קריאת השכמה: ירושלים חייבת למצוא פתרונות

למרות הורדת הציפיות של פיאניג'אני, הפועל ירושלים נבנתה לטופ של היורוקאפ. דייסון וג'רלס הם צמד המפתח, ואם ולנסיה תבטל אותם פעם נוספת היא תסגור עניין כבר בשישי

שרון דרוקר
שרון דרוקר  15.03.17 - 10:20
תחילת כתבה

הכל כבר היה מוכן. שתי קבוצות שמכירות אחת את השנייה, שכבר שיחקו בשלב המוקדם אחת מול השנייה, והיום שתיהן במעמד המכובד במשחק הראשון של חצי גמר היורוקאפ. מנסיון במעמדים כאלו, עיקר העבודה מתרכז בצד המנטאלי - לדעת להביא את הקבוצה שלך מוכנה, להעביר ולהסביר מסרים בפשטות, להמשיך את מה שהביא את הקבוצה למעמד הזה ולמקום הזה ועם זה ללכת קדימה.

העובדה שהפועל ירושלים ניצחה פעם אחת העונה בוולנסיה יושבת בראש של שתי הקבוצות, ואמורה הייתה לתת ביטחון לאדומים שכבר עשו את זה באותו האולם. המחצית הראשונה התאפיינה בריצות של שתי הקבוצות, לוולנסיה רק רכז טבעי אחד (סם ואן רוסום), וישנם לפחות 15 דקות במשחק בהן היא משחקת בלי רכז בכלל, והאדומים היו חייבים לקחת יתרון מזה. במחצית הזאת ראו ששני הצדדים הגיעו מוכנים זה לזה, וידעו את החוזקות והחולשות של הקבוצה השנייה.

בניגוד להרגלה, ולנסיה שלחה שמירה כפולה לאמארה סטודמאייר כשקיבל את הכדור בלואו פוסט כדי להכריח אותו למסור ולמנוע עבירות מהגבוה המוביל שלה, בויאן דובלייביץ'. מי שהחזיק את ירושלים בתמונה בכל המשחק, ובעיקר במחצית הראשונה, היה טרנס קינזי. קינזי הראה שהניסיון שצבר בקבוצות גדולות בצירוף האינטנסיביות, הזריקות מבחוץ, ופעולות המגרש הפתוח שלו, נתנו לירושלים הרבה תקווה כשירדה להפסקה בפיגור נקודה.

המחצית השניה החלה בדיוק כמו מה שוולנסיה עשתה לחימקי ברבע הגמר. הגנה אגרסיבית, ריצה בכל אפשרות, וכדורסל התקפי פשוט עם הנעת כדור טובה, הביאו ליתרון של 10 נקודות ונקודת החלטה במשחק - האם יילך ליתרון ספרדי גדול או שירושלים תחזור. ואכן, האדומים הראו אופי וסגרו את הפיגור בפעולות טובות של סטודמאייר (בעיקר בריבאונד התקפה), יותם הלפרין, טראוויס פיטרסון וכמובן קינזי.

למרות זאת, הספרדים רגילים לשחק מול קבוצות פיזיות ברמה גבוהה, והעלו שלב נוסף ברמתם. הם מנעו כמעט לחלוטין את משחק האחד על אחד, ונעלו את משחק הבין שניים של ירושלים ביציאות גבוהות ואגרסיביות. ולנסיה הרימה את האינטנסיביות וגם השלשות שלא נכנסו במשך 35 דקות באחוז גבוה החלו ליפול פנימה ולקבוע הפרש 15 בסיום בדרך ל-0:1 ספרדי בסדרה.

ג'רום דייסון וקרטיס ג'רלס

ברור לכל מי שמשחק מול הפועל ירושלים שצמד הגארדים המוכשר הזה הוא ברומטר ומפתח להצלחה של האדומים. הספרדים השקיעו הרבה עבודה כדי למנוע את היכולת האישית הגבוהה של הצמד, הכריחו אותם למקומות צפופים ולאיבודי כדור, מנעו מהם כמעט בכלל מבטים טובים לסל וכששניהם מנפקים יחדיו רק 17 נקודות, 7 מ-23 מהשדה ותשעה איבודי כדור, לירושלים יהיה מאוד קשה בהמשך הסדרה.

רוטציה קצרה

למרות הבכי והנהי, והורדת הציפיות של פיאניג'אני על פציעות ומחלות, ושאף אחד לא נתן יורו שירושלים תגיע למעמד הזה, בואו נתקן אותו קצת - ירושלים נבנתה בהשקעה רבה כדי להגיע בדיוק לכאן. את ג'רלס, דייסון וסטודמאייר לא הביאו בשביל הליגה עם כל הכבוד, אלא עם מטרה וראייה להגיע לטופ של היורוקאפ ולהיאבק על מקום ביורוליג.

פיאניג'אני לדעתי טועה כשהולך בסדרה הזאת עם רוטציה כל כך קצרה, בעיקר במשחק מול קבוצה פיזית ואגרסיבית כמו ולנסיה. לשחקנים כמו בר טימור, ליאור אליהו (הגם כשמשחק בחוסר ביטחון בולט) ואפילו אייזיק רוזפלט, יש מקום לתת דקות כדי להעלות את הרמה והאגרסיביות של ירושלים עם רגליים טריות במאבקים האלו.

משחק מספר 2

כתבתי פה מספר פעמים שבסדרה צריך לעשות התאמות ושינויים קטנים במהלכה, וכעת הלחץ כעת עובר לירושלים במשחק השני של הסדרה, שהוא כמובן בגדר חובה כדי להגיע למשחק מכריע בספרד. רשות הדיבור למאמנים, לשחקנים וכמובן לקהל שימלא את הארנה באווירת יורוליג לכל דבר ביום שישי הקרוב.

הדפס