פוסט טראומה: לקט הפסדי העבר של נבחרת ארה"ב

הפסד אמריקני בטורניר בינלאומי הוא בטח לא דבר שכיח, אבל לפעמים זה בכל זאת קורה. מרצף ההפסדים המביך באליפות ב-2002, דרך ההצגה של שאראס באתונה 2004 ועד השפן היווני ב-2006, סופו. מבט לאחור למיטב ההפסדים של הנבחרת האמריקנית בעידן המודרני

עידן ויניצקי, ארה"ב
עידן ויניצקי, ארה"ב  11.09.19 - 15:57
תחילת כתבה

1992 הייתה שנה בה כדורסל הנבחרות השתנה, כאשר ארצות הברית הרכיבה את ה'דרים טים' האגדית והחלה לשלוח לתחרויות בינלאומיות את כוכבי ה-NBA, במקום שחקני מכללות נמרצים. מאותו רגע, במשך 27 השנים האחרונות, האמריקאים ממעטים להפסיד, אבל כפי שראינו היום, לעיתים זה בכל זאת קורה. הנה מבט זריז אל הפסדי עבר של נבחרות ארצות הברית בתקופה המודרנית.

אליפות העולם 2002 (אינדיאנפוליס): 87:80 מול ארגנטינה (מחזור שלישי בשלב הבתים השני), 81:78 מול יוגוסלביה (רבע הגמר), 81:75 מול ספרד (משחק על המקום החמישי)

תחילת שנות הנפילה. הנבחרת עם פול פירס, רג'י מילר, ג'רמיין אוניל ואחרים התיצבה מלאת ביטחון לטורניר הביתי באינדיאנפוליס, זאת למרות שרק שנתיים קודם לכן היא נאלצה לגרד את הזהב האולימפי בסידני אחרי קרב אדיר מול ליטא בחצי הגמר.

ב-2002, זה כבר ממש לא הלך לכיוון האמריקאים, שנראו חסרי מושג לחלוטין בניסיון שלהם להתמודד עם הסגנונות הייחודיים של הכדורסל העולמי המודרני. הנבחרת חסרה מנהיג, מישהו עם אופי שיבין שהמצב מידרדר במהרה וכך זה נראה.

זה התחיל עם 50 הפרש על אלג'יריה ושני ניצחונות סבירים על גרמניה וסין. בשלב הבתים השני, האמריקאים גברו על רוסיה וקרעו את ניו זילנד, אך אז הגיע הפסד 87:80 לארגנטינה, הראשון של הנבחרת אחרי 58 ניצחונות רצופים מאז 1992. ארה"ב לא הובילה לרגע, פיגרה ב-20 הפרש ולא ממש התקרבה לקאמבק, כאשר המצטרף הטרי לסן אנטוניו, מאנו ג'ינובילי, עשה ממנה קציצות.

"זה לא הנוקאאוט. נתאושש וניקח את הזהב", הבטיח בארון דייויס וטעה בגדול, כי בדיוק יום אחד לאחר מכן, הנבחרת שלו הודחה עם הפסד 81:78 לאלופה שבדרך, יוגוסלביה, כבר ברבע הגמר. ולאדה דיבאץ' ופז'ה סטויאקוביץ' היו גדולים על המארחים במאני טיים וסרביה ניצחה את הרבע המכריע 20:29. אם לא די בהשפלה, עוד יומיים עברו וארה"ב הפסידה גם לספרד של נבארו ורוקי העונה, פאו גאסול, בדרך למקום השישי, הגרוע אי פעם של הנבחרת באליפויות העולם.

"זה היה ביזיון אחרון לפני שעוזבים את העיר", סיכמו אז ב-ESPN את ההפסד השלישי בארבעה משחקים.

אולימפיאדת אתונה 2004: 92:73 מול פורטו ריקו (מחזור ראשון בשלב הבתים), 94:90 מול ליטא (מחזור רביעי בשלב הבתים), 89:81 מול ארגנטינה (חצי הגמר)

שנתיים עברו, ג'ורג' קארל נזרק לטובת לארי בראון, גרג פופוביץ' שחתום על ההפסד הטרי היה עוזר המאמן הראשי וקשה לומר שהלקח נלמד. השמות היו הרבה יותר נוצצים: לברון, ווייד, כרמלו ולצידם כוכבים מנוסים כמו טים דאנקן, סטפון מארבורי ואלן אייברסון, אבל שוב, הסטייל הבינלאומי מצא את ארצות הברית חסרת תשובות.

הסטירות החלו מוקדם מהצפוי. במחזור הפתיחה של הטורניר, פורטו ריקו, טריטוריה בשליטה אמריקאית של 3 מיליון תושבים, כולל קרלוס ארויו (אז עוד ביוטה ג'אז) במשחק חייו, היממה את האחות הגדולה עם 73:92 מטורף, כולל רבע שני בלתי נשכח של 7:28.

גם ההמשך לא היה הרבה יותר טוב. ארצות הברית ניצחה בשש נקודות את יוון ו-10 את אוסטרליה, אך במחזור הרביעי לא היו לה תשובות מול שאראס וליטא. הסופרסטאר, שארבע שנים קודם לכן פיספס בשנייה האחרונה שלשה בהפסד בחצי הגמר מול ארצות הברית, צלף 28 נקודות, כולל שלוש שלשות רצופות ברגעי ההכרעה ובתקשורת האמריקאית ניסו ללמד את הקוראים איך לבטא את השם הבלתי אפשרי שלו.

אחרי טיול מול אנגולה וניצחון קשה על ספרד ברבע הגמר (94:102), ארגנטינה חגגה ניצחון שני על ארצות הברית תוך שנתיים, הפעם 81:89 בחצי הגמר, בדרכה אל הזהב האולימפי. ג'ינובילי, הרבה יותר מוכר כעת, תפר את האמריקאים עם 29 נקודות. המאזן האולימפי של ארה"ב לפני הטורניר באתונה היה 2:109, אבל היא ספגה בו עוד לא פחות משלושה הפסדים, האחרונים שלה עד כה. לפחות היא יצאה משם עם הארד אחרי שנקמה בליטא במשחקה האחרון.

אליפות העולם 2006 (יפן): 101:95 מול יוון (חצי הגמר)

ההפסד האמריקאי האחרון בטורניר בינלאומי והאחרון בכלל עד שאוסטרליה ניצחה את הנבחרת של פופוביץ' בהכנה לפני האליפות הנוכחית (וקטעה 78 ניצחונות רצופים).

אחרי ההשפלות ב-2002 ו-2004, האמריקאים היו בטוחים שהפעם זה יראה אחרת. לברון, ווייד וכרמלו שוב באו וגם דווייט הווארד, כריס פול וכריס בוש. מייק ששבסקי החל את העשור שלו על הקווים והכל הלך יחסית חלק עם 0:5 בסיבוב הראשון, למרות שני משחקים מאוד קשים נגד פורטו ריקו ואיטליה.

אחרי 40 הפרש על אוסטרליה בשמינית ו-20 על גרמניה ברבע, ארצות הברית שוב נותרה פעורת פה, הפעם אל מול משחק ההקרבה הבלתי מתפשר ובעיקר, ההגנה האזורית של היוונים. הווינרים הגדולים, ואסיליס ספאנוליס ודימיטריס דיאמנטידיס, הובילו, והשפן (טוב, לא בדיוק שפן) היה סופוקליס שחורציאניטיס, בייבי שאק. יוון אגב, חטפה 23 הפרש מספרד בגמר. ארצות הברית הביסה את ארגנטינה 81:96 בקרב על הארד.

הדפס