הכל בראש: ההבדל בין הפועל ומכבי חיפה

עם סגל פחות טוב ושער נגיחה מפתיע, הפועל חיפה הכריעה את יריבתה בזכות לב, נשמה וחוסן מנטאלי. זה בדיוק מה שחסר בצד הירוק, אך אולי הגעתו של מנהיג אמיתי בדמותו של מאור בוזגלו תשנה את התמונה. אלי גוטמן מסכם את הדרבי ותוהה: יחסי אלאך - לוזון לאן?

אלי גוטמן
אלי גוטמן  05.12.17 - 10:30
תחילת כתבהיותר מפעם אחת שומעים אוהדי הכדורגל בארץ ובכל מקום בעולם את צמד המילים "חוסן מנטאלי", אך לא תמיד מייחסים חשיבות רבה לאלמנט זה. הדרבי החיפאי שראינו אמש (שני) הוכרע בפן המנטאלי, אשר תורגם הלכה למעשה ע"י הפועל חיפה.

האדומים הגיעו לדרבי עם ביטחון עצמי, כדורגל שמבוסס על משחק קבוצתי, יחידה לוחמת, ממושמעת טקטית ומסודרת, שלא תמיד מלהיבה אבל מאוד יעילה. לעומתה, מכבי חיפה, שוב בעונה עמוסת ציפיות, הגיעה לדרבי עם השם הגדול "מכבי חיפה".

וכך יצאו שתי הקבוצות לקרב שבו הפועל מפתיעה את היריבה בפתיחת המשחק עם לחץ גבוה בכדי ליצור דומיננטיות במגרש. למכבי סגל שחקנים מהמשובחים בליגה. כשאתה יוצא מהתמודדות מול יריב עיקש, שכבר הוכיח את היעילות שלו בהתקפות מתפרצות ויש לך שני קשרים אחוריים - קוסטדינוב וקהת, אתה חייב להחליט מי האחורי מביניהם (קוסטדינוב), שאמור להיות קרוב לשני הבלמים וללוות לרחבה כניסה חכמה של קשר יריב (גינסארי). בפועל, קוסטדינוב לא היה בתמונה בכלל וקהת צילם את שער הנגיחה של המולדבי.

וכאן מגיע החוסן המנטלי. מכבי חיפה, ברוכה בכישרון, שולטת בקצב המשחק, מניעה את הכדור תוך שליטה מוחלטת, אבל מנגד ניצבת מולה קבוצה שמאמנה אומר בכל ראיון שתי מילים - "לב ונשמה".

בתום המשחק, עדן בן בסט אמר שמהתמודות כזאת הוא יוצא רק באלונקה. אמנם אנחנו לא בשדה הקרב אלא רק באצטדיון המטופח ובאווירה המדהימה בסמי עופר, אבל כמה משמעות יש למילים האלה ששוררות בחדר ההלבשה של הפועל חיפה - כי זה היה ניצחון של אופי. קלינגר החדיר לשחקניו את האמונה, האמונה מייצרת רצון, והרצון מורגש בכל פינה במגרש. לבוא ולומר שזה יספיק בכדי ללכת עד הסוף אני לא בטוח, אבל לראות את הטבלה במחזור ה-12 שהפועל חיפה במקום הראשון - שאפו!

מכבי חיפה קבוצה איכותית יותר. כשגיא לוזון יושב עם עצמו ועם האמת שלו, הוא יודע שמחומר השחקנים שיש ברשותו ניתן וצריך להוציא הרבה יותר. "מתסכל" אמר לוזון לגבי תוצאת המשחק והוא צדק. מכבי הייתה טובה יותר, הגיעה למצבים ופסלו לה שער חוקי, אבל כמו שיש אופי בצד האדום, כך אין את החוסן המנטלי בצד הירוק - עד שהגיע מאור בוזגלו למשחק.

מהלך הבאתו של בוזגלו לקבוצה הוא בינגו אחד גדול ואני אומר את הדברים דווקא אחרי ההפסד בדרבי. בוזגלו הוא מנהיג אמיתי, מה שחסר בחדר ההלבשה של הקבוצה. בוזגלו הוא גבר שלא מפחד לומר את אשר על ליבו. הוא חזק מנטלית וכניסתו הוכיחה כמה הוא מדביק את החברים שלו בשדה המגרש, שהפכו להיות הרבה יותר טובים מהרגע שנכנס.

נוכחנו לדעת שבוזגלו חזר. לא רק בחדר ההלבשה אלא גם במגרש עצמו. אין לי ספק שבהפועל ב"ש, שהיא הטובה ביותר בארץ, מצטערים על המהלך כשהם רואים את בוזגלו בירוק ולא באדום. ב"ש עשתה מהלכים נהדרים בשנים האחרונות, שהביאו לה את פסגת הכדורגל הישראלי, אבל שחרורו היה מהלך שגוי.

אבל עם כל הכבוד, בוזגלו לבדו לא יושיע את מכבי חיפה ואת אוהדיה, שרבים מהם דמעו בתום המשחק מאחר והתרגלו במשך שנים למשהו שונה וקשה להם לקבל את המציאות הנוכחית. מו אלאך, המנהל הספורטיבי של הקבוצה, אמור להתוות צביון מקצועי למועדון. העבודה הזו היא לטווח הארוך והיא עבודה במאקרו.

גיא לוזון כמאמן יורד לפרטים הקטנים ועובד ביום-יום במיקרו. אם נכונות השמועות בדבר הגעת עוזר ואנליסט שנבחרו ע"י המנהל הספורטיבי, מדובר באמירה חד משמעית של ההולנדי: "אני רוצה להיות מעורב בחיי היום-יום של הקבוצה הבוגרת ומעדיף לעשות זאת עם אנשי מקצוע מוכרים שאני יכול לסמוך עליהם".

אין ואסור לנתח את עבודת המנהל הספורטיבי בטווח כה קצר, אבל אין לי ספק שבמכבי חיפה, מהאפסנאי דרך כל השחקנים, הצוות המקצועי ועד יעקב שחר, יודעים שמסגל השחקנים הזה ניתן, ראוי וצריך לנפק כדורגל טוב ויעיל יותר.

הדפס >