מימדים טבעיים: ג'ורדי קרויף הפיק את כל הלקחים

עוד מחזור של ליגת העל נמצא ברובו מאחורינו ואמש (ראשון) קיבלנו קרב שהבטיח הרבה בין השלישית לרביעית בטבלה. אחרי ההפסד של מכבי תל אביב להפועל רעננה במחזור שעבר, היה ברור שהקבוצה של ג'ורדי קרויף תגיע כשהיא ברמת מוכנות הרבה יותר גבוהה ועם שינויים בהרכב שביצע ההולנדי. קרויף למד מהשגיאות שהוא ביצע מול רעננה והיה ברור שאנחנו צפויים לראות משחק אחר לגמרי.

ראינו מכבי ת"א הרבה יותר אגרסיבית, חדה, מאורגנת, נחושה, לוחצת ויוזמת. כל הסופרלטיביים מתאימים כאן וזה היה אחד המשחקים היותר טובים שלה העונה, והיא באה על שכרה עם ארבעה שערים, כשכל אחד יותר יפה מהשני. עוד דבר שניכר בצורה ברורה היה הפרגון היוצא מן הכלל של סגנית האלופה עם המסירות המתוחכמות. המערך של קרויף הקנה יתרון גדול לקבוצה שלו, בעיקר בזכות דור מיכה שחתך פעם אחר פעם מהאגף לאמצע. הצהובים יצרו בעיה להפועל חיפה ושחקני הקישור של קלינגר התקשו מאוד ומכבי נראתה בשליטה מלאה לכל אורך המשחק. מכבי הניעה את הכדור במהירות וביעלות ויצרה המון מצבי הבקעה.

שחקני הקישור של הפועל חיפה התקשו מאוד והעובדה שארנסטס שטקוס היה אחד המצטיינים של חיפה אומרת הכל. צריך לומר שהתוצאה לא מקפחת את הפועל חיפה, אלא מחמיאה לה. ג'ורדי החזיר את ריקן להרכב וקיבל ממנו עוד משחק נהדר עם הרבה פעולות טובות, ויש לו חלק גדול בתצוגה המשכנעת של הצהובים. כמו כן, ברור שת"א עם ובלי דסה היא קבוצה אחרת לגמרי. לפעולות החכמות שלו מהאגף יש חלק גדול בתוצאה המשכנעת שקיבלנו. מחמאות מגיעות גם לחוסה רודריגס שהוכיח שהוא ראוי למקום בהרכב הפותח. איש המשחק מבחינתי הוא מיכה ששוב הראה עד כמה הוא חכם.

הפועל חיפה התחילה את המשחק עם שתי נקודות פחות מליריבתה, אבל על כר הדשא הפערים היו הרבה יותר גדולים. היה מוזר לראות את הפועל חיפה חסרת אמונה ואנרגיה, בניגוד לכל מה שאפיין אותה לכל אורך העונה. לתומי חשבתי שבמחצית השנייה נראה הפועל חיפה אחרת, אבל תמוה בעיניי שניר קלינגר לא מיהר לבצע שינויים. בכל מקרה, העונה של האדומים מהכרמל היא הצלחה גדולה, אבל על אליפות אין מה לדבר. להפועל חיפה אין מספיק איכות ועומק על הספסל.

בצד השני של הכרמל, מכבי חיפה שומרת על יציבותה. עדיין לא ראיתי בדל של השפעה מכיוונו של הצוות ההולנדי הרחב. לפרקים ארוכים במהלך המשחקים, השחקנים של מכבי חיפה לא יודעים מה התפקיד שלהם על כר הדשא והבלבול בולט לעין. הקבוצה נראית הרבה פחות טוב מבתקופתו של גיא לוזון ולמעשה זאת מכבי חיפה הגרועה ביותר ב-30 השנים האחרונות. לכן שוב עולה מאליה השאלה - במה הועילו כל השינויים אם על המגרש עדיין לא רואים כלום.