"אני זוכר את רלף כגבר. הוא היה ג'נטלמן", אמר דינו מנגין, מגדולי הכדורסלנים באירופה בכל הזמנים, "הוא לעולם לא כעס ותמיד חייך. על המגרש הוא היה ישר בעבודתו. הוא היה מאמן שתמיד ניסה לעשות הכל על הצד הטוב ביותר. הייתה לו טכניקה נהדרת ויחסים מצויניים עם שחקניו. מעולם לא ראיתי אותו כועס ממש על שחקניו".

"בגלל היחסים שלו עם השחקנים כל הקבוצות שלו השיגו תוצאות טובות. אם שחקן ניגש אליו והציע משהו הוא תמיד הקשיב. היה בינו ובין שחקניו שיתוף פעולה נפלא".

על הזיכרון שלו מ-1977, הפסדה של וארזה למכבי ת"א בגמר גביע אירופה לאלופות, סיפר מנגין: "מה הזיכרון שלי מאותה שנה? שהפסדנו לרלף. הרשים אותי אז היחס שלו לאנשים והצורה בה דיבר עם כל אחד. הוא היה אותו הדבר גם אחרי ניצחונות וגם אחרי הפסדים. תמיד חיוך, תמיד נחמד. הוא בהחלט אחד המאמנים הגדולים בכל הזמנים באירופה. בכדורסל התוצאות מדברות והוא הביא אותן. הוא עשה המון למען הכדורסל הישראלי והמון בזירה האירופית. אי אפשר לבטל את זה. אדם יכול לאבד בית, כסף ואישה, אבל אי אפשר לקחת מרלף את מה שעשה".