1. קובי
טעות כתיב פרוידיאנית במיוחד שהופיעה הבוקר בטור באתר NBC, היא בעצם הסיפור הכי מעניין שמאחורי עסקת אירווינג-תומאס הבוקר. קובי אלטמן, הג'נרל מנג'ר החדש של קליבלנד קאבלירס, האיש שנכנס לנעליו הגדולות של דייויד גריפין, האיש שהיה סוג של ברירת מחדל וקודם מתוך ההנהלה אחרי שצ'ונסי בילאפס קיבל הצעה שהעליבה אותו, שיחק אותה בענק. כתב NBC, קורט הלין, החמיא לאלטמן ובצדק. רק שפעם אחת, במקום לכתוב Koby, הוא כתב Kobe.
קשה להאשים אותו. רק לברון ג'יימס מתחרה בקובי בראיינט במידת ההשפעה של אדם בודד על ליגת ה-NBA במאה ה-21. ובמקרה של עסקת אירווינג-תומאס, כנראה שקובי ההוא, שפרש באפריל 2016, היה זה שבסופו של דבר, מבלי להתכוון, גרם לקובי אלטמן ללחוץ על הכפתור האדום. כאשר טיירון לו, ששיחק עם בראיינט שלוש עונות בלייקרס, הגיע לאמן את קליבלנד אחרי הפיטורים של דייויד בלאט, הוא האיץ בקיירי אירווינג לאמץ את ה"ממבה מנטליטי". "אמרתי לו, אתה רוצה מנטליות של קובי בראיינט? קובי לא שם ז.. על אף אחד. לא היה אכפת לו", סיפר לקווין דינג מבליצ'ר ריפורט. "מה שאמרו עליו אחרים, לא אכפת לו. קובי יישאר קובי".
לאירווינג היו את כל הסיבות שבעולם להתמסר. קובי לקח 5 אליפויות, והיה החבר הצעיר בצמד שכלל את השחקן הדומיננטי ביותר בליגה, עד שבראיינט ירש אותו בתפקיד. קובי היה אמור ללכת ללמוד אצל ששבסקי בדיוק, אבל ויתר על קריירת מכללות, ואם לאירווינג, ששיחק שם עונה, הייתה אפשרות דומה, כנראה שגם הוא היה עושה זאת. כמו לברון ג'יימס, גם שאקיל אוניל עבד קשה כדי להפוך משחקן עם הייפ ענק לשחקן ענק.
הולך בעקבות מנטליות הממבה. קיירי (getty)
כמו קובי, גם קיירי היה השחקן עם הכדור ביד, והיה צריך לעבור "חינוך" או "יישור" על ידי המבוגר האחראי כדי להתיישר עם הקונספט הקבוצתי, ולהבין שיחד זה יותר. כמו קובי, גם קיירי החליט לקחת את הזריקה האחרונה. במקרה הזה, הזריקה גם הביאה לקליבלנד את האליפות הראשונה (והיחידה עד עכשיו) בתולדותיה. "ברגע שהכל קרה, אמרתי לעצמי 'אוקיי, אני בסדר'", שיחזר קיירי אחרי סל האליפות באוראקל ביוני 2016, שהגיע, כך סיפר, בתום 48 שעות בהן בקושי ישן, בעודו עובר על כל תסריט אפשרי במשחק המכריע. "וכל מה שחשבתי עליו, אי שם עמוק במוחי, היה מנטליות הממבה".
כמו קובי, שלא הסכים להיות יותר האיש הפחות מפורסם בצמד, עכשיו הגיע תורו של קיירי לפרק את החבילה. בניגוד למקרה בראיינט, הקובי של קליבלנד הלך בכיוון ההפוך, וויתר על הכוכב הצעיר. בהתחשב בשנות השפל בלייקרס אחרי הוויתור על שאקיל, אפשר להניח שקובי הפיק לקחים מקובי.
2. אלטמן
אין באמת מפסידים בטרייד הזה, אבל נראה שהקאבס בכל זאת מרוצים יותר. תומאס הוא רכז נהדר, שחקן נשמה ואנדרדוג במהותו. קראודר ייתן ללברון מנוחה בהגנה, כך שג'יימס לא יהיה חייב לשמור על השחקן הטוב ביותר של הקבוצה היריבה. אנטה ז'יז'יץ', שלמרבה השעשוע, בחר בעונה שעברה בדרושאפאקה "כדי לשחק אצל בלאט", עוד יכול להפתיע ולתרום. והבחירה של ברוקלין תצייד אותם בשחקן סופר-איכותי שייקח אותם על הכתפיים לתוך העשור הבא.
הקאבס חסכו כסף, מצוידים היטב לעונת 2017/18, ואם לברון עדיין לא החליט אם להישאר או לא מעבר לקיץ 2018, יש סיכוי גדול יותר שיישאר כשהוא יכול להשפיע ישירות על בחירת טופ-5 בדראפט, וכשיש לצדו רכז שממש רוצה לשחק איתו. מצד שני זה גם יוצר כאב ראש חדש – אייזיה יעלה לקליבלנד לא פחות מ-25 מיליון דולר לעונה בחוזה חדש, והקאבס כבר מחויבים ל-73 מיליון דולר לעונת 2018/19, לפני לברון ולפני אייזיה. אבל, שוב, יכול להיות שלא יהיה לברון; עם אייזיה, קווין לאב ושחקן כנף מוכשר מהדראפט הבא, קליבלנד תישאר קבוצת פלייאוף גם אם ג'יימס ייקח את כישוריו למקום אחר. ספק כמה אוהדי הקאבס האמינו באלטמן, אבל יכול להיות שהבחור סידר לעצמו את תואר מנג'ר העונה, והציל את עתיד המועדון.
היה חייב לבצע את המהלך כדי להתקדם. קובי ושאק (getty)
מגיע אחרי עונת השיא. תומאס (getty)
3. דני
יש שיגידו שאיינג' נשדד. אני לא חושב. במשך שנים מותחים עליו ביקורת על כך שהוא מחזיק את כל הקלפים אצלו ולא נותן אותם לאחרים. בסופו של דבר, הוא מימש רווחים. העניק את הבחירה האחרונה מברוקלין לפני שבוסטון תיאלץ להשתמש בה, נתן את קראודר כשהעמדה שלו כבר עמוסה וערכו היה עלול לרדת, ושלח את תומאס כשהוא בנקודת השיא של חייו, אחרי ריצת פלייאוף הירואית, ושנה לפני שהישארות שלו הייתה עולה לסלטיקס הון ומסבכת אותם כספית לשנים הקרובות.
אייזיה וקיירי הם ממובילי הכדור המבריקים, המדהימים והיצירתיים בליגה, שיכולים לעשות סל מכלום. רק שקיירי מגיע עם יכולת לשמור (ואם בראד סטיבנס לא יוציא ממנו את זה, ספק אם מישהו יצליח), צעיר בשלוש שנים, עם חוזה ארוך יותר, וכנראה גם בריא יותר, למרות עבר לא פשוט של פציעות ברכיים. תומאס כבר הגיע לתקרה שלו. כנראה שהתקרה של אירווינג גבוהה יותר. יש לו קליעה מעולה מבחוץ, הוא שחקן קלאץ' אדיר לא פחות מתומאס, וגם הוא בנוי להנהיג.
בבוסטון, קיירי מגיע למצב שנראה אידיאלי – אלפא דוג לצד שני כוכבים נוספים, גורדון הייווארד ואל הורפורד, שפורחים במשחק קבוצתי. מוביל, שלא צריך לסחוב לבד. התנתק מלברון, אבל מוכן להסתער על המזרח ברגע שג'יימס יתחיל להראות סימני אנושיות. הטריו חתום לפחות עד סוף 2019, ואירווינג גם מגיע במחיר מציאה – השכר ה-45 בלבד בגובהו העונה, פחות מוויקטור אולאדיפו, ריאן אנדרסון, ג'ייג'יי רדיק ואלן קראב. עם שני שחקני כנף אדירים בפוטנציה כג'יילן בראון וג'ייסון טייטום, גם לסלטיקס יש עתיד נהדר.
יוכל לתת ללברון מנוחה בהגנה. קרודר (getty)
עוד שנה גורלית לפניו. לברון (getty)
4. הליגה
אם אתם אוהדים שמרניים שמחבבים המשכיות, זה לא היה הקיץ שלכם. רבע מסגל האולסטאר של העונה שעברה החליף מדים במהלך החודשיים האחרונים – כאשר אירווינג ותומאס מצטרפים לג'ימי באטלר, גורדון הייוורד, פול מילסאפ ופול ג'ורג'. אבל אם אתם אוהדים שמרניים שמחבבים המשכיות ונאמנות, כנראה שה-NBA הנוכחית כבר מזמן לא ממש מדברת אליכם. בוסטון, שסיימה עם המאזן הטוב ביותר במזרח בעונה שעברה רק כדי לחטוף בומבה בראש מקליבלנד, נפרדה מכל הקו האחורי הפותח שלה, ויש אצלה רק 4 שחקנים שסיימו את 2017 במדים ירוקים-לבנים.
הליגה אמנם פתחה השבוע בחקירה נגד הלייקרס על יצירת קשר בניגוד לתקנות עם פול ג'ורג', אבל מדובר בעניין קצת הזוי – שחקני הליגה כבר מזמן מגייסים אחד את השני גם כשהם תחת חוזים, ולפעמים עושים זאת בטוויטר או באינסטגרם, ואף מחשיבים זאת כחלק מהרזומה ומיכולת ההשפעה שלהם. השחקנים מחזיקים בכוח חסר תקדים, ומאלצים את ההנהלות, פעמים רבות, להיכנע לבקשות שלהם. בהתחשב בכך שהליגה בחרה לפני שבוע להציב את בוסטון נגד קליבלנד כמשחק הפתיחה של עונת 2017/18, אפשר רק לנחש אם מישהו שם למעלה ידע יותר טוב מכולנו.
גם כאן, אגב, קובי לא מקבל מספיק "קרדיט". "ההחלטה" של לברון נחשבת לקו פרשת מים, אבל שש שנים לפניה, בראיינט הכריח את ג'רי ווסט לקבל החלטה אכזרית ולפרק שושלת. ואם לא ציינו את זה, אז היום יש לקובי בראיינט יום הולדת. ולכן, מזל טוב לאיש שעדיין, גם אחרי פרישתו וגם בלי שום תפקיד רשמי, המנטליות שלו ממשיכה להכתיב את הטון לדור שלם של כוכבים.