ראה את האור: מאחורי חזרת קניוק למכבי ת"א

בווידאו: תקציר ההפסד של מכבי ת"א לרעננה

בערב שבת באמצע אוקטובר הבין סופית גידי קניוק כי בחלון ההעברות של ינואר הוא יעזוב את פחטקור טשקנט. היה זה ערב המשחק העשירי שלו בקבוצה, בה השתלב לא רע בכלל עם שער ושבעה בישולים עד אז, כשהוא יודע שגם למחרת הוא יפתח בהרכב נגד בוכרו מהעיר בוכרה, אך נקודת השבר לא הייתה מקצועית. האסימון נפל סופית יחד עם זרם המים שנפתח מברז המקלחת בחדר המלון של קניוק וצבע אותה בצבע חום. כשהוא רחוק 600 ק"מ מאשתו שבטשקנט ו-4,000 ק"מ מיתר בני משפחות ברמת גן, חלחלה ההבנה, כמו המים החומים מהברז, כי העובדה שלא מדובר בתקלה או בדבר יוצא דופן באוזבקיסטן היא עוד הוכחה כי זה לא המקום עבורו. הוא סגר את הברז ומיד הרים טלפון לאבא שלו ולסוכנת שלו, ויקי ואקנין, וביקש שיחלו לחפש קבוצה חדשה עבורו.

ניתן אולי מיד לפנות לסטיגמה של הכדורגלן הישראלי המפונק, אלא שאוזבקיסטן היא באמת מדינה קשה, שבמקומות רבים בה נראה כי הזמן קפא בה מלכת אי שם בשנות החמישים של המאה שעברה. אמנם במועדון הגדול מהבירה ניסו להקל ככל הניתן על קניוק ואף דאגו לו לאספקה של בשר כשר שנשלח אליו במיוחד, אבל אורח החיים שם אינו מתאים למי שגדל במערב. בטח לא למי שהגיע יחד עם אשתו הטריה. כשהקשר ביקש לעזוב את הקבוצה, שוטה ארבלדזה התערב לטובתו. "אני גרתי בתל אביב, זה עולם אחר, אף אחד שגר שם כמה שנים לא יכול להסתדר פה", הסביר לנשיא פחטקור, בוטיר רקטחימוב. "הוא שחקן מצוין שהייתי שמח להשאיר פה לעוד כמה שנים, אבל אין טעם להכריח אותו".

ארבלדזה עצמו, שנהנה משירותי המטוס הפרטי של רקטחימוב ועוזב את טשקנט בעזרתו מספר פעמים בחודש לטורקיה, הולנד ויעדים נוספים באירופה, גם קיבל החלטה בעקבות המקרה – בלי רכש ממדינות מפותחות. זה לא רק תנאי המחייה, גם המתקנים ברמה ירודה מאוד, כשמשחקים רבים נערכים על משטח דשא שרובו חול בלבד. "הכסף הגדול יחסית מאפשר להביא שחקנים מליגות כמו בישראל", מסביר גורם המקורב לארבלדזה.  "אבל להשאיר אותם פה זו בעיה. מי שמגיע מאיזורים פחות מפותחים רגיל לזה, אבל להגיע לכאן מאירופה, גם ממדינות שהן לא בדיוק גרמניה או הולנד, זו בעיה, לא מתרגלים".

קניוק עצמו החליט במודע לוותר על הכסף הגדול – חוזה מובטח לשנתיים וחצי נוספות בשכר של כחצי מיליון יורו נטו לעונה, כדי לחזור לעולם המערבי. מיד עם סיום העונה באוזבקיסטן בסוף נובמבר חזר לישראל והחל באימונים אישיים מותאמים על מנת לתת לגופו מנוחה נכונה ובכל זאת להגיע לינואר בכושר משחק מלא. במקביל בחנו בסביבתו את האפשרויות שלו – ליגות מדרג הביניים באירופה או חזרה לארץ. לקשר היו מספר אופציות, אך כשהגיעה השיחה ממכבי תל אביב הקלפים נטרפו מבחינתו.

קניוק גדל במכבי תל אביב, יחד עם עומר אצילי, והיה קפטן הקבוצה כמעט בכל קבוצות הגילים עד שבסיום גיל נערים א' החליטו לשחרר את השניים. כילד חלם להגיע לבוגרים של המועדון הצהוב, ויתכן כי הצעה ממנו בקיץ הייתה מונעת את המעבר שלו לפחטקור מלכתחילה. לא רק שוויתר על כ-200 אלף יורו לעונה ביחס לחוזה באוזבקיסטן, אלא גם ויתר על אפשרות להרוויח יותר בקבוצות אחרות בארץ.

גם כאן מאחורי הקלעים עזר לו ארבלדזה, כששיבח אותו באוזני אנשי מכבי תל אביב והמליץ להם להחתים אותו במהירות. הצהובים הרגישו שהם מתקשים מול קבוצות שמסתגרות מולן וכדי לפתוח את הפקק ההגנתי רצו להחתים שחקנים שמסוגלים ליצור לעצמם מצבים באמצעות כידרור טוב, וכן כאלה המסוגלים לסכן את השער מרחוק ולאלץ את הגנת היריבות לצאת אליהן. כששער הניצחון שכבש במדי מכבי פ"ת בבלומפילד נגדם לפני כשנתיים וחצי עדיין מהדהד בראשם של אנשי מכבי ת"א, לקחו את ההמלצה של מאמנם לשעבר והחתימו אותו לתפקיד התותחן. את עמדת הדריבליסט לא הצליחו לאייש, אבל הם מקווים כי חזרתו של חברו של קניוק, עומר אצילי, תפתור את הבעיה הזו.

הערב, תארח מכבי ת"א את הפועל חיפה לקרב צמרת על שש נקודות, בו היא יודעת כי אסור להם לאבד נקודות לפני הפלייאוף. קניוק צפוי לקבל את דקות הבכורה שלו במכבי, שם מקווים כי הוא יהיה התוספת שתחזיר להם את האליפות לאחר שנתיים שחונות. אחרי מסע החישול שעבר באוזבקיסטן, מאמינים במועדון הצהו, קצת צפיפות בהגנה כבר לא ירגיש כמו מכשול משמעותי.