אחרי התוכניות להצלת ההתאחדות ואחרי שהכרעתם במאבק בין מנצ'סטר יונייטד, החלטנו להעלות למרכז הבמה את השאלה - "מהי הליגה הכי טובה בעולם". קיבלנו מאות מאמרים, חיבורים ודעות שמראים מצד אחד מדוע הליגה הספרדית היא הטובה ביותר ומצד שני מדוע הפרמיירליג היא הדבר האמיתי. מצד אחד כיצד הליגה האיטלקית חוזרת לתחייה ומנגד למה הבונדסליגה היא הליגה האופטימלית לחובבי הכדורגל. ריכזנו כאן את הדעות המובילות.
מה אתם חושבים צריך להיות הנושא הבא על הפרק? שלחו הצעות ל-sport5kesher@gmail.com
ספרד זה לא רק בארסה וריאל
כבר כמה עונות שאנחנו עדים לקרב טיטאנים אדיר בין ריאל וברצלונה, שהן כנראה מהגדולות ביותר בהיסטוריה של המשחק שאנחנו כל כך אוהבים. בעוד שבארסה קטפה במהלך השנים האחרונות כמות תארים כמעט בלתי נתפסת, במדריד לא התאיידו והציגו כדורגל משובח, מבריק ומלא השראה שהשנה סייע להם לקחת מברצלונה את הבכורה, אבל הליגה הספרדית היא לא רק בארסה וריאל.
בניגוד לשנים קודמות, העונה אנחנו עדים לשדרוג ביכולת של קבוצות מרכז הטבלה בלה-ליגה כאשר שלוש מהן מגיעות לחצי גמר הליגה האירופית ושתיים אף לגמר כל-ספרדי (אתלטיקו מדריד מול בילבאו) וזה בעצם מה שהיה חסר לליגה הספרדית כדי להפוך באופן חד משמעי לטובה בעולם. בשנים קודמות דובר על כך שהליגה הספרדית היא רק ריאל ובארסה וששאר הקבוצות הם פשוט בדיחה אבל העונה קבוצות כמו ולנסיה, בילבאו ואתלטיקו מדריד רק מנציחות את הגדולה של הבלאנקוס והקטאלונים.
במהלך העונה צפינו בבילבאו מדיחה את מנצ'סטר יונייטד הגדולה מהליגה האירופית, תוך כדי שהיא מציגה כדורגל הרבה יותר טוב משל השדים האדומים, שלהזכירכם נאבקת על הכתר בממלכה. יהיו כאלה שיגידו שצ'לסי, המדורגת רק במקום ה-6 הוכיחה את גדולת הפרמיירליג אחרי שהעיפה את ברצלונה וגווארדיולה מהצ'מפיונס, אך אפילו האוהד הכי שרוף של צ'לסי או של הליגה האנגלית יודה כי לבלוז היה המון מזל, בעצם רק מזל.
קבוצות " דרג ב'" בספרד עשו את השדרוג השנה ואת זה יודעות גם ברצלונה וריאל. אותו שדרוג הוא מה שבעצם היה חסר ללה-ליגה כדי שנוכל להכתיר אותה רשמית לליגה הטובה בעולם. אז נכון שהפער בין שתי הגדולות לכל השאר עדיין גדול, אבל תהיו בטוחים שזה לא פוגע לנו בהנאה. (תום יגיל)
בכל זאת, מולדת הכדורגל
עם כל הכבוד לליגות האחרות, לדעתי הליגה האנגלית היא הטובה בעולם. מהסתכלות קצרה על הליגה הספרדית, היריבה הגדולה של הפריימרליג, ניתן לראות שוולנסיה, הממוקמת במקום השלישי, קרובה יותר אל הקו האדום ממנו יורדים ליגה מאשר אל הקבוצה השנייה בטבלה-ברצלונה. למרות העונה האירופית הרעה של יונייטד וסיטי, לאנגליה עדיין יש נציגה בגמר בצ'מפיונס, ומדובר בזו שממוקמת רק במקום השישי.
אני לוקח בערבון מוגבל את הגמר הכל-ספרדי בליגה האירופית שבחצי האי האיברי כל כך מתגאים בו. כי עם כל הכבוד, הליגה האירופית זה בסך הכל פרס ניחומים לקבוצות שלא הצליחו להעפיל לנוק-אאוט או אפילו לשלב הבתים בצ'מפיונס. אם משווים את ולנסיה, או את אתלטיקו מדריד, או את אתלטיק בילבאו, שהן אמורות להיות הקבוצות השלישיות בטיבן בספרד, לקבוצות כגון ארסנל, טוטנהאם, צלסי או אפילו ניוקאסל, שנותנת עונה מדהימה, בכושרן הנוכחי הבדלי הרמות הם עצומים.
בפריימר ליג, יש תחרות בין ארבע קבוצות שונות על המקום השלישי, ושתיים נוספות שנלחמות על האליפות כאשר הפער ביניהם הוא מזערי. בלה-ליגה, ריאל כבר לקחה אליפות, אחרי 3 שנות בארסה רצופות. הבונדסליגה היא בהחלט ליגה טובה, אך דורטמונד האלופה הראתה עד כמה ליגת האלופות גדולה עליה. לעומת זאת, באיירן מינכן בגמר הצ'מפיונס, אך בליגה היא לא הרשימה במיוחד.
את הליגה האיטלקית, שלעיתים מספקת דרמות, קשה לדעתי לאהוב. את שתי הקבוצות הרצות לאליפות, מנהיגים שחקנים מבוגרים שאיבדו את הניצוץ במשחק שלהם, ולמעט רגעי אושר שמספקים לנו לעיתים קווין פרינס בואטנג או אדיסון קבאני, המשחק בדרך כלל לא זורם ודי משמים. הפורטוגלית, ההולנדית והצרפתית הן ליגות טובות, אך פשוט לא ברמה מספיק גבוהה. (יונתן רוזן)
אמרת כדורגל, אמרת איטליה
עם כל הכבוד למסי, רונאלדו ולאלמריות מספרד, או לכדורגל האנגלי שעדיין חושב שהוא מספר אחד באירופה, הליגה האיטלקית היא הטובה ביותר, המרגשת ביותר והמיוחדת ביותר. הליגה הזו, שעל עברה המפואר אין להתווכח, אמנם ירדה בשנים האחרונות מגדולתה למעט הבלחות פה ושם בליגת האלופות של המילאנזיות, אך אתם מתבקשים להסתכל על התמונה הרחבה.
המצב הכלכלי של הקבוצות רע, הכוכבים נוטשים והכישרונות הגדולים מעדיפים לבדוק אופציות באנגליה או בספרד לפני שהם חותמים קבע בארץ המגף. ועדיין, בליגה הזאת יש קהלים שאין בשאר הליגות הגדולות. בליגה הזו הנאמנות כלפי המועדונים באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר, ולדוגמה אפשר להביא את אלסנדרו דל פיירו הנצחי שנשאר ביובנטוס גם בשביל משכורת נמוכה ביותר ביחס לסטנדרטים שלו וגם את פרנצ'סקו טוטי שהוא בחור של קבוצה אחת וכל חייו לבש רק את חולצתה. ומה נגיד על חאבייר זאנטי, שבגיל 38 משלים עונה מספר 16 באינטר ועדיין נחשב לאחד השחקנים הטובים באיטליה ובאירופה בכלל.
בניגוד לפיזיות באנגליה או לשכונה הספרדית, באיטליה הכל מבוסס על כדורגל טקטי, כלומר מחושב. זו הסיבה העיקרית לכך שהכדורגל האיטלקי תמיד נתפס כהגנתי ביותר, אך בפועל הוא היה המחושב ביותר וגם המנצח ביותר באירופה – לאיטלקיות יש הכי הרבה אליפויות אירופה לצד הספרדיות, והנבחרת המעוטרת ביותר באירופה היא איטליה, עם 4 גביעי עולם. הליגה האיטלקית עיצבה את הכדורגל העולמי כולו וההשפעות של סגנון המשחק הזה מורגשות עד היום, הדוגמה הטובה ביותר היא הקבוצה הטובה בעולם - הרי מה זה הטיקי טאקה של בארסה? שילוב בין הטוטאל פוטבול המצוין של רינוס מיכלס, לבין הקטאנצ'יו המוצלח כל כך והמעצבן באותה מידה של הלניו הררה ואינטר. אז איך האיטלקים אומרים? "האנגלים המציאו את הכדורגל כדי שאנחנו נשחק אותו". וכל מילה נוספת מיותרת. (אור כהן)
אוהבים כדורגל? תאהבו את הבונדסליגה
מרבית אוהדי הכדורגל במדינת ישראל כבר נשבעו אמונים לליגה הספרדית, בגלל שבארסה היא הקבוצה הטובה בעולם ובגלל שריאל היא קבוצה עמוסת הכוכבים, אבל מה שפוגם כאן הוא השליטה המוחלטת שלהן בספרד בשנים האחרונות. הלה-ליגה לא מספקת שום אלטרנטיבה לשתי הגדולות ובכך מורידה את הערך שלה עצמה. אז מהי באמת הליגה הטובה באירופה? הבונדסליגה.
מדוע? נתחיל עם האוהדים. מדהים שבכל משחק בבונדסליגה האצטדיונים מלאים בעשרות אלפי אוהדי כדורגל גרמנים שדוחפים כל קבוצה, בין אם מדובר בבאיירן ודורטמונד ובין אם מדובר במנשנגלדבאך והופנהיים. ומה לגבי העניין? המתח בליגה הזו פשוט לא נגמר. בין אם מדובר בקרב המרתק שהיה השנה על התואר ובין אם במאבקי התחתית הלוהטים. קבוצות כמו באיירן דורטמונד ושאלקה, לא רק מספקות כדורגל איכותי, אך גם הן נעצרות ומפסידות לעיתים. דבר שרק מעצים את הדרמה.
עד כמה הבונדסליגה פתוחה? אפשר להתייחס למקרה של באיירן מינכן, ששולטת בצורה כמעט אבסולוטית לאורך השנים בגרמניה. העלייה של דורטמונד בשנתיים האחרונות רק ממחישה עד כמה הליגה הזו גם מעניינת וגם יפה לעין. כדורגל התקפי מאוד והגנת ברזל שכל אוהד כדורגל ישמח לראות. בנוסף, מי שחושב שכדורגל יפה שייך רק לדורטמונד ובאיירן אז הוא טועה ובגדול. גם ברמן, מיינץ וגלדבאך חוגגות בהתקפה. בדיוק כפי שאוהד כדורגל רוצה לראות. הגיע הזמן שאוהדי הכדורגל בישראל יתחילו להעריך יותר את הבונדסליגה הנהדרת. בינתיים, אין לה תחליף ראוי. (ניקולאי טלייסניק).
השישית באירופה? נסו מספר אחת
ההגמוניה של ברצלונה נשברה על ידי אפקט "העונה השנייה" של מוריניו וכתוצאה מכך גווארדיולה עזב את המועדון הכי גדול בעולם (כרגע) אחרי תקופה בלתי ניתנת להבנה. באנגליה, יונייטד פתחה בסערה, סיטי הגיבה במונסון, סקולס חזר עם הווינריות הג'ינג'ית המוכרת, טבס סוף סוף עלה על טיסה ואולי יוביל את הסיטי לאליפות היסטורית.
באיטליה, יובנטוס שוב גדולה אבל מילאן עדיין לא מרפה לרגע במאבק על הסקודטו. בגרמניה, דורטמונד קטפה אליפות שנייה ברציפות בעוד באיירן חולמת על ניצחון ביתי בגמר האלופות. יש הרבה אופציות, אבל רק אחת זוכה – הליגה השישית בטיבה באירופה, ליגת העל הישראלית בראשות היו"ר אבי לוזון.
חושבים שאני צוחק? ממש לא. יש מגמה בכדורגל האירופי אשר חופפת לתרבות העולמית הגוברת של תוצאות על פני ביצועים ולראיה – תוצאות חצי גמר הצ'מפיונס. בכלל, רוב אוהדי הכדורגל לא מרוצים מרמת הכדורגל שקבוצתם מציגה ואפילו נגד ברצלונה קמו טענות על כך שהיא לא משחקת יפה אלא מרדימה את היריבות עם מסירות חסרות תכלית לאורך יותר ממחצית המשחק. נוצר מצב בו הכדורגל הוא שולי וכל מה שחשוב היא התוצאה הסופית והאם בסופו של דבר הליגה היא מעניינת. אז למה ישראל? כי אצלנו היה הכי מעניין - בניגוד למרבית הליגות הנ"ל יש לנו אלופה שאף אחד לא חשב שיש לה סיכוי ושמעולם לא הייתה קרובה לאליפות, כי מספר השערוריות שנקשרו לכדורגל הישראלי השנה היא בלתי ניתנת להשוואה. מה זה כבר עוד בגידה של רוני, טרי או כל סטאר אחר לעומת פרשיות מסעירות דוגמת "הכדור המרכזי", "הבעלים נגד האוהדים" בהפועל ת"א, ליגה תחת טילים, "הקבוצה של המדינה" בסכנת פירוק, וכמובן האלימות שהולכת וגוברת. מסי נגד רונאלדו? לזה כבר התרגלנו בכל שנה. אסולין נגד אזברגה? זו חוויה של פעם בחיים. (אלון ברק)