לא מעט אנשי כדורסל החלו לנחות כאן בכרתים מאז שנבחרת העתודה העפילה לחצי הגמר, אבל ביניהם בלט אחד שכבר היה שם פעמיים, ואולי יודע יותר טוב מכולם מה עובר בראש של צוות המאמנים. יעקב ג'ינו היה עוזר המאמן של אריק שיבק ב-2004, כשנבחרת העתודה זכתה במדליית הכסף, והמאמן הראשי ב-2005, כשהנבחרת הפסידה בחצי הגמר וסיימה במקום הרביעי.
- 21:15 ב-5SPORT: גמר אליפות אירופה עד גיל 20, ישראל מול יוון
כיום, ג'ינו הוא ממלא מקום מנהל בית הספר למאמנים במכון וינגייט ובעל מרכז אימון אישי לשחקני כדורסל צעירים. לא מעט שחקנים עברו תחת המשרוקית שלו במשך השנים ובגילאים שונים, וכמה מהם גם יעלו היום לפרקט במטרה לסיים את הערב כאלופי אירופה. "השנתון הזה הוא מהטובים שהיו לנו אי פעם", אומר ג'ינו. "כבר היום תמיר בלאט ורועי הובר הם שחקנים לגיטימיים בליגת העל, יובל זוסמן עובר התפתחות מאוד נכונה, ובכלל אפשר לעבור כאן שם שם ולראות עד כמה הנבחרת הזאת מיוחדת ומוכשרת".
מלבד אותן שתי אליפויות אירופה, ג'ינו אימן נבחרות בכל הגילאים במשך שנים רבות ויודע לזהות שחקנים שמתאימים לרמות האלה, אבל לא פחות מכך - מאמנים שמתאימים לאמן שחקנים צעירים. "עודד קטש הוא המאמן הנכון בזמן הנכון. הוא עילוי. כמו שהוא היה שחקן מיוחד, הוא גם מאמן מאוד מיוחד. הוא יודע להגיע לשחקנים, גם בזכות צוות העוזרים המדהים שלו".
קטש. "כמו שהיה שחקן מיוחד, הוא מאמן מאוד מיוחד" (פיב"א)
"יש פה חיבור מיוחד בין המאמן לבין השחקנים. קח את נתנאל ארצי כדוגמה. הוא ילד סופר חיובי ומפתח בחדר ההלבשה, אבל הוא מסוג השחקנים שצריכים את המאמן הנכון, וקטש הוא מאמן שיודע להכיל שחקנים מסוגים שונים ובעלי אופי שונה. הפריחה של ארצי באליפות הזאת היא מן הסתם המון בזכות עצמו, אבל גם המון בזכות עודד".
לאן אתה חושב שהשחקנים האלה יכולים להגיע בהמשך הקריירה שלהם?
"הכי רחוק שאפשר. אני זוכר איך עוד בנבחרת הקדטים היו ספקות לגבי הגודל של תמיר בלאט, אבל אני כבר אז אמרתי שככל שתעלה הרמה, ככה גם הוא יצמח יותר ויצמיח את מי שלידו. יש לו ראיית משחק נדירה, זה כאילו יש לו עיניים בגב, דבר שגם לנו המאמנים אין - הראייה הזאת של 360 מעלות. יש לו גם אופי נהדר. גם זוסמן יכול להגיע לרמות הכי גבוהות. הקריירה שלו בנויה בצורה מאוד נכונה, וזה גם המון בזכות ההורים. יש לו משפחה עם מעורבות ולא עם התערבות. זוסמן התחיל באקדמיה כרכז, וזה המון בזכות אבא שלו, שהוא איש כדורסל, והיום הוא שחקן שלא טועה ושיכול לשחק ב-4 עמדות. אבל באמת שאפשר להמשיך ככה על כל שחקן ושחקן. זו נבחרת יוצאת דופן".
כאמור, ג'ינו שימש כעוזרו של אריק שיבק בדור שדיברו עליו במושגים דומים. אז יותם הלפרין, רביב לימונד וליאור אליהו, לצד שחקנים שקצת נעלמו בדרך דוגמת ארז קוחנסקי ואנטון קזרנובסקי, הגיעו לברנו ולקחו מדליית כסף. "בנבחרת של 2004 הייתה כימיה נהדרת", הוא נזכר, "הם היו חבר'ה שרצו ביחד בכל הנבחרות עד שהגיעו לנבחרת העתודה. היה שם איזון בין קו הגארדים הנפלא של יותם, שכבר התבסס כשחקן וחווה מעמדים כאלה, יחד עם רביב לימונד, לצד ליאור אליהו שהתחיל את הדרך שלו וארז קוחנסקי שהשלים את כולם. גם אריק עשה עבודה יוצאת מן הכלל. היינו מרחק קטן מאוד ממדליית זהב".
ג'ינו בכרתים: "בנבחרת של 2004 הייתה כימיה נהדרת, היינו מרחק קטן מאוד מזהב"
שנה מאוחר יותר, הנבחרת הגיעה שוב למעמד חצי הגמר, אבל שם העניינים החלו לצאת משליטה. "בחצי הגמר נגד ליטא הובלנו ב-10 הפרש 3 דקות לסיום. הוצאתי את ליאור אליהו כי חשבתי יותר על הצד ההגנתי ולא החזרתי אותו עד לסיום, והפסדנו בסוף בהפרש של נקודה. אז, בלהט היצרים, התבטאתי לא נכון בסוף המשחק וכששאלו אותי למה לא הכנסתי את ליאור אמרתי ששחקן צריך גם לשמור, מה שממש לא הייתי צריך להגיד. משם, למרות גודל ההישג, כבר התחיל להתגלגל כדור שלג לא טוב, ויכול להיות שיש לי חלק גדול בכך שהשחקנים לא קיבלו את ההכרה הראויה. אני מאשים את עצמי ואת התגובה האמוציונלית שלי. אני לא מסוגל לראות את המשחק הזה עד היום, מעולם לא צפיתי בו בטלוויזיה כי לא רציתי לחזור לזה. ידעתי שעשיתי טעויות".
"ובכל זאת, צריך לזכור שבניגוד ל-2004, כאן לא היו ציפיות. רק רצו שנשרוד בדרג א'. אבל היו שם חבר'ה עם אופי יוצא מהכלל והם עשו הישג אדיר. אני הגעתי לכאן כדי שהנבחרת הזאת תעשה תיקון לטורניר ההוא. מבחינתי זו סגירת מעגל וחשוב לי מאוד להיות פה".
בלאט. "ראיית משחק נדירה, כאילו יש לו עיניים בגב" (פיב"א)
ב-17 השנים האחרונות נבחרת העתודה הגיעה 4 פעמים לחצי הגמר ופעמיים לגמר. למה זה לא קורה גם בבוגרים?
"ניהול השחקנים פה לא נכון. המערכת לא בנויה נכון. קח שחקן כמו זוסמן. הוא הולך להיות במכבי ת"א, ועם כמה שאומרים שרוצים לפתח אותו, הצוות נלחם על המשרה שלו, ההנהלה נלחמת על המשכיות והשחקן הצעיר, שהוא שחקן העתיד של נבחרות ישראל, הולך להיות בקאדר הזה. אין סבלנות, אין דרך אמיתית. זוסמן אמנם עדיין לא בנוי להוביל את מכבי ת"א אבל הוא יכול עוד כמה שנים להוביל גם את מכבי ת"א וגם את נבחרת ישראל. אבל צריך להחליט שזה הכוכב הבא וללכת איתו, לא לפי תוצאה מיידית. את זה אין".
ג'ינו מוסיף: "אנחנו גם לא שיטתיים בבניית שחקנים. הייתה אקדמיה בווינגייט, ואיגוד הכדורסל החליט לאחר 5 שנים ו-3 החלפות של הצוות המוביל לסגור את האקדמיה. באקדמיה כזאת, רק אחרי 5 שנים אתה מתחיל להבין מה נכון לעשות. אקדמיית השחייה, לצורך ההשוואה, קיימת 25 שנים ורק בשנים האחרונות מתחילה לקצור את הפירות עם גמרים אולימפיים. גם בכדורסל, 7 משחקני נבחרת העתודה הזאת - בלאט, הובר, ארצי, זוסמן, מוסקוביץ', ספיר ועומר כהן - הגיעו מהאקדמיה. ואתה יכול להוסיף לזה עוד 3 שחקני אקדמיה שהיו משחקים בקולג'ים. האקדמיה יצרה שיטה. אפשר לעשות אותה יותר טוב ופחות טוב, זה נכון. אבל איגוד הכדורסל, שגם עושה דברים מאוד יפים, החליט מה שהחליט, שמרסקים את השיטה ועושים משהו אחר. האיגוד גילה כאן חוסר סבלנות ולי זה מאוד צורם".
אתה היית בנבחרת שהפסידה בחצי הגמר ובנבחרת שהפסידה בגמר. הנבחרת הזאת יכולה ללכת עד הסוף?
"אני אמרתי אתמול שאם ננצח את צרפת, ניקח את הזהב. הנבחרת הזאת מאוד מזכירה לי את הנבחרת של 2004, אבל מקום שני כבר עשינו. הנבחרת הזאת היא נבחרת מיוחדת עם שחקנים מיוחדים וצוות מיוחד, ואני חושב שיהיה קשה מאוד לעצור אותם בדרך לזהב".