מכביזם, הסוף? מה קרה למותג הכי גדול בישראל

ההשפלה בחיפה סימלה בעיני רבים שאחראים על המותג מכבי ת"א, סוף לרוח המועדון הגדול בישראל. רון עמיקם יצא למסע דרך שמלוק המיתולוגי ("אמרתי לדייויד שאותי לא מעניין ספורט אלא מכבי"), ארואסטי ("שחקנים לא מבינים מה זה"), מוטי דניאל ("חשבו שמכבי זה לנצח כמו השמש") וצביקה שרף ("לא ראויים לגופיה") וחזר עם מסמך מרתק

רון עמיקם  10.02.16 - 14:00
תחילת כתבה

במוצאי שבת ספגה מכבי ת"א את ההפסד הגבוה שספגה אי פעם מקבוצה ישראלית, 91:56 מול מכבי חיפה ברוממה; זה היה הפסדה החמישי בשבעת המשחקים האחרונים; היא לא קלעה כל כך מעט במשחק ליגה קרוב ל-50 שנה; היא עלולה שלא לזכות באליפות בפעם השנייה ברציפות, 50 שנה בדיוק לאחר זה קרה לה לאחרונה; בעונה שעברה היא הודחה בסדרת חצי גמר הפלייאוף, לאילת, אבל לא סתם הודחה, אלא שמטה יתרון של 0:2 בסדרה בדרך להפסד 3:2; אחוז ההצלחה שלה בליגה מאז תחילת העשור הוא הנמוך שלה בהיסטוריה; בשנות ה-70 כולן היו למכבי 7 הפסדי ליגה ב-234 משחקים. מאז תחילת העונה, 18 משחקים, יש לה 6; זו גם העונה הראשונה שלה מאז שהחלה מתכונת היורוליג בתחילת המילניום, שהיא לא עברה שלב.

  • הערב ב-20:00, מכבי ת"א נגד ניז'ני (חי ב-5SPORT, באתר ובאפליקציה)

שלשום נשבר עוד שיא. אחד מבעלי מכבי ת"א, דייויד פדרמן, התייצב למסיבת עיתונאים גלוית לב, שבה שפך אור על כמה מההחלטות שהתקבלו והבטיח כי מכבי תעמיד קבוצה חזקה – "12 שחקני יורוליג" – בעונה הבאה. כיוון שמסיבות עיתונאים במכבי ת"א הן בעיקר כורח רגולטורי – לא יזומות אלא כפויות – מדובר במסיבת עיתונאים חסרת תקדים. מכבי ת"א מוותרת על הפאסון ומתייצבת מול ציבור מאמיניה כדי לזעוק לעזרה.

פאניקה שיווקית או שיווק פאניקאי
מסיבת עיתונאים ב-8 בפברואר, חודשיים לפני משלוח המיילים השנתי למחזיקי המנויים, היא מסר שכולו פאניקה. צריך להבין כי מכבי ת"א היא בדרך כלל קבוצה מאוזנת תקציבית. ההצלחה רבת השנים שלה מאפשרת לה הכנסות שיוצרות תקציב שמאפשר לה – יותר נכון אפשר לה – לשלוט ביד רמה בכדורסל הישראלי ולהיות תחרותית באירופה. התקציב מבוסס ברובו, כלומר למעלה מ-50 אחוזים, על מכירת מנויים. מכבי מוכרת מנויים, במחיר גבוה, ומכניסה לקופה קרוב ל-11 מיליון דולר מדי שנה, למעלה מ-40 מיליון שקלים. זה מאפשר לבעליה יחד עם הספונסרשיפ, זכויות השידור, מכירת שטחי פרסום, נתחים מעוגת הפרסום של היורוליג, לא להביא כסף מהבית. כל חריגה מהתקציב היא מאיימת. הבעלים לא מכניסים יד לכיסי החברות אותן הם מנהלים כדי להביא כסף למכבי, ולהכניס יד לכיס הפרטי כנראה שכבד עליהם, בוודאי כאשר אין חלוקת עומסים שווה בין כל הבעלים. המשמעות של עיכוב במכירת מנויים, שלא לדבר על הקטנת מכירת מנויים הוא דרמטי, ומחייב אשראי. יש מי שטוען כי קברניטי מכבי כבר לקחו אשראי בתחילת העונה כדי להעמיד קבוצה בתקציב גדול יותר, על מנת לכפר על הכישלון בעונה שעברה – הדחה בשלב חצי גמר הפלייאוף מול אילת והדחה בשלב ההצלבה ביורוליג מול פנר-אולקר – והכשלון רק גדל.

אם מדלגים על גביע ווינר, שהוא טורניר הכנה, למכבי יש מאזן מתחילת העונה של 15:21. מעולם לא היה לה ב-10 בפברואר של איזושהי שנה, מאזן דו ספרתי של הפסדים, בטח לא שישה הפסדי בית, וגם לא 9 הפסדים, בהפרש של 10 נקודות ומעלה. איך אמר מוטי ארואסטי? "קבוצות הגיעו ליד אליהו והיו בפיגור 20 כבר באוטובוס. היה מאוד קשה לנצח אותנו, לפחות ביד אליהו. היו לנו 4-5 שנים שלא הפסדנו בכלל בבית".

ולכן, אין אחד – וזו לא הגזמה – שדיברנו איתו לצורך הכתבה שלא אמר שמסיבת העיתונאים של פדרמן היתה אקט שיווקי פר-אקסלנאס. משחק מול קבוצה רוסית לא בכירה, על כרטיס לשמינית גמר היורוקאפ, הופך להיות משחק עם הגב אל הקיר. פדרמן לא צריך רק כרטיס עליה, אלא כרטיס מנוי מובטח לעונה הבאה.

"דייויד, שהיה איש שמח, קיבל כבר את הפנים של שמעון"
"לכל אימפריית ספורט יש תוחלת חיים", אומר מוטי דניאל, "התהליך הזה לא פסח גם על מכבי. אם חשבנו פעם שמכבי היא כמו השמש ואם היא לא תהיה, אז השמש לא תזרח, מתברר שלא כך המצב. ההצלחה ההיסטורית של מכבי היתה לא הגיונית. יותר הגיוני שיחזור מצב שאין שליטה אבסולוטית על כל מה שנמצא בכדורסל".

אלה משפטים שלא נאמרו בעבר, אבל גם מכבי היא כבר לא מה שהייתה, ולא רק מבחינת הישגיה ומספריה. משהו בקול הסרקסטי של שמואל מחרובסקי, שמלוק, נשמע השבוע שבור מהצד השני של הטלפון. שמלוק זה מכבי. כשצריך לקבל שיעור במכביזם, אני הולך אליו. מספר שחטף שפעת, אבל לא בטוח שבגלל מזג אוויר. מספר שדיבר עם אמנון אבידן, עוד אחד מחבורת המכביסטים שניהלה את המועדון, "והטלפון כמעט בכה". אחר כך אומר על פדרמן ש"דייויד, שהיה איש שמח, קיבל כבר את הפנים של שמעון".

-    מה נהיה שמלוק?
"אני לא מעורה כבר 15 שנה וכבר לא לוקח ללב, ובכל זאת, אני מרגיש חרא. כי אין קבוצה. אין רוח, אין כלום, אין דבר אחד טוב. מה שהיה טוב נבלע, ונהיה רע".

אלה אמירות חסרות תקדים, אבל לא מנותקות מהמציאות. שמלוק מוצא את קו פרשת המים: "בא דייויד פדרמן ולפני 10 שנים אמר דבר שלא אשכח אותו כל החיים: 'לא טוב שמלוק שלוקחים אליפויות כל השנים. זה לא ספורט'. אמרתי לו: 'סלח לי דייויד, אני לא בעד ספורט, אני בעד מכבי'. מכבי בלעו פעם את הפועל ירושלים ועכשיו הפועל ירושלים יזנבו בהם ולכן מכבי לא יקחו אליפות השנה. ומה קורה בדברים האלה? אתה מתרגל. רוצים שיהיה ספורט? הנה יש לך ספורט. אז למה מתפלאים? אין מכבי, אין".

אדם שהיה במערכת הזו שנים אמר לנו השבוע: "ברגע שהדור הוותיק לקח צעד אחורה, בין אם זה ברצון ולא ברצון, כאן התחיל הבלגן. עם עובדות אי אפשר להתווכח. מצד אחד אתה לא יכול לקחת את העסק לידיים ולא להיות בו במאה אחוז. פעם ניהלו את מכבי ת"א שלושה-ארבעה אנשים גג. לפני משהו כמו 10 שנים עשו שם סדר רציני מאוד שעל פניו הצליח. הביאו מנהל כספים שהיה איש של מוני פנאן, איש שיווק, ומנכ"ל. בהחלט נהיה סדר במערכת, אבל בשלב מסוים החליטו לתקן משהו שלא היה שבור".

קבוצת האוהדים הראשונה: מכבי ת"א
שמעון מזרחי, היו"ר האגדי, שיחגוג השנה 77, סיפר פעם כי בקיץ אחד, ב-1969, אחרי שהפועל ת"א זכתה באליפות האחרונה שלה, קיבלו הוא וקבוצת חברים את זכויות הניהול. הוא היה עובר מבית לבית, ומוכר כרטיס עונתי. כלומר, מקבל מראש את תמורת הכרטיסים לכל העונה, ויוצר סוג ארכאי של דאטה בייס. בעוד שהכדורסל הישראלי שוחק במגרשי בלטות, בערבי שבת, חלק בקיבוצים, וחלק תחת מימון מלא של ההסתדרות, מכבי כבר הייתה מקצוענית, אבל יותר מכך, היתה בעצם קבוצת האוהדים הראשונה. האוהדים מימנו והחברים ניהלו: מזרחי היה היו"ר, שמלוק המנהל, הקבלן אריה ברנוביץ' היה הגזבר, יגאל שצקי אחראי על הנוער, כדורסלן העבר אמנון אבידן יו"ר ועדת מקצועית, ואת מוני פנאן הוריד שמלוק מהיציע כדי לחלק איתו עומסים. איש לא נשאר, חלקם כבר לא בחיים.

היה למכבי מאמן כושר קבוע, איש משק קבוע, מעסה קבוע, רופא קבוע. הפרצופים היו קבועים, אפילו השחקנים. מישהו אמר השבוע: "מפנאן זוכרים בעיקר כי שם קץ לחייו בגלל ה'בנק' שניהל, אבל שוכחים שהבנק הזה נתן למכבי אשראי חשוב כשהיתה צריכה, ועטף את השחקנים בשריון, שכולם הפכו להיות כמו בני משפחה. זה היה כוח בלתי רגיל". מישהו אחר אמר: "אבי קובלסקי עבד כאן 27 שנה. חילק עומסים. הרגיל אותם ל-80 משחקים בשנה. מהרגע שהעיפו אותו, הכל נהיה חלטורה". ארואסטי: "הפסדנו משחקים, אין ספק שהפסדנו. לפעמים היו הפסדים כואבים, אבל אצלנו, לקחנו את זה מאוד קשה. שחקנים אצלנו שיחקו ברצף בין 7 ל-15 שנה, לאורך זמן, לא באו והלכו, באו ונשארו. זה לא הולך ברגל. היום זה עולם אחר, קבוצה אחרת. היום החומריות והכסף מדברים. לא משאירים שחקנים לאורך שנים. לא הרבה יודעים במכבי מה זו הרוח המכבית".

כדי להבין מה זה הרוח המכבית, הולכים לשמלוק. "כשהייתי במכבי לא נתתי לאף אחד מבחוץ להתערב בצורה קיצונית. היה מישהו בעלית שבא וניסה. אז אמרתי לו: 'תעשה שוקולד! ענה לי: 'איך אתה מדבר? רק עכשיו נתתי לך צ'ק'. עניתי בחזרה: 'תעשה שוקולד, אנחנו עושים פה כדורסל'. אתה צריך להבין, אצלי, אנשים לא הלכו לשני מקומות. אצלי לא היו הולכים שחקנים להפועל ת"א ולהפועל ירושלים. עם שחקנים מדברים לא למחרת, כבר בערב של הפסד. מכבי איבדו את הדיבור בין השחקנים ובין ההנהלה. עומדים חמישה ארוכים מתחת לסל ובא אחד בגובה של שטרקמן ולוקח להם ריבאונד. לא צריך ללמד אותם כדורסל, צריך ללמד אותם לרצות. שמע, הייתי קנאי בצורה אובססיבית ונשארתי ככה גם היום".

-    גם שמעון היה כזה, מה קרה לו?
"שמעון לא שמעון. הוא איבד את החיות והכוח. שנה וחצי מקבל בראש".

"מכבי מגדלת שחקנים לדראפט או שיביאו תוצאות?"
מכביזם זה יפה, אבל מכבי לא מפסידה כי החליפה את צבע החולצות לאדום, אלא כי הקבוצה לא טובה. על פדרמן טוענים כי שכב שלשום על הגדר בשביל בנו דני ועבור בחירתו במנהל מקצועי בניקולה ווייצ'יץ', ולקח אחריות על טעויות מקצועיות, שהתקבלו לפעמים על ידי ההנהלה ולא על ידי הצוות המקצועי. צביקה שרף ניצח העונה את מכבי ת"א פעמיים כמאמן אשדוד, אבל אי אפשר לטעות בו: מכביסט בכל רמ"ח אבריו. "זה תהליך שלא התחיל היום ולא אתמול ולא יודע אם ייגמר מחר", הוא יורה שרפית מדוברת, "הבעיה היא שאף אחד לא יודע היום מי קובע. זה מתחיל בהחלשת מעמד המאמן, בכישלון מוחלט בבחירת והתאמת שחקנים. יש שחקנים שלא יכולים ללבוש בכלל גופיה של מכבי, החלטות מקצועיות מתקבלות שם על ידי אנשים שהם לא מקצועיים".

והוא מפרט: "השאלה היא מי החליט ועל סמך מה - מקצועי, כלכלי או רפואי - להחתים את דווין סמית' לשלוש שנים אחרי שני ניתוחי ברכיים? אם רנדל ואוחיון הפסידו כל כך הרבה משחקים בגלל מחלות, איפה הסקת המסקנות? אף אחד לא עצר וחשב: רגע, מה קרה? כשדייויד בלאט הלך, החליטו שגיא גודס המאמן. היו עוד מועמדים? אחרי חודשיים מישהו התעורר בבוקר ובא עם רעיון שפיני גרשון יהיה עוזר מאמן. הכוח של פיני הוא בניהול משחק, הכוח שלו לא בהעברת האימונים. באותו רגע שהביאו את פיני גרשון החליטו שלא סומכים יותר מדי על גיא גודס".

"איזה שיקולים עומדים אחרי ההחלטות שם? הם אומרים שזה לא בגלל ווייצ'יץ', אבל הוא המשדך הראשי. על סמך מה, איזה רזומה? מי החליט במכבי שבנדר יהיה בין ששת הזרים. מכבי מגדלת שחקנים לדראפט או שיביאו תוצאות? הלו, השיקולים של הדראפט אחרים מאשר השיקולים של מכבי".

אל ניקולה וויצ'יץ' מתנקזות עיקר הביקורות. פדרמן אמר השבוע כי וויצ'יץ' לא רצה להיות מעורב בהחתמת ז'אן טבק כמאמן כי הם קרובי משפחה, אבל במה שונה ההליך הזה מהליך בחירתו של גיא לוזון למאמן הנבחרת הצעירה, כשאבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, לא שותף לתהליך הבחירה? בסופו של דבר הם מלווים את המאמן הנבחר כאוטוריטות ניהוליות. לא לייחוס אמר מישהו שהיה שם: "ניקולה פוגע במה ששמעון בנה בארבעים ומשהו שנה". פדרמן גילה השבוע שווייציץ' הוא למעשה סוג של מנכ"ל. יש את אלי דריקס, כדורגלן העבר, שנחשב בברנז'ה למשאבת חסויות וספונסרים, ויש את ניקולה שמנהל מקצועית את הקבוצה, כמובן עד שהפדרמנים לוקחים החלטות על בסיס אטרקטיבי, כמו החתמת ג'ורדן פרמאר – שחקן שלא הצליח בטורקיה - בכמעט מיליון וחצי דולר, שנתיים אחרי שטייריס רייס עזב בגלל פער של 50 אלף דולר.

בימים ההם, כשלא היה אינטרנט, וסטטיסטיקות, ודו"חות, שמלוק היה הסקאוט: "איזה סקאוטים היו אז? נסעתי עם צביקה שרף, הסתובבתי איתו שלושה שבועות. הייתי בארה"ב במקומות שהאמריקאים לא יודעים שהם קיימים. אתה יודע מה עברתי עם רוני שטייניץ בארצות הברית? אין אפילו רוני שטייניץ. אין".

"מקל? כשאתה משחק עם חרא, תסריח בעצמך"
הביקורת שלו מרומזת, אבל קלה לפיצוח: "גל מקל עוד חודש יהיה חרא, כי כשאתה משחק עם חרא, אתה מתחיל להסריח בעצמך. עם הבוץ הזה שיש במכבי, ייצא ממנה אולי רבע שחקן. שגב זה הדבר היחיד שלא רע. מי אלה הסקאוטים? איך קוראים להם, לורל והארדי? אפילו אבן נייר ומספריים זה לא. גם אנחנו הבאנו דברים לא טובים. הבאנו את ג'ואל קרמר, הבאנו את צ'יימברס, אבל לא הבאנו סיסטמתית 10 שחקנים שהם חרא. והם כל כך רוצים לתקן, שהם מביאים יותר גרועים ממה שיש".

גורם שהעדיף לשמור את שמו בנפרד מהציטוטים הוסיף: "הביאו שחקן שלא שיחק שנה וחצי (סימונס) ושחקן שהיה פצוע (פבראני) ושחקן שנזרק מקבוצות תחתית (מילסאפ) בארץ. פעם השמות שלהם בכלל לא היה עולים במכבי, בטח לא בעונה אחת. רוצה לחזק? תביא משהו מוכח. הבעיה היא שזה עניין של כסף. זה לא בור ללא תחתית. מלכתחילה, עוד לפני שהודחו מהיורוליג היה גרעון. אחר כך פיטרו את גודס וזה עולה כסף, לא עלו לטופ 16 וגם זה עולה כסף. זה לא בור ללא תחתית".

אלייז'ה מילסאפ אגב זה סיפור. במחלקת הנוער של מכבי ת"א עובד אלון בן זקן, שהיה מנכ"ל אשדוד לפני שנתיים, בתקופה שמילסאפ היה שם. היה מי שסיפר השבוע שמחלקת הסקאוט של מכבי בדקה אצל חצי ליגה, אבל לא אצלה בבית. אפילו לא טרחה לשאול אותו איך הבחור.

"מה זה מחלקת סקאוטינג?" שואל גורם שהיה במערכת, "לבדוק סטטיסטיקה כל אחד יכול. לדעת אם שחקן מתאים למכבי, יכול לעמוד בלחצים, היה במקומות שהתמודדו עם תארים, עמד בלחץ והשיג הישגים, זה המפתח. להביא סתם שחקן שיש לו מספרים, כל אחד יכול. בסוף כל הסטטיסטיקות וההחלטות מגיעות לידי המאמנים. במכבי ת"א, אחרי שמאמנים נכשלו – חרוש, אפי, קטש - מכבי עצרו ובצדק. אמרו: 'אנחנו נבחר את השחקנים ונגיד למאמן: אלה השחקנים שלך'. הוא הרי לא יסכים לא לאמן. אז חוץ מאיזה שחקן או שניים, המאמן קיבל את רוב השחקנים מוכנים".

חיצי הביקורת ברורים: ניקולה ופדרמן. האחרון אמר במסיבת העיתונאים שבעונה הבאה יהיו 12 שחקני יורוליג בסגל. אנשים שדיברו לכתבה הזו מגחכים, טוענים שגם אם יהיו 15 שחקנים, 3 מהם יהיו צעירים בגלל חוק הצעירים, ושישה בלאו הכי חתומים: סמית', אוחיון, מקל, רוצ'סטי, לנדסברג, יבזורי, שגב ואפשר להוסיף אליהם גם את פניני, שמכבי תאריך בוודאי את חוזהו כדי שלא יילך לירושלים. לא בטוח שכולם יישארו, אבל הפיצוי יכביד על תקציב השחקנים. כל תקלה תקציבית עלולה לפגוע מקצועית גם בעונה הבאה, למרות שמובטחים למכבי 30 משחקי יורוליג לפחות. איך אמר מישהו: "ואם הקבוצה לא תהיה טובה, לקבל בראש ביורוליג יצטבר למה שהיה כאן בשנתיים האחרונות". גורם אחר אמר: "למה שיבואו שחקנים למכבי, הרי הם יכלו לבוא עכשיו. למה שלא ילכו ל-10 קבוצות עם תקציב יותר גדול ביורוליג? ויש גם ליגה בסין שפארגו מקבל בה 2 מיליון דולר לעונה. אין פה לאן לבוא".

"בסוף, שמעון, דייויד ואודי יתמוטטו"
גור שלף, מי שהיה קפטן מכבי ומנהלה עד לפני כמה שנים, הפתיע אותנו השבוע כשנתן תובנה אחרת לגמרי לגבי הלחץ שבו שרוי המועדון: "מכבי לא מפחדת מהפועל ירושלים. הסכנה הכי גדולה של מכבי כדורסל זו ההצלחה הגדולה של מכבי ת"א כדורגל. ביום שיהיה לקהל אלטרנטיבה בצ'מפיונס ליג אז תתחיל הבעיה האמיתית במכבי ת"א. המזל של מכבי כדורסל השנה, זה שהכדורגל לא הצליח השנה באותה מידה כמו בעונה שעברה. אלה אותם כיסים ואלה אותם ספונסרים. בסוף הכסף שמגיע לשני המועדונים זה מאוהדים של מכבי".

דניאל: "העיתוי של הפורמט החדש של היורוליג, מעולה להם, אבל אם ימשיך חוסר ההצלחה, אולי יהיה כרסום בעתיד". שרף: "לא רואה שום דבר שמשתנה. אותם אנשים יבחרו את השחקנים, ואותם אנשים יחליטו איך תיראה הקבוצה". ארואסטי: "היום, בגלל סיפור הזרים, יש קבוצות שמביאים זרים דומיננטים, ולא בעיה לדגדג קבוצה כמו מכבי. פעם הישראלים הטובים ביותר היו במכבי". לא לחינם יש מי שמכה במכבי על חטא בעניין ליאור אליהו, אבל מוטי דניאל ממהר לשפוך מים קרים: "במכבי עובדים קשה, יותר מכל מקום אחר, כדי לשמר את ההישגיות. יש לזה פלוסים ומינוסים. ברגע שאתה עובד קשה אבל המועדון לא מצליח, האטרקטיביות שלו בעיני השחקנים נפגעת. שחקנים מעדיפים לעבוד פחות קשה, אבל במועדון אחר". גורם נוסף אומר: "גם אם מכבי תיקח גביע ואליפות זה לא משנה. יש מקומות שהדרך, ההתנהלות וההתנהגות חשובות. ובדרך הזו הציון הוא בלתי מספיק".

"המכביזם לא קיים", מסכם שמלוק והטלפון כמעט בוכה: "מעולם לא הסתכלתי על מכבי כעסק מסחרי, הסתכלתי על מכבי כחלק ממכביזם. צריך לעשות פריש מיש. להביא סטרייקר, טרקטור כזה, שמגרד. השאלה אם יש עם מי לבנות. כמה זמן דייויד ואודי (רקנאטי) ושמעון יכולים להחזיק מעמד? הם בסוף יתמוטטו".

הדפס