לפני כשבוע רשמו האולטראס של הפועל תל אביב את אחד מ"הישגיהם" הגדולים. הם הצליחו במחי הפגנה מטומטמת אחת בביתו של עידו חג'ג', לתת לו את אפשרות היציאה שהוא פילל לה מהברוך שהוא וחיים רמון סידרו בהפועל וכנראה להכחיד סופית את הסיכוי שאדם שפוי כלשהו יחשוב על קניית המועדון. ליבי ליבי על חג'ג', כי בלי כל קשר להצלחתו או אי הצלחתו, לאף אחד לא מגיע שקבוצת בריונים, חסרי תרבות ודרך ארץ, תתייצב על פתח ביתו, גם אם הקבוצה חלילה הפסידה.
אבל מנגד בואו גם נהיה ריאלים, ולא נסחף אחרי הספינים הרגילים מבית מדרשו של מר רמון וחבר מרעיו. אתם באמת מאמינים שגם אם היה בהפועל כסף, הקבוצה הייתה עולה שלב באירופה, והמנויים היו נמכרים כמים, היה מר חג'ג' עוזב כי עשרים אנשים באו להפגין מול ביתו? אני מעריך שאז הוא היה מסביר לנו שלא ייתן לקומץ לנהל את הקבוצה ושאף אחד לא יבריח אותו. הבעיה היא שכרגע אין הווה ועתיד, נשאר רק עבר מפואר והרבה צרות וחובות, וזה ממש לא כיף ולאף אחד לא ממש בא להיות חלק מזה, גם אם יש לו חלק מרכזי בהגעת הקבוצה למצב זה.
נהנה מהגסיסה של המועדון
ניצל את ההזדמנות ועזב
כשאני מסתכל על מה שקורה בהפועל, האדם היחידי שבינתיים מפתיע אותי לטובה הוא דווקא אייל ברקוביץ'. כשכולם בורחים הוא נשאר, ויותר מכך הוא אפילו הראשון שאומר את האמת בפנים. הוא אומר שמי שהיה בהפועל שיקר ושיחק בנדמה לי, ואולי בהגדרה הילדותית הזאת מקופלת כל האמת.
השאלה היא מה הפתרון. אני חושב שהיות והגענו למצב שמזכיר לי את תקופת שאול אייזנברג בקבוצת הכדורסל כדאי אולי גם ללמוד מהפתרון שהצליח שם. רק מהרס מוחלט של המבנה הרקוב תבוא הישועה. הפועל צריכה ללכת לפירוק, זאת הדרך היחידה שתשחרר אותה מלפיתת המוות של רמון, תאומים ושאר האנשים שמנהלים וניהלו אותה בשנים האחרונות. זאת הדרך היחידה בה הקבוצה תוכל להירכש כשהיא נקייה מכל חוב וכתמי העבר ו/או להיות מוקמת מחדש. המחיר יהיה כמובן כבד, הפחתת נקודות וירידת ליגה אפשרית, אבל בינינו גם בהרכב הנוכחי ירידת ליגה לא תהיה הפתעה, ואז גם לא נרוויח את השחרור מכל הגועל נפש שחונק את הקבוצה הזאת כבר כמה שנים.
הכי גרוע הוא מצב של גסיסה איטית ודעיכה שתגרום לכך שכל אוהדיה, שהם הנכס האמיתי היחידי שלה, יאבדו עניין ויתרגלו לראות בה משהו שגורם להם להתבייש בשייכות אליו. פירוק, מנגד, יבטיח שאם דין הקבוצה הזאת לעבור מעולם הכדורגל הישראלי, זה יעשה באופן חד וחלק, ובלי ייסורי גסיסה מבזים, שמשרתים רק את אותם מנהלים כושלים שמנסים להוציא עכשיו מהקבוצה כל שקל אפשרי על מנת שלא יצטרכו לממש את הערבויות שנתנו. כשמנגד אם יבוא מישהו שמוכן להרים את הדבר הזה, הוא יוכל לעשות את זה באופן טהור ונכון, ושגם אם זה ייקח זמן לא קצר, בסוף תחזור הפועל להיות משהו שאוהדיה יכולים להיות גאים בו.
בינתיים הוא באדום
לפני חודש הכל נראה ורוד יותר (האתר הרשמי של הפועל)
הבעיה היא שהקבוצה לא תוכל ללכת לפירוק, אלא אם כן בעליה יסכימו לכך או יאולצו לעשות זאת. לדאבוננו המצב כרגע הוא שלחיים רמון, מתאים ונכון המצב של הגסיסה האיטית, כי בינתיים נסגרים אט אט החובות, היות שמצד אחד הם לא משקיעים שקל בקבוצה, ומנגד ממשיכים לקבל הכנסות שונות, בין היתר ממכירת חיסול של שחקני הקבוצה, שמופנות רובן ככולן לסגירת החובות להם ערבים הבעלים, לרבות הלוואות הבעלים.
זה הזמן שבו האוהדים צריכים לקחת החלטה קשה, ולנתק מיוזמתם את הקבוצה ממכשירי ההחייאה, ולסרב לקחת חלק בהליך הגסיסה. האוהדים צריכים לומר שבמצב הנוכחי וכל זמן שלחיים רמון יש יכולת לקבוע מה קורה בקבוצה, הם לא במשחק. הם לא קונים מנויים ולא באים למשחקים עד שהקבוצה לא תנותק באופן סופי ומוחלט מרמון. שגם אם לכאורה זז הצידה, והשאיר לחג'ג' את הניהול, ממשיך להרוס כל חלקה טובה, וראה סיפורי ורמוט ודמארי. בכל מקום שרמון נגע בהפועל לא רק שלא צמח דשא, גם המעט שהיה נבל. יתר על כן, אם הייתי אומלל שקנה כבר מנוי, בשלב שהבטיחו לו שדמארי יושאר ושגילי חתם, הייתי דורש את ביטול המנוי והחזרת הכספים ששילמתי. אני יודע שזה הליך שיכאב לכל אוהד אמיתי, ומנוגד לכל רחשי ליבו, אבל לצערי במצב בו אנו נמצאים אין כל ברירה אחרת, וכמו שאמר ברקוביץ' הגיע הזמן להפסיק לשחק בנדמה לי.