי טעות קשה של טיאגו. הקשר מסר דווקא לבייל, שדהר לרחבה ומ-10 מטרים שלח את הכדור מטר מהקורה. מזל גדול לאתלטיקו. על ההחטאה הזו הוולשי שילם אחרי 4 דקות: חואנפראן שלח את הכדור לרחבה אחרי קרן, גודין התרומם מעל ח'דירה וניצל יציאה רעה של קסיאס כדי לנגוח לעבר השער. השוער ניסה להציל, אבל הכדור עבר את הקו. 0:1 ענק לאתלטיקו. הקולצ'ונרוס קיבלו רוח גבית ובדקה ה-41 היה זה אדריאן שעלה לנגיחה, אך הפעם הכדור שרק מעל המשקוף.

את המחצית השנייה אתלטיקו פתחה כמו שסיימה את הראשונה, ובדקה ה-50 קוקה סידר לגארסיה בעיטה מסוכנת בחצי יעף, אלא שהכדור טס גבוה. 4 דקות עברו ורונאלדו קיבל הזדמנות להשוות בכדור חופשי מ-20 מטרים, קורטואה לא התרגש והדף את הטיל המסוכן שלו בדרכו לחיבורים. לאנצ'לוטי נמאס להמתין למשיח ובדקה ה-59 הוא ביצע חילוף כפול התקפי עם מרסלו ואיסקו במקום קואנטראו וח'דירה. זה כמעט השתלם בדקה ה-62 כשרונאלדו הגיע לנגיחה מ-5 מטרים, אך הוא הצליח רק להסיט את הכדור החוצה.

לבייל שוב הייתה הזדמנות לקנות את עולמו כשניסה למצוא את הפינה בבעיטה חזקה מ-17 מטרים, ושוב הכדור לא הלך למסגרת. והוולשי שוב איכזב, אחרי דהירה אופיינית לעבר הרחבה, כשהפעם הוא בעט עם השפיץ לרשת החיצונית מול קורטואה בדקה ה-77. הלחץ גבר ובדקה ה-85 חואנפראן זינק כדי למנוע ממרסלו לנגוח פנימה מקרוב, ספק בעזרת עבירה. ואז, בדקה ה-93, שכבר נראה היה שריאל הרימה ידיים - הגיע סרחיו ראמוס. הבלם שוב הכניס את כל הלב והנשמה לנגיחה שנחתה ברשת של קורטואה, והגמר הלך להארכה דרמטית. 1:1 בתום 90 דקות.

ריאל המשיכה לשלוט בכדור גם בהארכה, אבל מצבים רבים לא היו. בדקה ה-108 בעיטה של מודריץ' לא הצליחה להפתיע את קורטואה, שתפס את הכדור. כעבור דקה גודין שוב איים לכבוש בנגיחה, הפעם הכדור הלך לכפפות של קסיאס. ואז הגיעה פריצה סוחפת של די מריה באגף שמאל בדקה ה-110, ולמרות שהבעיטה שלו נהדפה אצל קורטואה, בייל הגיע בפינה הרחוקה ומול שער ריק נגח פנימה. 1:2 ענק לריאל, בייל בטירוף.

לריאל עוד היה זמן לפרק את אתלטיקו עד הסוף. בדקה ה-118 מרסלו ניצל את ההתרופפות אצל היריבה כדי לפרוץ במרכז המגרש ולבעוט בעוצמה, כאשר קורטואה מצליח רק להדוף לשערו הוא. 1:3. בדקה ה-120 רונאלדו סחט פנדל גבולי, אבל זה לא עניין אותו, ואחרי ששלח את הכדור לפינה, הוא חגג באקסטזה. 1:4 לריאל, אלופת אירופה.

הרכבים:
ריאל מדריד: איקר קסיאס; דני קרבחאל, רפאל וראן, סרחיו ראמוס, פאביו קואנטראו (מרסלו /59); סמי ח'דירה (איסקו /59), לוקה מודריץ', אנחל די מריה; כריסטיאנו רונאלדו, גארת' בייל, כרים בנזמה (אלבארו מוראטה /79).
אתלטיקו מדריד: ת'יבו קורטואה; חואנפראן, ז'ואאו מירנדה, דייגו גודין, פליפה לואיס (טובי אלדרוורלד /83); גאבי, טיאגו, קוקה, ראול גארסיה (חוסה סוסה /66); דויד וייה, דייגו קוסטה (אדריאן /9).