משחק ילדים

שמעון מזרחי הוא אבי אבות המכביזם. אם לא לוקחים בחשבון את יהודה המכבי, שמעון הוא האיש שיותר מכל אחד אחר אחראי בארבעים השנים האחרונות לעניין הזה של "אלוהים לניצחון בחרתנו", של "אם אתה לא במכבי – אתה לא קיים", של "הקבוצה של המדינה" (שלא לומר "המדינה של הקבוצה"). קטני אמונה, בעיקר מן הצד האדום של המפה, קוראים לזה "דורסנות" ו"חמסנות", יש שמדברים אפילו על כיפוף החוק. דורסנות? חמסנות? ממש לא! מכביזם זו המילה.

• הערב ב-21:00, ישיר ב-5LIVE: הדרבי של ת"א בגביע הטוטו

הניסיון של ג'ורדי קרויף להיות ה"שמעון מזרחי", של מועדון הכדורגל הצהוב, נראה מגושם ומגומגם עוד לפני פרשת בן רייכרט. במהלכה (וגם אחריה, בלי קשר למה שיחליט הבורר),  הוא נראה פתטי ומעורר רחמים מתמיד. כי מסתבר שלא מספיק להיות הבן של יוהאן ובעל הגישה לארנק של מיץ', כדי להפוך למכביסט. הכלל הראשון הוא לבחור נכון את המטרות. ומי שהופך ילד מבולבל ופגוע לדגל המאבק המכביסטי, עושה צחוק מהמורשת הצהובה שנבנתה כאן בעמל כה רב ובמשך שנים כה רבות.

לעורכי הדין של מכבי גולדהאר תל אביב יש קייס. בלי ספק. חוזים צריך לכבד. גם אתיקה היא עניין חשוב. לא יעלה על הדעת ששחקן יחרים אימון. האימון הוא מעל הכול. וגם האמון. שחקן צהוב שמחרים אימון כי בא לו פתאום לשחק באדום, זה בערך כאילו ששחקן אדום היה סוגר בחשאי על מעבר לצבע הצהוב רגע לפני הדרבי. אתם מעלים בדעתכם?

אז יש קייס משפטי. ויש קייס אתי. סיכמנו. עכשיו, בואו נציץ לרגע בשלל הטיעונים שמציגים אנשי מכבי, בפאתוס ובהתרגשות רבה, כלביאה המגנה על גוריה.

רייכרט טוען שבמשך עונה שלמה שיחק 70 דקות. פחות ממשחק. ג'ורדי ספר 300. כולל גביע הטוטו. מזל שלא שלחו את הילד לשחק בחול בכדורגל-חופים. מה אמורה הספירה המגוחכת הזאת של דקות בגביע הטוטו להגיד? שרייכרט עבור מכבי הוא ערן זהבי בפוטנציה? שמישהו באמת בנה על הילד כשחקן משמעותי או חצי משמעותי, כמחליף ראשון או שני או חמישי?

אחר-כך, כמו במיטב סרטי הבלשים והמתח, נשלפו אל מול עיני הבורר הנדהמות שורה של ממצאים מפלילים, המוכיחים בזה אחר זה שהילד נהנה מכל רגע במכבי, עד שכוחות האופל והרוע באו לשלוף אותו משם. הנה הוא מחייך, הנה הוא מכתיר את המשחק הראשון שלו בקבוצה כ"חוויה". חקירה מאומצת יותר הייתה מגלה, להערכתי, זוג תחתונים צהובים במדף העליון של ארון הבגדים שלו. רייכרט, זה הרי אלמנטרי מיסטר ווטסון, הוא מכביסט מושבע. שער 11 הוא שער גן העדן שלו. הוא אמנם עוד לא יודע כמה טוב לו שם וכמה יהיה לו עוד יותר טוב, אבל בשביל זה יש את ג'ורדי שלנו שילמד אותו. חוסך שבטו – שונא בנו, הא ג'ורדי?

מה שכמובן מוביל אותנו לטיעון המנצח של ההולנדי המעופף. שלחתי את הילד להתחשל בהפועל, שידועה הרי כמחנה האימונים האלטרנטיבי של המארינס, הוא אמר לבורר בקול צלול וברור. עוף גוזל, גמור את הטירונות בשלום, אבא ואימא מחכים לך בבית – ואבא ואימא יש רק אחד, כידוע. מישהו כבר הציע לכבירי לבקש, אם כך, ממכבי דמי השבחה או דמי הקשחה, אבל נדמה לי שנכון יותר יהיה להכתיר את העדות הזו של הג'נטלמן מאירופה כאחת שמצדיקה בדחיפות מהדורה חדשה של "הוצא מהקשרו". זה מצחיק אפילו יותר מההתלבטות ההיא של האווירון אם לשחק באירופה או בספרד.

מה שבאמת מוביל את המאבק האכזרי של מכבי נגד רייכרט איננו החשש לאבד שחקן מפתח. גם לא הפחד מ"תקדים". קרוייף משחק כאן על תקן הילד ההולנדי ההוא, עם האצבע בסכר. אם רייכרט ילך, זה הרי ברור לגמרי שאחריו יברחו מקריית שלום לחודורוב כל היתר – מזהבי ועד בן חיים. איזה קשקוש. אתם באמת מכירים עוד שחקן אחד בעולם בכלל או במכבי בפרט, שיוותר על חוזה נאה בקבוצה הבכירה של המדינה כדי לשחק בפחות כסף בקבוצה שפליי אוף עליון יהיה עבורה השנה פסגת ההישגים?!

קרוייף שגה. שגיאה של מגלומן לא-חכם, כשהשאיל את נער המריבה להפועל. הוא יכול היה לתקן את השגיאה בוויתור אבירי של מנצחים. הוא יכול היה ולו לרגע להחליף את כף הבולדוזר הדורסנית ביד מלטפת, שמבינה לליבו של שחקן, שגם בעידן המסחרי שבו החוזה והכסף הם מעל לכל, מעדיף עדיין ללכת עם הלב, ולא עם הארנק. אבל מישהו כנראה סיפר לו שככל שיחטיף או יחטוף שחקנים מהפועל, כך יעלו מניותיו בטורונטו ובשער 11. הוא מוכן להשאיל את רייכרט לכל קבוצה, רק לא להפועל, כי ככה הוא אולי ישכיח את סדרת כישלונותיו המביכה במה שמכבי הצליחה לעשות בעבר ברבע תקציב – לעבור שלב באירופה.

יחליט הבורר את אשר יחליט. קרויף אולי יזכה באליפות רביעית ואולי בטעות יעבור את הצ'כים. אבל מכביסט אמיתי הוא לא יהיה לעולם. וגם לא שמעון מזרחי של מועדון הכדורגל.