רק לפני שבעה ימים דייויד סטרן נתן את גביע "לארי אובראיין" לידיו של האמריקאי-ישראלי מיקי אריסון, בעליה של אחת מקבוצות הכדורסל המדוברות ביותר – אולי – בהסטוריה של הכדורסל, הרי היא מיאמי היט. הלילה (בין חמישי לשישי), כבר יתקיים הדראפט של 2012 שיהיה אחד החזקים בהיסטוריה של הכדורסל. עלינו לשכוח מעונת 2012 ולתת את כל תשומת לבנו ל-BUNCH של ילדים בני 19 שיכולים לעשות אימפקט שמזמן לא היה כמוהו על מבנה הליגה, והקבוצות העומדות בפני פריצה רצינית כשכל מה שדרוש להם להשלמת הפאזל זה חלק פה, חלק שם. אני מדבר על קבוצות כמו הת'אנדר, הפייסרס, הנאגטס, ואפילו הוולבס.

היהלום של הדראפט הוא אנטוני דייויס מקנטקי, צעיר בן 19 שמנבאים לו גדולות. ספורטס אילוסטרייטד אפילו ניבא לדייויס לסיים את הקריירה שלו כגדול החוסמים בהסטוריה, כולל ביל ראסל. אני לא ממהר עד כדי כך. TAKE IT EASY. אבל על כך שהוא שחקן המופיע אחת לדור אין כלל שאלה. שהוא שחקן המסוגל לשנות עתידה של כל קבוצה ל-15 השנים הבאות הוא דבר בטוח.

אם תסתכלו על היסטוריות הדראפט, תגיעו למסקנה ש-WING PLAYERS גבוהים עם PER גבוה לפי סטטיסטיקות המכללה כמעט אף פעם לא נכשלים בליגה. לכן דיון ווייטרס ומייקל-קיד גילכריסט הם בחירות בטוחות כמו הזהב בבנק הפדרלי. גם לקווינסי מילר מביילור אני מנבא עתיד מצויין. ג'רמי למב והריסון ברנס – גם הם בחירות "בטוחות". כמו הרבה אחרים שהגדרתי כ"בטוחים". ישנם העונה בדראפט כמה פוינט גארדים שקשה להפריד ביניהם: קנדל מרשל, מרקיז טיג מקנטקי, טוני רוטן מוושינגטון, ושמעתי ניסים ונפלאות על היווני קוסטאס סלוקאס, אבל אני לא מאמין בפוינט-גארדים זרים, אפילו אם שמם רוביו. לדעתי אפשר לתת לכל אחד מספר ולהוציא אותו ממעטפה סגורה, ולא תטעה יותר מבחירה שמית. בפרימטר יש את טיישון טיילור, אוסטין ריברס, דמיאן לילארד, ואחרים עם PER בסביבת ה-20. הם הקשים ביותר לנבואה מבין כל השחקנים.

טוב, אז עם הקדמה זאת, הבה נלך לדראפט. זה מה שלדעתי יקרה, ואני לא מסתמך כלל על DRAFT EXPRESS אלא הולך על הידע שלי, זכרונותיי מהעונה שעברה, והרגשתי של מה שיקרה:

בחירה 1: ניו אורלינס הורנטס – אנטוני דייויס, פאוור פורוורד, קנטקי, פרשמן.
הבחירה הקלה ביותר. שחקן בגובה 2.08 מטר, 100 ק"ג, 14.3 נקודות למשחק, 10 ריבאונדים, ו-4.7 חסימות. הוא גם טיפוס חביב לחלוטין, לא עשה בעייה ולו הקטנה ביותר למאמנו ג'ון קליפרי. ניתורו הוא ניתור לשחקים. מוטת זרועותיו ארוכה כמו לשחקן 2.24 מטר, והוא מהיר, אתלטי, רואה משחק. לא לחינם מייק ששבסקי הוסיפו לנבחרת האמריקאית בלונדון. יש לילד הצעיר הזה בן ה-19 הכל, כולל UNIBROW (גבות אחידות, שמה זה מפחידות את יריביו!).

בחירה 2: שרלוט בובקטס  – מייקל קיד גילכריסט, סמול פורוורד, קנטקי, פרשמן.
כל אתר דראפט – ובראשותם הדראפט-אקספרס, ה-BIBLE של כל הזקוקים לעזרה – שם כאן את שמו של תומאס רובינסון, הפאוור-פורוורד מקנזס. אבל אני מאמין שראשו של מייקל ג'ורדן עובד כמוני, והוא הורה למנכ"ל (אם הוא לא יעשה זאת בעצמו) לקרוא בשמו של הילד הענק בן ה-18 המתנשא ל-2.01 מ' ושוקל 104 ק"ג של שרירים נטו. כמובן שלא אפול מהכסא אם שרלוט יבחרו את רובינסון, אך אני מאמין באמת ובתמים שגילכריסט הוא הגואל שהם חייבים. איתו, ג'רלד הנדרסון יוכל לעבור לשחק שוטינג גארד גבוה, כשקמבה ווקר ודי.ג'יי אוגוסטין מתחלפים בפוינט.

בחירה 3: וושינגטון וויזרדס – תומאס רובינסון, פאוור פורוורד, קנזס, ג'וניור.
הוויזרדס ייפלו מהכסא כשישמעו ששרלוט נתנה להם מתנה כזאת. ה-2.06 מ' הזה מקנזס הנושא 108 ק"ג של שרירים מעוצבים למופת, מוכן לשחק כבר היום ב-NBA יותר אפילו מאנטוני דייויס. יש לו "משחק אנ.בי.איי", וגבריות של אנ.בי.איי. הוא יביא תערובת של אתלטיות, חוזק, ורצון אדיר לנצח. הוא יהווה תוספת קואורדינטית לאמקה אוקפור וטרבור אריזה כשהסטטיסטיקה שלו – 17.9, עם 11.8 ריב' - היא סטטיסטיקה שבעיר הבירה יתנו את הוושינגטון מוניומנט עבורה.

בחירה 4: קליבלנד קאבלירס – בראדלי ביל, שוטינג גארד, פלורידה, פרשמן.
1.92 מ', 96 ק"ג, יהיה התוספת המושלמת לרוקי העונה קיירי אירווינג. אני לא מתבדח כשאני אומר שזה יהיה אחד מצמדי ה-1-2 המסוכנים ביותר בליגה. הוא ההגדרה לשוטינג גארד, אבל שוטינג גארד שלא פוחד להתלכלך כפי שמראים ה-6.5 ריב' שלו למשחק (בנוסף ל-14.6 נק'). יש לו את כל  כלי הנשק של שוטינג גארד, ובעונתו בפלורידה הוסיף לארסנל שלו גם דאונטאון שאין להתבייש בו. זהו אחד מאותם השחקנים שנולדו לשחק כדורסל, וזה שחקן שאין כל אפשרות בעולם שייכשל.

1

בחירה 5: סקרמנטו קינגס – הריסון בארנס, סמול פורוורד, צפון קרולינה, סופומור.
כשהריסון בארנס סיים תיכון, האמינו שהוא הדבר הבא. הוא לא הדבר הבא, אבל הוא 2.02, 100 ק"ג סולידי ביותר שסיים את שתי שנותיו בטאר הילס עם ממוצע של 17.4 נק' ו-5.2 ריב'. הם יבחרו בו במקום אנדרה דרמונד שאני מאמין שיתפתח להיות שחקן טוב יותר כי למנכ"ל ושאר האדמיניסטרציה אין זמן לחכות. אם לא יתנו תוצרת מיידית הם יפוטרו לאלתר. הוא הבחירה הלוגיסטית ביותר והבטוחה ביותר. לבארנס יש את אחד הג'אמפים הנאים ביותר למראה, אבל ישנם הרואים את החלטתו להישאר בצפון קרולינה לשנה נוספת כסימן לאי בטחון, ולא החלטה המבוססת על יכולת. אני לא מסכים עם כך כלל וכלל.

בחירה 6: פורטלנד טריילבלייזרס (מהנטס) - אנדרה דרמונד, סנטר, יוקון, פרשמן.
הבלייזרס הגיעו למסקנה שנתיים מאוחר מדי שכל הנסיונות להחיות את גרג אודן נכשלו. הם יודעים שעליהם לבחור את הסנטר הטוב ביותר בדראפט, והוא – ללא ספק – דרמונד. אמנם הוא רק 2.10 מטר – אולי 2.12, 2.11 אם הוא מתמתח. הוא לבש גופייה מס' 12 ביוקון כי הוא הבטיח להיות דווייט הווארד הבא. לאנדרה ישנה דרך ארוכה לפני שיהפוך לסופרמן, אבל יש לו את כל הכלים הדרושים. בדבר אחד הוא כבר מין האווארד: אחוז הקליעות שלו מהפאול הוא 29.5, אחוז שהדודה שלי גיטה ז"ל היתה קולעת כשעיניה מכוסות. הוא מהיר ואתלט נפלא, אבל הוא פרי בוסר, כמו שאומרים החברים שלי בשער העמקים. ביוקון הוא קלע רק 10 נק' עם 7.6 ריב', אבל ייצור כמוהו בוחרים על פוטנציאל, ולצעיר בן ה-19 הפוטנציאל הוא השמיים.

בחירה 7: גולדן סטייט ווריורס – טרנס ג'ונס, פאוור פורוורד, קנטקי, סופומור.
לטרנס – 2.06 מ', 120 ק"ג -  יש מוטת ידיים של שחקן בגובה 2.16, ז"א ב-10 ס"מ גבוה ממנו. הוא עבר מטמורפוזה כשהתחיל לשחק סמול פורוורד מעמדת הפאור פורוורד, ומס' 3 גדול כמוהו לא יהיה בליגה. הוא יכול לעבור בקלות לעמדת הפאוור, ויתרון עצום שלו הוא שהבנאדם יכול להתחיל לשחק בליגה כבר מחר. הבעייה היחידה שלו היא מין שפת גוף מעצבנת. דמרקוס קזינס אמרנו?

בחירה 8: טורונטו רפטורס – ג'רמי למב, שוטינג גארד, יוקון, סופומור.
ישנם המהססים בקשר אליו בגלל יכולתו כמנהיג. אבל בן ה-19 הזה קלע 17.7 נק' עם 4.9 ריב', והוא מסוגל לנתר מעל הר אוורסט. יש לו ג'אמפ שוט שמאמנים מוכנים למכור את אחותם עבורו. ה-1.96 מ' הזה יכול לשחק גם סמול פורוורד, אך אם אני מאמן הרפטורס, הוא השוטינג גארד שלי. ה-PULL UP SHOT שלו היא בלתי עצירה. הוא מין גיימר שלא עושה חשבון לאף אחד, ולא מפחד מאף אחד. שמו LAMB - טלה? השם WOLF היה מתאים הרבה יותר. אבל כמו לכל שחקן צעיר יש לו מה ללמוד: לנוע ללא כדור, ולא להיעלם ברגעי אמת.

בחירה 9: דטרויט פיסטונס – ג'ארד סאלינג'ר, סנטר, אוהיו סטייט, סופומור.
הוא לקח צ'אנס וסירב ללכת לדראפט בעונה שעברה, צעד שעלה לו כנראה ב-4-3 מקומות בבחירה. בנוסף לכך ה-2.06 מ', 135 ק"ג הזה, סבל מפציעות גב והמניות שלו ירדו. אבל עם גרג מונרו בדטרויט, לסאלינג'ר ישנו סיכוי לטפס לגבהים חדשים. הוא היה חייב פרונט קורט חזק לידו, וזה מה שמונרו מספק. הוא לא מעופף; הוא לא אתלט מי-יודע-מה. אבל הוא שחקן כדורסל, וזה מה שקובע. יש לו את כל היסודות, והוא שחקן שקט ואחראי. ה-PER שלו העונה היה 30.39, הגבוה במכללות. הוא קלע 17.5 נק' עם 9.2 ריב', וכל אלה שטוענים ש-"אין לו הגנה" יאכלו את מילותיהם.

בחירה 10: ניו אורלינס הורנטס (ממינסוטה) - פרי ג'ונס, פאוור פורוורד, ביילור, סופומור.
יש לי הרגשה שההורנטס החליטו להרוס את הליגה עם פרונט ליין של ילדים בני 19 ו-20 – אנטוני דייויס ופרי ג'ונס, ה-2.09 מ', 107 ק"ג – שיחד יכולים לחולל מהומות של ממש. יש לו את האתלטיות והניתור לקפוץ מעל אנשים, ויש לו את הבול-קונטרול לשחק סמול פורוורד ולגרום מיס-מצ'ס רציניים מאד. ממוצעיו בביילור היו 14 נק' ו-7.6 ריב', עם PER של 19.9. הוא אחד השחקנים הפייבוריטיים ביותר שלי בדראפט. מבחינת פוטנציאל גופני, הוא מפלצת העומדת להתפוצץ.

בחירה 11: פורטלנד טריילבלייזרס – דמיאן לילרד, פוינט גארד, וובר סטייט, ג'וניור.
ה-1.90 מ' הזה קלע העונה 24.5 נק' למשחק עם 5.1 ריב', ו-4.0 אסיסטים. הצרה היחידה שלו היא שהוא שיחק בוובר סטייט הדי אלמונית ולא בקבוצת המילואים של ה-NBA שקוראים לה קנטקי, כי אילו שיחק שם, הוא היה בין חמש הבחירות הראשונות. הוא יכול לשחק פוינט גארד או שוטינג גארד, ובשתי העמדות הוא הטוב בדראפט. הוא, כמו דריק רוז וראסל ווסטברוק, מסוגל לזרוק לפני שהוא מסתכל על המסירה, אבל רוז ווסטברוק די מצליחים בליגה, תודה. הוא השחקן המהיר ביותר בדראפט השנה. הוא בדיוק הרפואה שהבלייזרס זקוקה לה!

1

בחירה 12: מילווקי באקס – מאיירס ליאונרד, סנטר, אילינוי, סופומור.
מאיירס הוא 2.15 מ' השוקל 120 ק"ג, והוא בדיוק המרשם שהרופא נתן למילווקי, אחרי שהם עשו טרייד של אנדרו בוגוט, וארסן איליאסובה הוא פרי אג'נט. הוא כוכב? עדיין לא. הוא אמין? רק לפעמים. אבל הוא 2.15 מ' אתלטי, האמינו או לא, והוא "יצירה בהתהוותה". אבל אתה לא יכול לשחק איתו משחקים. הוא נתן שתי עונות טובות מאד באילינוי עם 13.6 נק' ו-8.2 ריב', ויש לו טיימינג טוב מאד בחסימות. הוא לא יגרום רעש גדול בעונתו הראשונה, אבל הוא פרוייקט מצויין, ואני מוכן לשים את צווארי ברגע זה על סכין הגיליוטינה, ולהמר שהוא יהפוך לאחד מחמשת הסנטרים הטובים ביותר ב-NBA תוך שנה-שנתיים.

בחירה 13: פיניקס סאנס – קנדל מרשל, פוינט גארד, צפון קרולינה, סופומור.
הוא יהיה אחד הפוינט גארדים הגבוהים בליגה בעונה הבאה עם ה-1.94 מ' שלו, ומאחר וסטיב נאש לא יהיה, הסאנס הולכים עליו. הוא אחד המוסרים הטובים בליגה המסוגלים להפוך אפילו את ג'ואל אנטוני לנשק התקפי. הבעייה שלו היא אי היכולת ליצור לעצמו זריקה, יכולת חובתית כמעט בימים טרופים אלה של הליגה. הוא היה שני העונה באסיסטים עם 9.7, והמנכ"ל דריל מוריי יודע שפליימייקר כמוהו לא יהיה קל למצוא בפרי אג'נסי. אנשים רבים יופתעו שהוא ייבחר לפני אוסטין ריברס. אני לא.

בחירה 14: יוסטון רוקטס – ג'ון הנסן, פאוור פורוורד, צפון קרולינה, ג'וניור.
ישנה כאן בעייה כי קייל לאורי, הפוינט גארד הפותח רוצה טרייד, וגורן דראג'יץ' יהיה פרי אג'נט. אז ככה: יוסטון לא חייבת לתת לו ללכת, ואם כן, זה יהיה במחיר פוינט גארד מצויין. הם בכל מקרה לא יוותרו על ההזדמנות לבחור בהנסן, ה-2.10 מ', 100 ק"ג שקלע לטאר הילס 13.8 נק' עם 10.1 ריב', והוא הביג-מן ההגנתי השני בטיבו אחרי אנטוני דייויס. יש לו את הגובה, האורך, המהירות, אבל לא את הכוח להפוך לכוח דומיננטי תחת הסל. מה שמייחד אותו היא מהירותו ויכולתו לשמור שחקני פרימטר כשהצורך מגיע. בפיק-אנד-רול יוסטון תוכל להרשות לו לעשות סוויץ' על השחקן הנמוך ללא בעיות גדולות. ה-PER משלו העונה היה בין הגבוהים בין שחקני המכללות – 25.9, מספר שפקח הרבה עיניים לא מאמינות.

בחירה 15: פילדלפיה סיקסרס – טיילר זלר, סנטר, צפון קרולינה, סניור.
וואללה כמה שאני רוצה לראות את שני שחקני הוואניל האוס וזלר משחקים ביחד. לא בדיוק האימפקט של לארי בירד וקווין מקהייל, אך בכל זאת שני מגדלים לבנים בעיר אחוות האחים. מה יכול להיות טוב מזה? זלר, 2.13 מ' השוקל 125 ק"ג הוא מין טיילר הנסבורו, אבל גבוה. את העונה האחרונה סיים עם 16.5 נק' ו-9.3 ריב', עם PER נפלא של 30.33 כי הוא אחד השחקנים העושים הכל, ובכל זאת אתה לא מרגיש שעשו משהו חשוב במיוחד. הוא גיימר מהסוג העליון ביותר, ומי מחכה בתור? האח הצעיר קודי!

בחירה 16: יוסטון רוקטס – אוסטין ריברס, שוטינג גארד, דיוק, פרשמן.
אחרי שבחרו גבוה בבחירה 14, יוסטון הולכת על גארד, והגארד הוא בנו של הדוק מהסלטיקס. עם אוסטין ריברס אתה לא יכול לטעות הרבה. הוא לא יהיה סקורינג צ'מפיון, וב-NBA הוא ילמד מהר מאד שזה לא דיוק, אבל זה צעיר שאביו החדיר בו יסודות כדורסל מגיל אפס, והוא מוכן לביג-ליג. הוא קומבו-גארד מוכשר מאד שגובהו 1.93 מ' ומשקלו 92 ק"ג, כך שהוא חזק ויציב, ומהיר מספיק לעבור את רוב השומרים אחד-על-אחד. בעונה שעברה הוא היה היחיד ב-'דיוק' שהיה מסוגל ליצור לעצמו את הזריקה, והוא הוביל את הדיוקים עם 15.4 נק', 3.4 ריב', אבל רק 2.1 אסיסטים. אז בדיוק הוא היה פוינט גארד רק במרכאות. הוא פיקח מספיק לשחק בכל צורה שמאמנו יבקש ממנו.

בחירה 17: דאלאס מאבריקס – דיון ווייטרס, שוטינג גארד, סירקיוז, סופומור.
למה אני אוהב אותו? כי הוא מזכיר לי את דוויין ווייד כששיחק באוניברסיטת מרקט. גם על דוויין לא ידעו מה יתפתח ממנו. אותה הרגשה יש לי עם דיון. אפילו שמותם דומים  – דוויין ודיון. הוא יכול מאד להיות ה-SLEEPER של דראפט 2012. זכרו את השם. הוא יכול להיות המנוע החשמלי שיניע את המאבריקס כשג'ייסון קיד יפרוש. ה-1.93 מ' הזה קלע העונה 12.6 נק' לסירקיוז, אבל תמיד היתה לי הרגשה שהוא יכול לתרום יותר, אם נתנו לו יד חופשית. אז אנא זיכרו: אחת מגניבות הדראפט של 2012!

בחירה 18: מינסוטה טימברוולבס – טרנס רוס, שוטינג גארד, וושינגטון, סופומור.
ה-1.97 מ' הזה סיים עונה מצויינת של 16.5 נק' ו-6.5 ריב', ו-PER מפתיע של 23.45. זה צריך להספיק לוולבס החייבים להביא סווינגמן המסוגל לעבור כמו רוח כל שומר אישי עם צעד ראשון שאילו היה כזה ללברון, הוא באמת היה יכול להתקרב למייקל, ולהגיע לטבעת כהרף עין. יש לו גם ג'אמפ-שוט נפלא. וזה בדיוק משחקו של טרנס – ג'אמפים וחדירות, חדירות וג'אמפים, בעייתו? הוא מאמין שמסירה נבראה לבני אדם אחרים. אצל אדלמן הוא יילמד שעורי חיים קשים מאד, מהר מאד.

בחירה 19: אורלנדו מג'יק – מרקיז טיג, פוינט גארד, קנטקי, פרשמן.
אורלנדו חייבת מחליף לג'אמיר נלסון למשחקים שבהם מאומה לא הולך לו. כולנו יודעים שכשהוא בזון, שכח מזה. אפילו את דווייט הווארד לא צריך. אבל כשהוא רע, הוא גרוע ביותר. ואז יקום מרקיז מהספסל. הוא קופי מושלם של אחיו ג'ף, ובאותו גובה (שניהם 1.87 מ'). אותה מהירות, אותה חלקלקות. כשהגיע מהתיכון אמרו שהוא בחירת לוטרי בטוחה. אבל כמו שראינו בקנטקי, הוא החל לאבד כדורים ולעשות שטויות לקראת סוף העונה, ומניותיו בירידה. לדעתי אילו נשאר עונה נוספת בקנטקי, הוא היה חוזר לקדמותו, רוכש נסיון, הופך לבוס של הקבוצה, והופך לבחירת לוטרי בין 3-5 בעונה הבאה. אבל עתה זה מאוחר  מדי, ונראה לי שהוא יהפוך לשחקן ספסל בינוני באורלנדו, במקום כוכב היכן שהוא עוד שנה.

1

בחירה 20: דנבר נאגטס – קווינזי מילר, סמול פורוורד, ביילור, פרשמן.
דנבר תקפוץ על המציאה של שחקן גבוה – 2.07 מ', אמנם רזה מעט (90 ק"ג), אבל עם מוטת ידיים של שחקן בגובה 2.18. זה ממש נראה WEIRD לראות אותו עומד עם זרועות מוטות מטה. נראה לך שאוטוטו הן מגיעות לריצפה. הוא היה כוכב-על בתיכון, ונבאו לו כוכבנות-על, עד שקרע את הרצועה הצולבת בברכו, ומהירותו העליונה לשחקן גבוה כמוהו הואטה, וכן זריזותו שהיתה הכותרת של משחקו. אך למזלן שליטתו בכדור, הבנת המשחק שלו, האינטיליגנציה שלו, והג'אמפ שוט שלו נשארו, והוא יכול להיות תוספת חשובה לנאגטס.

בחירה 21: בוסטון סלטיקס – ארנט מאולטרי, פאוור פורוורד, מיסיסיפי סטייט, ג'וניור.
הבעייה של בוסטון שהיא עצמה לא יודעת כרגע מה היא צריכה. כל כך הרבה תלוי בהחלטות של קווין גארנט ואלן ריי, וההחלטות של הסלטיקס לגביהם, ומה יהיה עם פאול פירס. מלבד פוינט גארד הם לא יכולים לטעות בשום שחקן, אז הם יילכו לדעתי על ה-2.11 מ' הענק הזה, 105 ק"ג שקלע העונה 15.8 נק' עם 10.6 ריב', עם PER מצויין של 24.97. הוא יכול בקלות להפוך לקווין גארנט עתידי, כשניתורו יוריד כל לסת בבוסטון לגרון מרוב השתאות.  הוא מרחף רבותי. והוא מסוגל לקלוע. הבעייה היחידה עמו היא שישנה לו רפיוטציה של עצלן השונא להתאמן. בשביל זה יש את דוק ריברס, שאולי דני איינג' יקנה לו שוט ליום ההולדת.

בחירה 22: בוסטון סלטיקס (מהקליפרס) - ג'ון ג'נקינס, שוטינג גארד, וונדרבילט, ג'וניור.
בוסטון חייבת שוטינג גארד להחליף את ריי אלן, וג'נקינס עלול מאד להיות האיש. ג'נקינס הוא אחד הקלעים הטובים בדראפט. ממוצעו מה-3 הוא 44.9% (טוב, מקו ה-3 של המכללות), והוא סיים את העונה עם 19.9 נק'. ג'ון הוא שחקן שנברא בצלמו שלך ריי אלן: נע נון-סטופ ללא הכדור, מוצא דרכים להשתחרר לזריקה, ובעל ג'אמפ-שוט לסרטים. הוא יהיה יהלום לבוסטון, אם איש לא יחטוף אותו לפני כן.

בחירה 23: אטלנטה האוקס  – מו הרקלס, סמול פורוורד, סנט ג'ונס, פרשמן.
ה-2.01 מ', 96 ק"ג הזה, קומבינציה של סמול פורוורד ושוטינג גארד, היה צריך להישאר עוד שנה בקולג', ואז היה הופך לבחירת לוטרי. דבר אחד הוא לא יכול לשפר: את האתלטיות שלו. הצעיר הזה הוא מין דומיניק ווילקינס, אבל עליו לשפר את קליעתו, ואת שליטתו בכדור. הכל יבוא עם הזמן, אם כי שנה נוספת בסנט ג'ונס היתה מאד עוזרת. הוא קלע העונה 15.3 נק' עם 8.6 ריב', ולפי הסיפורים, הוא היה ממלא את המדיסון סקוור גארדן באנשים שבאו לחזות בו.

בחירה 24: קליבלנד קאבלירס (מהלייקרס) – טוני רוטן, שוטינג גארד, וושינגטון, פרשמן.
סווינגמן מצויין בגובה 1.94 מ' שקלע העונה 16.7 נק' עם 5.0 ריב' ו-3.6 אס'. הוא היה פרשמן העונה ב-PAC-12. הוא פוינט גארד גדול עם הקרוס-אובר הטוב בדראפט, וצעד ראשון ארוך ביותר המאפשר לו להגיע לטבעת בשני צעדים מהקשת. הוא אתלט נפלא ואחד משחקני ההגנה בפרימטר הטובים בכל הדראפט. בעייתו? לא תאמינו: יותר מדי UNSELFISH. מוסר יותר מדי. בעייה טובה למאמן שתהיה לו, כי את הבעייה הזו ניתן לתקן בקלות.

בחירה 25: ממפיס גריזליס  – טיישון טיילור, פוינט גארד, קנזס, סניור.
פוינט גארד מצויין, עמדה שלממפיס היא צורך ראשון. במקרה הגרוע, הוא יעלה מהספסל בעונה הראשונה. טיישון הוא 1.90 מ' עם חדירה מצויינת, קליעה מצויינת – עובדה: ה-17.3 נק' למשחק העונה עם 4.8 אסיסטים – אבל יש משהו בטיב החלטותיו שלעתים משגע את מאמניו. אחרת הוא פוינט גארד אתלטי מצויין בעל קרוס-אובר מהיר, שליטה אבסולוטית בכדור, וג'אמפ טוב מאד. שוב – החלטות מהגיהנום לעתים הן בעייתו, ואם יימצא המאמן להוציא זאת ממנו, אז הוא יכול להיות הפוינט גארד של ממפיס לשנים הבאות.

בחירה 26: אינדיאנה פייסרס - פסטוס אזלי, פאוור פורוורד, ונדרבילט, סניור.
אזלי, סנטר בקולג' בגובה 2.10 מ', ישחק פאוור פורוורד ב-NBA. הוא מין תאום של קנדריק פרקינס, הנעזר בכוח-נטו להזיז את שומריו מאם הדרך, ולהכניס את העור לחור. עם רוי היברט, השניים יהוו שני גולייתים שקשה מאד יהיה להזיזם מהצבע. אזלי הוא מסוג השחקנים בעלי המבט הרע ששחקנים צעירים לא רוצים להתעסק איתם. משחקו אינו פואטרי אין מושיון, אבל HE GETS THINGS DONE. הוא חוסם מצויין, וריבאונדר טוב ללא ניתור מיוחד, אבל הוא סוגר את אזורו, ואין בא או יוצא משם. הוא סיים את העונה עם PER לא רע בכלל של 19.61, כשהוא קולע 10.1 נק' עם 5.9 ריב' למשחק.

בחירה 27: מיאמי היט – פאב מלו, סנטר, סירקיוז, סופומור.
סוף-סוף מיאמי מצאה את הסנטר שחיפשה, אלא אם כן מישהו יעשה דווקא ויבחר בפאב רק כדי לפגוע במיאמי. אחרת יש למיאמי סנטר בגובה 2.14 מ' השוקל 128 ק"ג, שג'ואל אנטוני הסנטר הקיים צריך לקפוץ להגיע לפדחתו.  הוא דווייט הווארד? לא. אבל הוא הפרוטוטייפ לעמדת הפיבוט שבליגה מחפשים כבר 70 שנה, ולא תמיד מוצאים. ההתקפה שלו מוגבלת ל-ג'אמפ-הוק קצר כשהוא בצבע והכדור מגיע אליו בזמן ובצורה הנכונה. אז זה סל או פאול בטוח. מלבד הג'אמפ-הוק אין לו נשק התקפי אחד, אבל עם לברון, דוויין, ובוש, נשקי ההתקפה שלו בואו נאמר אינם פריוריטי. הוא מהווה מסה תחת הסל. או, כן, הוא גם טוב באלי-הופס. בהגנה הוא חוסם מצויין עם טיימינג טוב, וגם הריבאונד שלו השתפר במשך העונה. הוא סיים עם 7.8 נק' למשחק ו-5.8 אסיסטים. הוא יכול מאד להיות הסנטר שהם מחפשים כבר כמה שנים.

בחירה 28: אוקלהומה סיטי ת'אנדר – ג'פרי טיילור, סמול פורוורד, וונדרבילט, סניור.
הת'אנדר למעשה לא צריכה דבר, מלבד עוד קצת ניסיון. אבל ג'פרי טיילור הוא שם עשר לת'אנדר: הת'אנדר עולה עם ווסטברוק, ג'פרי טיילור, קווין דוראנט. הוא בא עם מורשת NBA (אביו שיחק קצת בליגה), ולזכותו מעלה גדולה מאד אחת: הוא אחד מהפרימטר שוטרס הטובים ביותר בדראפט. הוא נשאר עד בחירה מס' 28 כי משום-מה ישנה לו רפיוטציה של מגן עצלן שקל לעבור אותו. לי זה נשמע מוזר כי הגנה היא דבר הניתן ללמידה. הוא בעל גוף אנ.בי.איי טוב – 2.00 מ' ו-100 ק"ג. ממוצעו העונה היה 16.4 עם 5.8 ריב'.

בחירה 29: שיקגו בולס – דורון למב, שוטינג גארד, קנטקי, סופומור.
דורון הוא 1.93 מ' הנראה כה שליו ונע עם המשחק, עד שבא רגע הטרף, ואז הוא הופך לחיה. משחקו מזכיר לי מאד את וויין רוני הנראה כאילו מחכה לרגע הנכון. מספריו לא גבוהים – 13.2 נק', עם 2.9 ריב', אבל השאלה היא כמה הוא סבל מלשחק עם כוכבים כאנטוני דייויס, מיקאל קיד-גילכריסט, מרקיז טיג, טרנס ג'ונס, ודריוס מילר. הוא יכול להוות פתרון מצויין לשיקגו כמספר 2 כי ריצ'רד המילטון מרבה להיפצע, והוא מתקרב לגיל העמידה. רוני ברואר וג'ימי בטלר הם מספרי 2 או 3 מגינים יותר ממתקיפים, אז יכול להיות שזאת משבצת המחכה לו. הוא נחשב לאחד מהפיור שוטרס הטובים בדראפט, עם עבודת רגליים מצויינת, ושחרור כדור מהיר. בחירה מצויינת לבולס.

בחירה 30: גולדן סטייט ווריורס – דריימונד גרין, פאוור פורוורד, מישיגן סטייט, סניור.
ה-2.00 מ' הזה, 105 ק"ג, קומבינציה של 3-2 הוא שחקן הנשמה מספר 1 בדראפט, ולהרבה מאמנים זה שווה זהב. הוא שחקן טוב בכל המישורים, ואיתו אין סיכון גדול, אך האפשרות לדוג שחקן נשמה שילהיב את כל שאר השחקנים הוא חלום של כל מאמן. הוא סיים את העונה עם 16.1 נק' ו-10.4 ריב', מספרים סולידיים ביותר.