הבחירה של ישראל: זגורי הצית מחדש את הקריירה בהפועל ר"ג

יובנטוס אמנם ניצחה 0:1 במשחק, אבל זגורי הצעיר נתן הופעה טובה ולא נראה נרגש מהמפגש עם בופון, קנבארו וג'יובינקו. רבים דיברו אז בשבחו של הכשרון הצעיר וניבאו לו עתיד מזהיר בשורות הירוקים, אבל התחזיות לא ממש התממשו וזגורי, כמו שחקני בית רבים אחרים בחיפה, נאלץ לנדוד ברחבי ליגת העל ולשמוע לא מעט את המנטרה של "שחקן מבוזבז".

העונה, מוכיח ישראל זגורי שהוא רחוק מלהיות 'פוטנציאל לא ממומש'. הקשר, שכבר מלאו לו 23, מככב העונה בהפועל רמת גן של אלי כהן ומחזיק במאזן נאה של ארבעה שערים ושישה בישולים (מוביל את טבלת המבשלים). היכולת שהוא מציג השנה מציבה באור נלעג את הטענות נגד יכולתו שנשמעו בעבר, אבל גם מעלות לא מעט תהיות - מדוע הפריצה שלו מגיעה רק עכשיו?

הקשר הצעיר גדל במחלקות הנוער של מכבי חיפה מגיל 9 ונחשב שם לכישרון גדול. בקבוצת הנוער הוא נחשב לאחד השמות הבולטים במחזור שלו ולצד גולסה וגאדיר נחשב למועמד טבעי לתפוס מקום של קבע בקבוצה הבוגרת. אפילו אבי נמני, קפטן מכבי דאז וכיום סוכן שחקנים, התלהב מהכישרון והפך למלווה הצמוד של השחקן הצעיר. בין השניים נרקמה מערכת יחסים מיוחדת, וזגורי שהתייתם מאביו בגיל צעיר, ראה בנמני מעין דמות אב וזה מצדו החל להיות בקשר אישי עם השחקן וטיפח אותו. זגורי עצמו אמר לא פעם בעבר שהוא חייב הרבה לנמני.

אבל אז משהו השתבש. אלישע לוי העלה אותו לבוגרים אבל לטענתו, לזגורי לא הייתה מספיק סבלנות: "אני העליתי אותו מהנוער והוא כן קיבל דקות, כולל בליגת האלופות מול יובה, אבל לא הייתה לו מספיק סבלנות לחכות להזדמנות. לפעמים שחקנים צעירים צריכים זמן כדי להגיע לבשלות", מספר לוי. זגורי עזב את הבית בחיפה והושאל להפועל פתח תקוה של גילי לנדאו, שם תפס מקום קבוע בהרכב, אך סיים את העונה עם מאזן דל ביחס לקשר התקפי עם שני שערים ושלושה בישולים ב-30 הופעות, רובם בהרכב הפותח. פ"ת שרדה בקושי בליגה ובסיומה של אותה עונה זגורי החליט לעזוב.

התחנה הבאה הייתה בני יהודה תחת יוסי אבוקסיס. אצל הכתומים, הדברים לא כל כך הסתדרו עבור זגורי. הוא אמנם שותף בשלושים משחקים, אבל ב-17 מהם הוחלף וב-12 מהם נכנס כמחליף. זגורי חש שאבוקסיס לא ממש סופר אותו ותמיד הוא הראשון לפנות את מקומו. לאורך כל אותה עונה זגורי השלים 90 דקות רק במשחק אחד, והמאזן הדל שלו כלל שער אחד בלבד. גם העובדה שהוא נשאר בעיר הולדתו, עכו, היקשתה עליו. הנסיעות הארוכות התישו את השחקן שהגיע חסר אנרגיה לאימונים ונראה מתוסכל.

החוויה הטראומטית בשכונה גרמה לזגורי לעשות אחורה פנה ולחזור לתחתית. הוא הבין שכדי להציל את הקריירה הוא חייב לתת את עונת הפריצה. פרדי דוד, מאמן ר"ג (שפוטר בינתיים) קפץ על המציאה והחתים את זגורי. אולם, הוא לא ידע שהוא עתיד לשתף פעולה עם חלוץ רכש בשם דייויד מנגה. שיתוף הפעולה בין השניים הוא פורה למדי והם מעורבים כמעט בכל השערים של הקבוצה, ואין ספק שאם היא תצליח להישאר בליגה, לשניים יהיו מניות רבות בכך. חברו לקבוצה בר"ג, עומר בוקסנבוים מספר על ההתאקלמות של הקשר אצל האורדונים: "ישראל הוא השחקן המרכזי בקבוצה ביחד עם מנגה. בכלל ר"ג היא קבוצה שמאוד מתאימה לו ולכן הוא מצליח לבטא את עצמו. גם בחדר ההלבשה אנחנו מאוד אוהבים אותו, ובנוסף העובדה שהוא עבר לגור במרכז עוזרת לו להתרכז בכדורגל".

לדברי פרדי דוד, הפריצה של זגורי הייתה עניין של זמן. "הוא התבגר והבין שהגיע הזמן להתמקד בדברים החשובים. שיניתי לו את התפקוד לחלוץ לתקופה מסוימת על מנת לעזור לו לשפר את הבנת המשחק וזה עזר לו במספרים", מעיד המאמן לשעבר. גם אלישע לוי חושב שזגורי מוכן היום לשחק ברמות הגבוהות: "הוא שיחק טוב כל הזמן, פשוט לא נתן מספרים. עכשיו הוא יותר בוגר, בשל ובטוח. זהו שלב הפריצה שלו. לא תמיד בגיל 17 שחקן מוכן לשחק בבוגרים". גם לדעת חברו בוקסנבוים הפריצה המאוחרת יחסית היא חלק מההתפתחות של זגורי: " זה קורה שהפריצה מגיעה מאוחר, זה קרה גם לחמד ובן בסט, אבל בסוף מי שטוב מצליח".

האם זגורי יכול להגיע לרמות הגבוהות של הכדורגל, ואולי אף להגשים את החלום ולחזור לקבוצת נעוריו? הסיפור מזכיר קצת את סיפורו של כישרון צעיר ומבטיח אותו פגש זגורי במשחק ההוא מול יובנטוס, סבסטיאן ג'יובינקו, שנחשב לדור העתיד של יובנטוס, אבל בשלב מסוים התייאשו ממנו בגברת הזקנה והוא נמכר לפארמה בסכום נמוך. לאחר עונה אחת מצויינת הוא נקנה חזרה על ידי קבוצת האם שלו והיום הוא מככב בה. זגורי, בניגוד לג'יובינקו קיבל את הכרטיס ביד, אבל בטוח שהוא ישמח לסוף כמו של ה"נמלה האטומית". בוקסה, אגב, בטוח שזגורי יחזור לרמות הגבוהות: "לדעתי אם הוא ימשיך ביכולת הזאת, הוא יחזור לחיפה ואולי אפילו מעבר". מה שבטוח, זגורי בוודאי היה חותם על סגירת מעגל כמו זה של האיטלקי. מי יודע, אולי הם ייפגשו בעתיד שוב...בליגת האלופות.