"אני לעומתם לא עזבתי את המועדון. יכולתי לעזוב את ארסנל 10 פעמים בתקופה שלי כאן ולהצטרף למועדון אחר, לא עשיתי זאת כי אני עובד תחת אותו חזון ופילוסופיה במשך 16 השנים שלי כאן. לכל אלה שחושבים שהמצב ישתנה, הם טועים. כסף אף פעם לא היה המניע אשר בשבילו אני עוסק בעבודה הזאת".

את הנאום הזה של ארסן ונגר צריך לשמוע מעתה ואילך כל שחקן חדש שחותם בשורות ארסנל. המאמן הצרפתי שסוגר 16 שנים במועדון מצפון לונדון "בז" לאסכולה הישנה המיוחסת למאמן ההונגרי המיתולוגי בלה גוטמן ש"תוחלת החיים" של מנג'ר לא צריכה להימשך יותר מ-3 שנים.

"העונה השלישית תמיד קטלנית", טען ההונגרי שעבר לא פחות מ-21 קבוצות במהלך הקריירה בת 40 שנות אימון בהן לא נכח באף קבוצה יותר מ-3 שנים. אך התארים והתהילה שצבר ונגר עם קבוצתו בצפון לונדון בתחילת העשור הקודם, עשו אט אט את דרכם דרומה לסטמפורד ברידג' וצ'לסי, ופינו את מקומם לביקורות חסרות רחמים מצד התקשורת האנגלית על דרכו המקצועית של המאמן הצרפתי בשנים האחרונות. היו כאלה שקראו לו להניח את המפתחות, אך הוא נשאר בשלו כבר 16 שנה. גוטמן, בלה גוטמן, ודאי התהפך בקברו כבר עשרות פעמים . 

היה נדמה שקיץ 2012 יהיה שונה מכל הקיציים שהורגלנו אליהם בשנים האחרונות. אבל אז הגיעה ההודעה הרשמית על מעברו של רובין ואן פרסי ליונייטד, וישר קפצו הפלשבקים החזקים ממסיבות העיתונאים הרבות בשנים האחרונות שבהן מוצגים שחקני ארסנל בקבוצות החדשות שלהם. פברגאס, נאסרי..

ברוב חוצפתו/התנשאותו (תבחרו לאיזו מילה אתם יותר מתחברים) החליט החלוץ ההולנדי "לקחת את החוק לידיו" ובחר שלא להאריך את חוזהו בקבוצה שמסתיים בכלל בקיץ הבא, בטענה שמדיניות המועדון לא עומדת בקנה אחד עם עמדותיו. ואן פרסי טען שלכסף לא היה שום משקל בהחלטתו, אז הוא אמר...

1

להבדיל משנים עברו ארסנל לא חסכה הפעם וסוף כל סוף פתחה את הארנק להבאת שחקני חיזוק איכותיים. מלך השערים של הליגה הצרפתית בעונה החולפת, אוליבייה ז'ירו, חצה את התעלה תמורת 12 מיליון פאונד. גם חלוצה של נבחרת גרמניה (למעלה מ-100 הופעות במדי המאנשאפט) לוקאס פודולסקי הגיע לאצטדיון האמירויות. והרכש הנוצץ האחרון הוא הפליימייקר/קיצוני של מאלגה ונבחרת ספרד סאנטי קאסורלה תמורת 16 מיליון פאונד.

נחמד אך עם כל הטוב שבדבר, ההחלטה של RVP שלא להאריך את חוזהו נפלה כרעם ביום בהיר בשמי לונדון. כל החתמה מצד התותחנים בחודש האחרון לוותה בדפיקות לב. אוהדי ארסנל פחדו לחשוב בכלל על החתמת מחליף לוואן פרסי. ובכלל קיוו עד הרגע האחרון שההולנדי יעשה סיבוב פרסה אך זה התפוצץ להם בפנים. ואז זה קרה. ו-ונגר טען שפשוט לא הייתה ברירה מכיוון שנשארה לחלוץ רק עוד שנה בחוזה וההחלטה מצידו כבר נעשתה.

המאמן הצרפתי נאחז באותה מנטרה חוזרת ונשנית של אגדת הכדורגל ההולנדי יוהאן קרויף שניתן לזכות בתואר משמעותי גם מבלי לשפוך מיליונים על שחקנים. "אני לחלוטין מסכים עם קרויף ולכן אני לא אשתנה", אמר, "הדבר היחיד שעצוב לי הוא שלפעמים העבודה שלך נהרסת על ידי אחרים". ונגר בן ה-62 התראיין לתקשורת האנגלית לקראת תחילת העונה ובאשר לקרעים מהקיץ הקודם שעדיין לא התאחו השיב המאמן בלא מעט כעס: "אני קורבן של השיטה הזאת. איבדתי את ססק פברגאס, סמיר נאסרי וגאל קלישי בתקופה שבה הם היו צריכים לשחק את הכדורגל הטוב ביותר שלהם עבור המועדון".

1

"זו עוד גלולה מרה שצריך לבלוע", אמר שלשום ונגר לתקשורת הצרפתית, "רצינו למנוע את המעבר הזה בכל מחיר אבל זה הגיע למצב שכבר לא הייתה לנו ברירה. בכנות, הייתי מעדיף למכור אותו לאחת הקבוצות מחוץ לפרמייר ליג ולא למנצ'סטר יונייטד. יש להם את היתרון בכך שרובין שיחק נגדם והם מכירים את כל האיכויות שלו. כאשר יש לך את ואן פרסי בקבוצה, זה השם הראשון שאתה שם בהרכב. הוא באמת שחקן מצטיין, במובן הטהור ביותר של המילה".

קשה שלא להביע הזדהות עם הצער העמוק שחש ונגר לנוכח עזיבתו של ואן פרסי. פרידה שכואבת יותר מכל תבוסה כולל הטראומטית שבהן, ה-2:8 אשתקד באולד טראפורד. לטפח בחור אנונימי בן 21 להפוך אותו לסמל וקפטן המועדון, לפרידה הזאת אף אחד לא הכין את ונגר. 

התגובות הנסערות מאנשי הכדורגל בעולם לא איחרו לבוא ובראשם התייצב מגן גלאטסראיי עמנואל אבואה, ששיחק בצוותא עם ואן פרסי במשך 6 שנים במדי התותחנים: "לחמור ההולנדי אין שום כבוד ושום נאמנות. יסלחו לי כולם אבל אני לא יכול לתת כבוד לקפטן שעוזב כך את הספינה".

"בנים גידלתי ורוממתי, והם פשעו בי". נכתב בפסוק המפורסם בספר ישעיהו. על עזיבותיהם של ססק, נאסרי, קלישי, אדבאיור, קולו טורה ואשלי קול כבר השלימו באצטדיון האמירויות. אך כשהסמל והקפטן שלך מצהיר בפני כל שהוא לא מעוניין להישאר במועדון זו כבר פגיעה קשה מנשוא. הרי המועדון היה ענק לפנייך, בינוני בתקופתך ויחזור לעוצמות שלהן הורגלנו בעשור הקודם ברגע שעשית את הדרך צפונה למנצ'סטר, ועוד ליונייטד - רחמנא לצלן.