$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"אני לא יודעת את מילות 'התקווה' אבל עד ריו אדע"

אליפות העולם בג'ודו, החלום הברזילאי, האהבה לישראל והדרך שבה הפכה לשגרירה של המדינה. רגע לפני השנה החשובה בקריירה, לינדה בולדר בראיון מיוחד ומלא באופטימיות

שירי אלג'ם
שירי אלג'ם  24.08.15 - 13:00

אליפות העולם בג'ודו, שנערכת בימים אלו באסטנה, בירת קזחסטן, יצאה היום (שני) לדרך - ואת מירב תשומת הלב, באופן טבעי, מקבלים ירדן ג'רבי, סגנית אלופת העולם במשקל של עד 63 ק"ג ואלופת העולם מ-2013, שגיא מוקי אלוף אירופה במשקל של עד 73 ק"ג ואורי ששון, סגן אלוף אירופה במשקל הפתוח. אך יש עוד מישהי שכדאי לעקוב אחריה - לינדה בולדר (עד 70 ק"ג), שעלתה מהולנד לישראל ועברה להתחרות עבור הדגל הכחול-לבן.

בולדר החלה להתאמן עם הנבחרת של שני הרשקו בדצמבר 2014 בעקבות נישואיה לאיש עסקים יהודי-הולנדי מנדל וויטסנאזן. מאז שהחלה להתחרות עם דגל ישראל על דש החליפה זכתה בחמש מדליות בתחרויות בינלאומיות, ביניהן שתי מדליות זהב - בגראנד פרי סמסון ובגראנד פרי זאגרב - וכעת מדורגת במקום התשיעי בדירוג העולמי (כל הנקודות שלה נמחקו כשעברה מהולנד לישראל).

"לינדה קפצה, במהלך שלוקח לספורטאיות אחרות שנתיים-שלוש-ארבע שנים אם בכלל, לעשירייה הראשונה בעולם", סיפר מאמן נבחרת הנשים שני הרשקו. "היא ספורטאית שיכולה בכל רגע נתון לנצח יריבה בקטגוריה שלה. היא מאיימת על היריבות שלה, יש לה כושר הרתעה גדול בגלל עבודת קרקע ברמה גבוה, היא חזקה ויודעת לייצר הבזקי אגרסיביות משמעותיים בקרב".

"היא התאקלמה כאן לחלוטין ויש לה תרומה אדירה לנבחרת" המשיך המאמן הלאומי. "היא ספורטאית ברמה גבוהה ויש הרבה ספורטאיות שהיא מודל לחיקוי עבורן. מעבר לכך - ההתנהגות, ההתנהלות, הכבוד לבנות ולמאמן, ההישגים, והדרך שבה היא מנצחת קרבות זה משהו שדוחף את כל הנבחרת קדימה".

גם בולדר עצמה מרגישה שהתאקלמה בישראל ועשתה את ההחלטה המקצועית הנכונה: "אני נשואה לישראלי ורוצה להילחם עבור ישראל. זו הייתה החלטה לא קלה אבל אני חושבת שזו הייתה ההחלטה הטובה בשבילי. אני מרגישה חלק מהנבחרת. כמובן שבהתחלה לא הרגשתי, זה לקח זמן" היא העידה.

את לא יהודיה, אין לך קשר טבעי לישראל, אלא רק דרך בעלך. בעיני אנשי מסוימים זה יכול להיראות מוזר שאת רוצה לייצג את ישראל.
"נכון שזו לא באמת המדינה שלי, נולדתי בהולנד אבל זה קורה הרבה בג'ודו. אני מכירה את שני (הרשקו, ש.א) כבר תקופה ארוכה, ראיתי איך הבנות מתאמנות כאן, ראיתי סרטים על ירדן, והאימונים מאוד טובים ומקצועיים אז חשבתי לעצמי 'אם אני רוצה להיות טובה יותר זה צעד טוב עבורי לייצג את ישראל'. ידעתי שטוב כאן".

לא פחדת לעבור לישראל בעקבות המצב הביטחוני הבעייתי?
לפני שעברתי הייתי כמה פעמים בישראל בחופשה אז ידעתי למה לצפות. זה חבל איך שמציגים את ישראל בחדשות, כי זה לא כך. לחברים שלי אין מושג מה קורה כאן והם אמרו לי 'ישראל? זה לא מסוכן?' ואמרתי להם 'אתם צריכים לבוא ולראות, זה בדיוק ההפך'. גם עכשיו כשאני חוזרת להולנד אני כל הזמן מדברת על ישראל. כשהם רוצים להזמין חופשה אני אומרת להם 'בואו לת"א, זה אחד המקומות היפים בעולם, יש פה הכל'".

מה את הכי אוהבת בישראל?
"אני אוהבת להיות בנבחרת ועם שאר הבנות ומרגישה בנוח עם כולם. אני אוהבת את מזג האוויר, זה בדיוק ההפך ממה שיש לי בהולנד".

לא חם לך מידי?
"עכשיו כן, במהלך האימון אני מעדיפה את מזג האוויר הזה על פני הגשם. אני הכי אוהבת את ת"א, אני ילדה שאוהבת את העיר".

בהולנד הייתה לך יריבות גדולה עם קים פולינג, שמתחרה איתך באותה קטגוריית משקל ומדורגת במקום הראשון בעולם. נפצעת, לא התחרת הרבה זמן, היא התקדמה וצברה נקודות. עד כמה ליריבות איתה הייתה השפעה על ההחלטה שלך לעבור לישראל?
"לא קיבלתי את ההחלטה בגלל זה, אלא בגלל שרציתי להיות טובה יותר ולייצג את ישראל. עברתי פציעה קשה, לא התחרתי שנה שלמה, וזה היה קשה להתחרות כי היא המשיכה והתקדמה. לא לקחתי את ההחלטה בגללה".

את נעה בין ישראל-הולנד-תחרות-מחנה אימונים. זה קשה.
"זה קשה אבל יש לי מטרה. אני רוצה לזכות במדליה באולימפיאדה בריו. כשאני חושבת על המדליה ועל האולימפיאדה זה משנה לי את המחשבות".

אז אין לך בעיה להקריב עכשיו על מנת להיות על הפודיום בריו.
"כן, לגמרי".

מה בעלך חושב על זה?
"גם לו זה קשה לפעמים, אני מתגעגעת אליו אבל הוא גאה בי. הוא מצטרף אליי לפעמים".

איך החיים בישראל עבורך? את מתגוררת בבית הנבחרות בווינגייט כשבעלך לא נמצא כאן.
"נוח לי פה. אני לא מדברת עדיין עברית, רק כמה מילים. רק שמדברים מאוד לאט אני מצליחה להבין על מה השיחה. התחלתי ללמוד עברית אבל זה קשה לי כי זה לא דומה לאף שפה אחרת. בכל מקרה, כולם מדברים אנגלית כאן אז אני מסתדרת.

אילו מילים בעברית את יודעת?
"ממש רק כמה מילים, לא משפטים. 'מה קורה?' 'מה העניינים?', 'דקות', 'חיזוקים', 'נכון', 'בסדר', 'סבבה', 'חיבסית', זו המילה הראשונה שהבנות לימדו אותי. 'חיה בסרט'".

את מרגישה ישראלית?
"אני חושבת שכן, חוץ מזה שאני לא מדברת את השפה".

מה לגבי ההמנון, התקווה? את כבר יודעת את המילים?
"אני אמורה לשיר אותו, זה עוד משהו שאני עובדת עליו. אני מזהה את המנגינה אבל לא יודעת את המילים. בריו אני אדע אותו בטוח".

מה את אומרת לאותם אנשים שמרימים גבה נוכח המעבר שלך לייצג את  ישראל.
"שהם יכולים להיות גאים אם יש ספורטאים שבאים לייצג את המדינה שלהם. זה אומר שאתם עושים משהו טוב".

איך הקשר שלך עם ירדן ג'רבי?
"הכרתי אותה כבר כמה שנים, עוד כשייצגתי את הולנד, ככה זה בג'ודו, תמיד רואים אותם אנשים. אנחנו חברות טובות והיא גם חברת נבחרת ממש טובה עבורי. היא עוזרת לי וגם שאר הבנות, אני מלאת תודה על מה שהן עושות עבורי".

ומה לגבי שני הרשקו? יש לך הרי גם מאמן בהולנד בשם בן ריטדייק.
"בחודשים האחרונים אנחנו עובדים ממש טוב ביחד. כשאני בהולנד יש לי את המאמן שם, זה כמו ירדן ושני, אני איתו מאז שאני קטנה, התחלתי את דרכי בג'ודו איתו. בתחרויות הראשונות הוא לפעמים היה יושב איתי בקרבות, אבל בטורנירים האחרונים שני ישב איתי ומעכשיו זה יהיה רק שני".

באליפות אירופה בבאקו נחלת אכזבה קשה כשהפסדת בקרב הראשון. מה קרה שם?
"וואו, במילה אחת, נורא. את הייתה אחת התחרויות הגרועות שלי מזה תקופה ארוכה, ואני עדיין לא יודעת מה קרה שם. כמו שאמרתי הכל יכול לקרות, זה הג'ודו. לא הייתי מרוכזת וחדה מספיק. אני ושני היינו כמובן מאוכזבים אבל הוא אמר לי שאנחנו צריכים להמשיך ולהיות מרוכזים ושאם אהיה תקועה בזה זה לא יעזור לי".

רק בחודש שעבר זכית במדליית הכסף בגרנד פרי בטיומן. בסך הכל חמש מדליות במהלך העונה, כך שיש ממך ציפיות גבוהות באליפות העולם.
"אני יודעת שזכיתי במדליות בחודשים האחרונים אבל בכל זאת הכל יכול לקרות, זו אליפות העולם זה לא ודאי שאני אזכה במדליה אבל זו הציפייה שלי".