כשאין תחרות על האליפות ולמעשה אין אפילו תחרות על הניצחון במירוצים, נותר רק לכתוב על הבנאלי, לנסות לנתח מה קרה ולקוות לשינוי. האינטרנט מלא בניתוחים של מה דרוש להמילטון בכדי לזכות באליפות כבר בארה״ב, אבל האליפות היא עניין סגור למעט, חס וחלילה, פציעה של לואיס ואילולא ההתמוטטות בביצועים של פרארי מאז סינגפור, העולם היה חוגג את האליפות המרשימה ביותר של המילטון ואחת הראויות ביותר בהיסטוריה המודרנית של הפורמולה 1. אינני לוקח דבר מהתצוגות המדהימות של המילטון השנה, אבל ממצב של ניצחונות במכונית נחותה הוא עבר לניצחונות במכונית עדיפה. גם בשנה שעברה הסתיימה העונה בקול ענות חלושה של פרארי, אבל מסיבות אחרות.
כתבתי כבר שנראה די ברור שפרארי איבדו את היכולת להשתמש בכוח חשמלי נוסף למשך הקפה אחת או שתיים בצורה שכנראה הייתה לא חוקית. איך ומה השתנה, לא ברור, אבל הצלילה בביצועים של פרארי בדירוג לעומת מרצדס וההתקרבות של רדבול, מצביעים על הירידה אצל פרארי ולא איזו קפיצה גרנדיוזית אצל מרצדס או רדבול. המילטון אפילו מרבה להצביע על כך. אסטרטגיה של פגיעה בקבוצה מתחרה על ידי הפניית ה FIA עוד לפני מהלך סוף שבוע של מירוץ, לפיתוח אצל המתחרים שחוקיותו מוטלת בספק, הפכה להיות אחד מכלי הנשק המשומשים ביותר. ה FIA רצו בזאת בכדי להפחית את הסיכון של תלונות במהלך המירוצים שיגרמו לתוצאות להיקבע על ידי השופטים או ביה״ד. הקבוצות רצו בכך בכדי להפחית את אי הוודאות על מה מותר ומה אסור מראש, לפני שמוציאים המון כסף וזמן על פיתוח שלבסוף יפסל.
פרארי איבדו את היכולת להשתמש בכוח חשמלי ואת היכולת להיות תחרותיים (GETTY)
לפני פתיחת העונה שעברה, פרארי פנו ל FIA בסדרת שאלות טכניות שהביאו למעשה לפסילה של מערכות מתלים מכאניות מתוחכמות שמרצדס ורדבול פיתחו עוד במהלך 2016. המכה הזאת בין העונות פגעה בשתי הקבוצות שכבר החלו לפתח מכוניות בהתבסס על המערכות (הלא חוקיות בדיעבד) שפיתחו כבר עונה קודם. בעונה שעברה רדבול ורנו ניסו לתקוף את השימוש בשריפת שמן ובחומרים בתוכו בכדי לשפר את ביצועי המנועים של מרצדס ופרארי ואילו רק עתה, פרארי בדקו את החוקיות של הג׳נטים המחוררים של מרצדס.
השנה מרצדס השתמשו בידע של ג׳יימס אליסון, המהנדס שעבר מפרארי בכדי להפנות את ה FIA ליכולת של פרארי להוציא, רגעית לפחות, הספק חשמלי גדול מהמותר מהסוללה הכפולה שפרארי משתמשת בה מאז 2014. מרצדס ורנו עקבו אחרי התאוצה המדוייקת של מכוניות הפרארי בכל נקודה על המסלולים והגיעו למסקנה שפרארי מסוגלים לייצר יותר הספק הן בתאוצה מהפניות והן בהמשך הישורות (זה לא הקנה לפרארי רק מהירות סופית אלא בעיקר תאוצה יותר מהירה לאורך הישורת בלי כמובן מחיר בדלק). ה FIA החלו לחקור וכשלא מצאו ראייה לשימוש לא חוקי, הודיעו על כך במונקו, אבל ה FIA וכנראה היצרנים האחרים, לא שקטו ובהמשך העונה חזרו אל פרארי עם בקר כוח חשמלי נוסף על הישן. מבחינה פומבית פרסמו רק את זה, אבל פתאם פרארי איבדו את היכולת הזאת. כנראה שדברים נסגרו מאחורי הקלעים, אבל בדיוק ברגע שהאליפות נראתה אפשרית עבור פרארי ופטל, הביצועים קרסו.
כל המכונית של פרארי תוכננה כך שתזנק מראש הגריד הודות לכוח הנוסף בדירוג או שתהיה מסוגלת לעקוף את המרצדס בהקפה הראשונה נוסח ספא, כאשר המכוניות צמודות והצמיגים טריים. בעיות האווירודינמיקה והצמיגים מייצרים יתרון ענק למוביל כל עוד הוא יוצא מטווח השנייה של ה DRS. פרארי הבינו עד כמה זה קריטי לזנק ראשונים משנות הדומיננטיות הרבות של מרצדס וכמעט הצליחו לבצע זאת השנה. עכשיו בהיעדר היכולת הזאת פרארי תקועים מאחורי מרצדס בלי יכולת לנצח אותם בדירוג או בזינוק. ניסיונות ״ההכל או כלום״ של פטל נוסח סוזוקה רק עזרו לאליפות של המילטון. דרך אגב. היעדר הכוח הזה גם מקשה כמובן על פטל להתגונן במצבים כמו בסוצ'י.
אז הגענו למסלול COTA באוסטין טקסס במצב דומה לשנה שעברה, כאשר במירוץ פטל הצליח להוביל אבל המילטון עקף אותו בפשטות לאורך הישורת האחורית. אני חושש מאד שבדומה לסוזוקה, פרארי לא יוכלו להתמודד עם מרצדס ובמהלך הניסיונות לכוונן את המכונית עם פחות הצמדה יפגעו באספקטים אחרים של המכונית ולבסוף יפסידו לרדבול, כי במהלך המירוץ עצמו, הביצועים קרובים מאד בין שלושת הקבוצות הגדולות.
סקרתי את מאפייני המסלול באוסטין טקסס בכתבת ההכנה כבר לפני שנתיים, יחד עם סקירה קצרצרה של ההיסטוריה של הגראנד פרי בארה״ב. קטע פנייות האס המפורסמות של COTA דומה לרצף הפניות בסילברסטון ממאגוטס ועד צ׳אפל ובדומה לסילברסטון היכולת של המכונית לסחוב הצמדה אווירודינמית גבוהה לאורך הישורות יהיה מהגורמים המכריעים ביותר. בסילברסטון יתרון הכוח של פרארי ומרצדס מול רדבול רנו היה ברור ויזואלית. עכשיו נראה כנראה את מרצדס מובילה לפני פרארי ורדבול קרוב מאחור. צריך לזכור שההצמדה לא רק מאפשרת את המהירות הקריטית דרך הפניות אלא גם תורמת ליכולת השימור על הצמיגים במניעת החלקה צידית פוגעת.
בחירת הצמיגים
מזג האוויר באוסטין עשוי לשחק תפקיד מרכזי בסוף שבוע שכן הוא צפוי להיות הפכפך וגשום. בשורות משמחות כמובן עבור מרצדס, עם המכונית הטובה ביותר במצב רטוב והמילטון, הנהג הטוב ביותר בתנאים כאלה. כמובן, שבדומה לשנה שעברה, כאשר הנהגים האחרים עסוקים באליפות, וורשטאפן עשוי לקחת סיכונים שיאפשרו לו ״לגנוב״ ניצחון. הבעיה היא שבאופן מעט מוזר, רדבול לא נראו טוב השנה על רטוב.
קבוצת האס תנסה לככב על המסלול הביתי שלה ונראה שיש לה סיכוי טוב לכך. קבוצות הדרג השני כה צמודות האחת לשנייה שכל תחזית כזאת היא הימור, אבל עושה רושם שפורס אינדיה רייסינג פוינט התייצבה ותתן פייט ואילו רנו העבירו את הפוקוס שלהם לעונה הבאה, כך שהם עשויים להתדרדר לאחור. מאפייני המסלול הדורשים הצמדה בינונית גבוהה, אינם מתאימים כל כך לסאובר אלפא, אבל הם השתפרו כל כך שקשה לדעת. מי שאמורים לסבול הם טורו רוסו ובמיוחד מקלארן, שכנראה ייאבקו עם וויליאמס מאחור, אבל עם קוקה קולה כספונסר!
האליפות גמורה, אבל מה שמבאס באמת, זה שנותר רק לקוות למירוץ טוב במקום הידיעה שיהיה כזה.