"אני לא יודע אם השחקנים בקרואטיה יודעים לעבוד ביחד. היה לנו אוטו של פרארי, אבל בלי הנהג"
ג'ובאני רוסו שיחק עם נבחרת קרואטיה ביורו 2004, אבל אז לא הייתה סביבו גלקסיה של כוכבים כמו שיש בסגל כיום. "מודריץ' לא עבר סלקציה במסיבה בישראל", כוכב העבר משחזר בצחוק.
תמיד כשמגיע טורניר גדול, עולה התהייה: למה אותם כוכבי ענק של קרואטיה נופלים. כבר שנים שאוהדי קרואטיה פוגעים בנבחרת שלהם. פעם בהתפרעויות, פעם בהדלקת אבוקות, כשהמקרה החריג ביותר היה שרטוט צלב קרס על כר הדשא.
הנבחרת נענשה בהפחתת נקודות, אבל השחקנים אף פעם לא היו הכתובת של הקהל המתפרע, שמחכה להצלחה ולטיהור של הענף.
זדרבקו מאמיץ', שניהל את דינמו זאגרב, הכיר לעולם בין היתר את לוקה מודריץ' ומריו מנדז'וקיץ' וגזר עליהם קופונים. חשדות לפיהם מעל בכספים של מועדון הפאר הביאו לסיום תפקידו, מה שלא מנע ממנו ג'וב יוקרתי בהתאחדות הקרואטית למרות שהקהל מסרב לקבל את נוכחותו.
קרואטיה תחגוג בחודש הבא את יום העצמאות העשרים ושבעה שלה ובזמן כל כך קצר, הפכה לאחת הנבחרות החזקות באירופה. דאבור שוקר הצעיד אותה עד לחצי גמר מונדיאל 1998 עם שישה שערים וכיום מכהן כיו"ר ההתאחדות. זה אולי נשמע רומנטי למדי, אבל בפועל, ממש לא. "אנשים עכשיו לא אוהבים את שוקר כי הוא עם מאמיץ'", רוסו הסביר.
כשיש כל כך הרבה שנאה מסביב, אפשר להבין את אלה שלא נסחפים עם האופטימיות שמשדר הסגל הקרואטי הנוצץ. זאת כנראה ההזדמנות האחרונה של הדור הכל כך מיוחד, לשים בצד את רעשי הרקע ולהתעלות על ההישג של הנבחרת במונדיאל 98'.
צפו בכתבת הווידאו