שדר הקווים של רשת פוקס המתין בסבלנות עד שהשידור עבר אליו. הוא הכין את השאלה הראשונה שלו לגיבור הניצחון של המשחק שזה עתה נגמר, משחק בו אינדיאנה חזרה מפיגור 16, עם קצת פחות מעשר דקות על השעון, לניצחון 96:98 על שיקגו. אלא שלאותו גיבור, ויקטור אולדיפו, היו דברים חשובים יותר לעשות. רגע לפני שהריאיון עמו במרכז המגרש יצא לדרך, הגארד של הפייסרס ירד לעשר שכיבות סמיכה.
"החטאתי זריקת עונשין חשובה בסיום", הוא הסביר בפשטות, והתעלם מהעובדה ששלשה אדירה שלו, 31.1 שניות לסוף, הייתה זו שבכלל השלימה את המהפך של אינדיאנה, בדרך לניצחון. מיד לאחר הבאזר של אותו משחק, בו קלע 27 נקודות, אולדיפו רץ לאוהדים וצעק לעברם דברים. כאשר נשאל על כך בריאיון הסיום הוא השיב: "אמרתי להם שאני בבית. אני בבית עכשיו, בייבי, ואני כאן כדי להישאר".
תוך כמה שנים בלבד הפך ויקטור אולדיפו מהתקווה הגדולה להערת שוליים בטרייד ענק וכעת, נראה שהוא סוף כל סוף מוצא את מקומו, בליגה ובעולם. כעת, נראה שהוא סוף כל סוף מרגיש בבית.
אולדיפו בן ה-25 וחצי נולד בסילבר ספרינג, מרילנד, כמה דקות צפונית מהבירה וושינגטון, להורים שהיגרו מאפריקה. הוא התגלה כבר בתיכון כשחקן לא רע, אך את הקפיצה הבולטת הראשונה עשה במכללת אינדיאנה, אותה העדיף על פני הצעות אחרות שהיו לו: "יש כאן אווירה של כדורסל בכל פינה וזה מושלם עבורי", הסביר והפך לשחקן ההגנה הטוב ביותר במכללות, כאשר בשנתו האחרונה במדי ההוז'רס הוא נבחר לשחקן ההגנה של העונה בביג 10.
על עונת הסניור תחת טום קריין הוא כבר ויתר ובסופו של דבר, נבחר שני בדראפט של 2013. עד היום, יש הרבה קבוצות ברחבי הליגה שאוכלות את עצמן על כך שפספסו בדראפט ההוא את יאניס אנטטוקומפו ואפילו את רודי גובר ואורלנדו אולי לא מצטערת כמו קליבלנד (שבחרה ראשון את אנתוני בנט, אחד הבאסטים הגדולים אי פעם), אבל קשה לומר שההימור שלה על אולדיפו היה מוצלח, למרות שחבריו למחזור הרוקיז טענו כי הוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לקריירה מוצלחת בליגה.
בשלוש עונותיו עם המג'יק הוא אומנם סיפק מספרים סבירים, אבל לרגע לא התקרב להפוך לכוכב אמיתי ולרגע לא קירב את הקבוצה לפלייאוף. בסופו של דבר, בקיץ 2016 הוא נשלח בטרייד, יחד עם ארסן איליאסובה וזכויות הדראפט על דומנאטס סאבוניס (לא ההופעה האחרונה שלו בכתבה הזו) לאוקלהומה סיטי, בטרייד משונה משהו מבחינת המג'יק, שקיבלו את סרג' איבקה.
בעונה שעברה, הראשונה והיחידה של אולדיפו ב-OKC, הוא שוב רשם מספרים סבירים לכל הפחות, אבל כמו כל חבריו לקבוצה, שימש בעיקר כרקע של ראסל ווסטברוק. היחסים בין השניים היו מצוינים, אבל במקביל הקריירה המבטיחה של אולדיפו המשיכה להתמסמס וכבר נדמה היה ששום כוכב אמיתי לא ייצא ממנו. מקסימום, רול פלייר איכותי. ואז, הגיע הקיץ האחרון.
אולדיפו וסאבוניס עברו ביחד (בערך) כבר שתי קבוצות (צילום: Getty)
בטרייד סנסציוני נשלחו יחד פעם נוספת אולדיפו וסאבוניס (הפעם הדבר האמיתי ולא הזכויות) לאינדיאנה, בעוד פול ג'ורג' עשה את הדרך ההפוכה. בשעה שסם פרסטי הרכיב את "קבוצת החלומות" שלו, שלפחות כרגע מתקשה מאוד, הרי שהפייסרס החדשים, בלי לארי בירד ועם לא מעט שינויים בצמרת המועדון, חטפו הרבה אש והפכו לרגע לבדיחה של הליגה, עוד אחת ש"אכלה אותה" מפרסטי.
אלא שכולם שכחו משהו אחד. אולדיפו, כמו שהוא אמר, חזר הביתה, לאינדיאנה, למקום בו הוא הפך לכוכב מכללות. כבר מהרגע הראשון היה ברור שזה אולדיפו אחר. 28 נקודות מול מיאמי ומינסוטה, 35 נגד האקסית אוקלהומה סיטי ו-31 על הראש של פילדלפיה היו חלק מהפתיחה הטובה של העונה, אבל מאז תחילת דצמבר לא מדובר רק בתקופה טובה. מתחילת החודש הנוכחי, ויקטור אולדיפו הוא אחד השחקנים הטובים ב-NBA, לא פחות. 36 נקודות בהפסד לטורונטו, 27 בקאמבק ההוא מול שיקגו, 33 בניצחון אותו הוביל במו ידיו מול קליבלנד (שנעצרה אחרי 13 ניצחונות) ולקינוח, שיא קריירה של 47 נקודות במשחק עצום נגד דנבר, כשהוא מוסיף גם 7 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-2 חטיפות (לפני 19 נקודות מול האקסית OKC). אחרי כמעט חודשיים של עונה, הוא בצמרת הליגה גם במדד ה-Usage וגם במדד ה-PIE, שבודק בכמה מתוך המהלכים של הקבוצה כל שחקן היה מעורב.
אחרי ההצגות מול הת'אנדר שוויתרו עליו ומול הקאבס, הרשת פשוט התפקעה במחמאות לגארד, שעשה צחוק משומרי על כמו פול ג'ורג' ולברון: "הוא לגמרי ריסק את התקרה שכולם ציפו שתהיה לו", "זו גניבת העונה", "אולדיפו שלח את לברון בחזרה לאוהיו", "אולדיפו מזכיר לאינדיאנה שפול ג'ורג' היה רק דמות בדיונית", "כל לילה מחדש החבוב הזה מתעלל במישהו אחר בדקות ההכרעה של המשחק", "אולדיפו חייב לפתוח באולסטאר. הוא בטירוף כבר חודשיים" ועוד ועוד ועוד. בלי הצל של ווסטברוק, ובלי הלחץ שיושב בשנים הראשונות על בחירת דראפט גבוהה, פתאום אולדיפו הראה מה הוא מסוגל לעשות.
כריס ברנוול מ"CBS" כתב: "הוא הפך מהפאנץ' ליין של הטרייד על פול ג'ורג' לאולסטאר בפוטנציה. למרות שהוא נהנה מעונת שיא, הוא נראה מאוד רגוע. במקום להישבר משני הטריידים בהם היה מעורב תמורת שמות גדולים יותר, הוא התאים את עצמו והפך לטוב יותר". הוא גם הפך לבוגר יותר, והחל להביע עמדות בנושאים שונים, כמו המחאה של קולין קפרניק ("אין לי ספק שהיא תעבור גם ל-NBA", אמר בתחילת העונה) או אפילו הטריידים שנעשו עליו ("כל דבר קורה מסיבה מסוימת ועבורי הסיבה הזו התגלתה כחיובית").
ההצגה מול דנבר: 47 נקודות >>>
את השינוי בסגנון המשחק, שמייצר כעת עבור אולדיפו והפייסרס הרבה יותר נקודות ממה שהגארד היה רגיל לספק עד כה, אפשר לראות בשלל דרכים. הוא לוקח את הכדור לטבעת וסוחט הרבה יותר עבירות. הוא מסוגל לשמור גם בתוך הצבע בזכות הפיזיות שהתפתחה ולא רק על קשת השלוש, שם התבסס בעיקר על האתלטיות שלו עד כה. הוא מייצר לעצמו שלשות לראשונה בקריירה, וקולע אותן באחוזים נהדרים. והוא אפילו שכלל את הג'אמפ שוט. לא פחות חשוב, באינדיאנה משוכנעים שהמנהיגות שלו היא זו שעושה כרגע את ההבדל עבור אחת מהפתעות העונה, קבוצה שכולם חשבו שהחליטה לעשות טאנקינג עם הטרייד על ג'ורג', אך לפתע מתגלה כמי שמסוגלת להסתכל בלבן של העיניים לכל קבוצה בליגה.
"הוא נעלם באורלנדו ומעולם לא התאים ל-OKC. האם הפייסרס מסוגלים לשחרר את ויקטור אולדיפו?", תהתה היילי אושונסי מאתר "The Ringer" לפני תחילת העונה וכעת, אין ספק שהתשובה היא "כן". "הוא לא מסוגל להמשיך בקצב הזה, נכון?", כתב בן גיבסון המסקר את הקבוצה, לפני כשבוע, ואז הגיע משחק 47 הנקודות ואיתו עוד "דווקא כן".
בקיץ החולף, אולדיפו החליט "לגלות את עצמו" והוציא דיסק שירי R&B בשם "שירים עבורך". מאז שהיה ילד, הוא נהג לשיר במקהלת הכנסייה ולאחר מכן גם בקולג', באינדיאנה. עבורך. זו מילת המפתח. אולדיפו היה צריך לעשות משהו עבור עצמו ולגלות מחדש את הכוכב שהתמוסס בשנים הראשונות ב-NBA. לפחות בינתיים, נראה שזה עובד בצורה מושלמת.
זוכה לתהילת עולם (getty)