$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

אקסטרים מייקאובר: אנתוני ו-OKC יפרחו יחד

כרמלו אנתוני כבר מזמן לא נחשב לכוכב, אבל באוקלהומה סיטי הוא יהפוך לשחקן משלים קטלני. הת'אנדר עמלו קשה בקיץ כדי להשאיר את ווסטברוק ותוך שלושה חודשים הם הפכו ממופע יחיד לקונטנדרית רצינית לאליפות. האם הטריו החדש שווה תואר? הכל על העסקה

אור בר נתן
אור בר נתן  24.09.17 - 11:38

תגיות: NBA

קצת יותר משנה אחרי שפרש, כרמלו אנתוני חזר. לא, הכוונה היא לא לבחור שאימלל ואומלל ע״י הניקס במשך שנים אי שם בתהום הנשייה של הליגה. מדובר בפורוורד של נבחרת ארצות הברית, זה שנתן הצצה מדי 4 שנים למה הוא באמת מסוגל, כל עוד מצוותים אותו עם שחקנים גדולים.

ואוקלהומה סיטי, שירתה את יריית הפתיחה של קיץ חסר תקדים ב-NBA עם הבאתו של פול ג׳ורג׳ (אם נשים בצד את הטרייד של ג׳ימי באטלר) בתמורה מצחיקה, גם בהתחשב בחוזה המסתיים שלו, מצליחה להיות גם זו שנועלת אותו עם השלמת אחלה של סגל מסייע מסביב לראסל ווסטברוק.

כן, כן, מלו כבר שנים צריך להיחשב לסגל מסייע ותו לא. המונח ״ביג 3״ הפך שגור כל כך, שאפילו כשג׳ורג׳ הגיע מאינדיאנה, היו שציוותו לו ולווסטברוק את סטיבן אדאמס ל״טריו הגדול החדש״. לכן חשוב לזכור: כרמלו אנתוני, במתכונתו הנוכחית, הוא לא שחקן בטופ 30 של הליגה (ב-ESPN דאגו להדגיש את זה כשדירגו אותו רק במקום ה-64), כך שקשה עדיין לקרוא לו כוכב.

מספיקה ההגדרה הפשטנית: "האם הוא יכול להיות השחקן הטוב ביותר בקבוצת פלייאוף?״ אנתוני כבר 4 שנים ברציפות משיב ב״לא״ תקיף על השאלה הזאת. למעשה, הוא כבר לא היה השחקן הכי טוב בניקס, אבל התקשה לחלוק את אור הזרקורים עם קריסטפס פורזינגיס, אחד משני הצעירים הכי מבטיחים בליגה.

ובכלל, האובססיה ל"ביג 3" מפספסת את הפואנטה. גולדן סטייט, שבכלל מורכבת מ״ביג 4״, שכנעה אותנו שזה קריטריון חובה בפלייאוף (או שאולי זו הייתה מיאמי של לברון?), אך כשמעמידים את ווסטברוק, ג׳ורג׳ ואנתוני מול, נניח, כריס פול, ג׳יימס הארדן ואריק גורדון, אפשר לטעון שסך היכולות של האחרונים עולה על זה של השלישיה החדשה. אבל אף אחד לא יקרא להם ״ביג 3״, כי העיסוק הוא בכוכבנות, במיתוג שמסביב לשחקן, ולא בתרומה דה פאקטו על המגרש.

גורדון, סתם לשם הדוגמה, אמנם קלע 5 נקודות פחות מאנתוני בעונה שעברה, אבל גם עשה את זה באחוזים יותר טובים מכל הטווחים, בפחות דקות ועם פחות איבודים, עם מדד שימוש של 22% לעומת 29% של כרמלו. אה, והוא גם נבחר בצדק לשחקן השישי של העונה. אז האם טריו של כוכבים הוא דירוג עוצמה לגיטימי או שפשוט הרבה יותר קל לנו לדרדר את הדיון ל״סטאר פאוור״ ולמי יש יותר גדול?

עזבו את מלו הכוכב, כי הוא כנראה מת. אוקלהומה סיטי, כאמור, קיבלה את מלו הפטריוט, זה שתפר 23 שלשות באולימפיאדת לונדון ו-18 בריו, ב-50 וב-40 אחוז, בהתאמה. שקלע 13.3 נקודות ב-20 דקות לאורך שלוש האולימפיאדות האחרונות. כמו שהיה קורה אם היה נשלח ליוסטון, אנתוני מגיע על תקן הצלע השלישית שמרווחת הגנות וכשההתקפה תקועה עדיין יכול מדי פעם ליצור משהו מכלום (גם בעונה שעברה היה בטופ 10 בנקודות מכדרור).

כפי שהיה קורה אם היה מגיע לרוקטס, מלו ישתף פעולה עם שני שחקנים ששיחקו אותו בנבחרת, אם כי לא במקביל כמו במקרה של פול והארדן. לפי הדיווחים, ווסטברוק וג׳ורג׳ שיחקו תפקיד משמעותי בשכנוע אנתוני לשקול את אוקלהומה סיטי וכל השלושה יכולים להרוויח משיתוף הפעולה. העובדה ששלושתם דורגו בין 20 הראשונים במדד השימוש בעונה שעברה לא רלוונטית - כל אחד מהם שיחק בקבוצה עם פוטנציאל מאוד מוגבל ונדרש לעשות הרבה יותר מדי, גם אם במקרה של ווסטברוק עדיין קיים ספק אם יש לו הילוך אחר מלבד פול גז. ג׳ורג׳ ואנתוני כבר הוכיחו שהם מסוגלים לשחק אוף דה בול, אפשר אפילו להרחיק לכת ולומר שלשניהם זה יותר מתאים. נראה שלג׳ורג׳ פחות נוח בתפקיד הסקורר והיוצר, בעוד אצל כרמלו מדובר באבולוציה טבעית שרק תיטיב עימו.

מה שיפה בטרייד, ויחסית נדיר לעסקה בסדר הגודל הזה, הוא שההיררכיה לא התערערה בשום צורה. בניגוד להגעתו של פול ליוסטון, שהטילה ספק לגבי זהות בעל הבית, בת׳אנדר הכל ברור. זו כמובן עדיין הקבוצה של ווסטברוק, ג׳ורג׳ נותר מספר 2 ובילי דונובן מקבל עוד סקורר שהוא שיווע לו, כזה שיוכל לחגוג על  יחידות הספסל של יריבות לאורך העונה.

פתאום אנדרה רוברסון, נגר במקצועו, כשוטינג גארד פותח נשמע הרבה יותר לגיטימי. בנוסף, אוקלהומה סיטי גם הצליחה להשיל מעליה את החוזה של אנס קאנטר, בסך 18 מיליון דולר, וגם להתאים את עצמה יותר לסגלים הנמוכים של רוב היריבות שלה, כולן למעשה למעט סן אנטוניו. הסנטר הטורקי הוכיח את עצמו כנטל הגנתי לאורך הקריירה, כך שאנתוני עשוי להיות אפילו שדרוג בצד הזה של הכדור. כרמלו אמנם לא הראה כבר שנים רצון לשמור, אבל קשה להאמין ששום דבר מהאינטנסיביות של ווסטברוק וג׳ורג׳ לא ידבק פה, בטח ברגעים מכריעים בפלייאוף.

כמעט מיותר לציין שאת גולדן סטייט כל זה עדיין לא מדגדג, ככל הנראה. לווריירס יש שחקן עדיף בכל אחת ממשבצות ה״כוכבים״ וגם את קליי תומפסון וספסל הרבה יותר עמוק ואיכותי. אבל מול קבוצת העל מהמפרץ, אפשר רק לקוות לסיכוי שהכל יתחבר לך, בעוד לסן אנטוניו וליוסטון הת׳אנדר יוכלו להסתכל בגובה העיניים. יותר מזה קשה לבקש במערב של 2017.

תוך שלושה חודשים, הג׳נרל מנג׳ר סם פרסטי הצליח להפוך את מופע היחיד של ווסטברוק לקבוצת טופ 4 במערב, תוך היפטרות מקאנטר, ויקטור אולדיפו, דומנטאס סאבוניס ודאג מקדרמוט והוספת פטריק פטרסון המצוין, וחזר לחוד החנית הניהולי באן בי איי. כל הסיכויים מצביעים על כך שווסטברוק, ג׳ורג׳ ואנתוני לא יהיו כולם בסגל של OKC ב-2019, אבל המטרה העליונה של פרסטי היא החתמת ה-MVP על חוזה חדש והדרך לשם עוברת בבניית סגל תחרותי ככל האפשר תחת נסיבות לא פשוטות ובשוק שאף פעם לא נחשב ליעד אטרקטיבי עבור שחקנים חופשיים.

כפי שעשה גם בטרייד של ג׳ורג׳, פרסטי הצליח לשכנע את ניו יורק (אינדיאנה) לקבל את הצעתו, אף על פי שלפי כל ההערכות הייתה הצעה טובה יותר מקליבלנד (טריסטן תומפסון והחוזה המסתיים של צ׳אנינג פריי). תומפסון הוא ציוות הרבה יותר הגיוני לפורזינגיס מאשר קאנטר, אבל פרסטי, שהוזכר בקיץ כמועמד לרשת את פיל ג׳קסון, שוב הקדים את דן גילברט והצוות שלו וניצל את הפאניקה של ערימת האשפה המהבילה שפעם הייתה ידועה כאחת מאבני הפינה של הליגה - הניו יורק ניקס, גבירותיי ורבותיי. אם כל הקיץ הזה, יחד עם עונה תחרותית (חצי גמר, אולי גמר מערב) לא שכנע את ווסטברוק שפרסטי הוא האיש לרוץ איתו, כנראה ששום דבר לא יעזור.

עקבו אחר הטוויטר של אור בר נתן