אמיל זאטופק, הידוע בכינויו הקטר הצ'כי, מפורסם לא רק בהיותו מגדולי הרצים למרחקים ארוכים, אלא ובעיקר בשל ההישג יוצא הדופן אותו רשם במשחקים האולימפיים בהלסינקי בשנת 1952. זאטופק זכה אז בשלוש מדליות זהב כשניצח בריצות ל-5,000 מטרים, 10,000 מטרים ובריצת המרתון היוקרתית. הקיץ, 60 שנים אחרי ההופעה הבלתי נשכחת של זאטופק, אנחנו עשויים לקבל בלונדון תסריט דומה.
-
לשם שינוי לא מדובר ברץ למרחקים ארוכים אלא בשחיין למרחקים בינוניים וארוכים, שהחליט ללכת נגד כל היגיון אפשרי ולשחות בשלושת המשחים הארוכים ביותר בשחייה האולימפית. בגיל 28, צעיר בשנתיים מהגיל שבו אמיל זאטופק קרא תיגר נגד מושג "אפיסת הכוחות", ינסה אוסמה מלולי הטוניסאי לעשות היסטוריה ולזכות בשלוש מדליות זהב במקצים ל-400 מטרים חופשי, 1,500 מטרים חופשי ומשחה ל-10 ק"מ במים פתוחים. נשמע הזוי? לא עבורו.
-

טוניסיה לא התברכה בשחיינים רבים, אבל מסתבר שאחד זה מספיק כדי להביא גאווה לאומה שלמה. מלולי כבר מוכר לחובבי השחייה. בשמונה השנים האחרונות הוא נמנה על הטופ העולמי במשחים הארוכים ולפני ארבע שנים בבייג'ין עשה היסטוריה ראשונה כאשר הביא לטוניסיה מדליית זהב ראשונה בבריכה עם ניצחון גדול בגמר ל-1,500 מטרים תוך כדי שהוא מביס את שיאן העולם לשעבר והאלוף האולימפי באתונה 2004 ובסידני 2000, גראנט האקט. בכלל, הרזומה של מלולי כולל מדליית זהב אולימפית אחת ו-6 מדליות מאליפויות העולם השונות בין ברצלונה 2003 לרומא 2009.
-
אז מה יהיה בלונדון? כבר ביום הראשון לתחרויות, ב-28 ביולי, יזנק מלולי בבוקר למוקדמות ל-400 מטרים חופשי וינסה להעפיל לגמר שייערך עוד באותו הערב. המטרה? להיות השחיין הראשון שזוכה במדליית זהב במשחקי הקיץ האולימפיים ה-30. למחרת בבוקר הוא כבר יקח חלק במוקדמות ל-200 מטרים חופשי, שם הוא לא אמור להעפיל לגמר, שאמור להיות מפגש הראש בראש הראשון בין מייקל פלפס לראיין לוכטה בלונדון. אבל אל תדאגו לו כי ב-3 באוגוסט הוא יתחרה במוקדמות ל-1,500 מטרים ולמחרת בגמר (אם יעלה). ב-10 באוגוסט הוא יתחרה ב"מרתון של השחייה" - במשחה ל-10 ק"מ במים פתוחים.
-
לכאורה, לאחר שבוחנים את התוצאות שהשיג "אוס" (כך קוראים למלולי בארצות הברית, שם הוא מתאמן), קשה להאמין שהוא מסוגל לעשות זאת ולזכות בשלוש מדליות זהב בלונדון. העונה הוא בכלל לא התקרב לתוצאות הטובות בעולם שהשיגו יאנג סון הסיני ופארק טאיי-וון הדרום קוריאני. לזה צריך להוסיף את ההופעה המאכזבת שלו באליפות העולם אשתקד בשנחאי, כאשר לא הצליח לזכות ולו במדליה אחת, למרות שהתחרה בארבעה משחים שונים (200, 400, 800 ו-1,500 מטרים).

אבל לאחרונה נראה שמשהו השתנה. מלולי הצליח לקבוע בחודש האחרון את תוצאות קריטריון A לכל המשחים האולימפיים מ-200 מטרים ועד 1,500 מטרים. בנוסף, הוא רשם ניצחון משכנע מאוד במשחה ל-10 ק"מ בתחרות המיון שנערכה השבוע בפורטוגל, כשחצה את קו הסיום ראשון בפער של 12 שניות מהבא אחריו, הפרש שנחשב לגדול מאוד בתחרויות המים הפתוחים. ברור שזה עדיין לא מהווה אינדיקציה למשחה בלונדון מכיוון ששחייני המים הטובים ביותר בעולם, דוגמת תומאס לורץ הגרמני, כבר הבטיחו את מקומם במשחקים ולא התחרו בפורטוגל. אבל למרות זאת ולמרות שהוא יחסית מאכזב בשנתיים האחרונות, מלולי הוכיח כבר בבייג'ין שהוא ווינר אמיתי.
-
מדליית הזהב ההיא בבייג'ין לא רק הכתירה אותו כאלוף האולימפי הראשון והיחיד עד כה שיש לטוניסיה בבריכה, אלא כשחיין האפריקני הראשון שזוכה לעמוד בראש הפודיום לבדו בתחרויות הגברים (רביעיית השליחים של דרום אפריקה עשתה זאת קודם לכן באתונה). לאחר הניצחון שלו בפורטוגל מלולי אמר כי הוא מאושר רק מעצם העובדה שהוא הוסיף לעצמו עוד תחרות במשחקים האולימפיים. ובכן, תהיו בטוחים שהוא לא בא ללונדון רק כדי להשתכשך במימי התמזה, אלא כדי להעצים את ההיסטוריה הפרטית, הלאומית והיבשתית שלו.
-
הכתם השחור של מלולי
למלולי יש מניע נוסף להוכיח שכדאי שההיסטוריה תזכור אותו לטובה. לאחר אליפות העולם במלבורן ב-2007 התגלו חומרים אסורים בדמו של מלולי והוא הושעה מכל פעילות ל-18 חודשים שהחלו רטרואקטיבית כבר ב-2006 (כך הצליח להשתתף בכלל בבייג'ין). מאז מלולי מנסה למחוק את הכתם השחור הזה, שמטיל סוג של צל על ההישגים המרשימים שלו עד היום. בלונדון הוא ינסה סופית להסיר את אותו צל בידיעה ששלוש מדליות מוזהבות ב-400, 1,500 מטרים חופשי וב-10 ק"מ, יכניסו אותו לרשימת הספורטאים המצומצמת של אלה שהגדירו מחדש את המושג "כנגד כל הסיכויים", רשימה שבראשה עומד אמיל זאטופק. קשה להעריך במדויק את הסיכויים של מלולי לעמוד 3 פעמים על הפודיום בלונדון, אבל בהחלט שווה לחכות.