"קיבלתי את הכדור בפינה, היה לי מבט טוב לסל, אבל הייתי חייב לכדרר קצת החוצה ובו זמנית השחקן ששמר עלי נפל. זרקתי, וכשהכדור היה באוויר חשבתי שהוא ייכנס. אבל זה היה קצר מדי. לקח לי הרבה זמן להתאושש, קשה לראות את זה אחר כך בשידור החוזר, אבל מה לעשות, אלה החיים".
כשבועיים אחרי המשחק האחרון בקריירת המכללות שלו, לאיגור קולשוב עדיין קצת כואב כשהוא נזכר במהלך האחרון בהפסד לטקסס טק, שמנע מפלורידה של קולשוב מקום בסוויט סיקסטין בטורניר ה-NCAA. בזמן הזה הוא לקח חופשה קצרה, טס למקסיקו אבל כבר חזר לעבודה לקראת המטרה הבאה: להיבחר בדראפט הקרוב של ה-NBA. בין לבין, הפועל ירושלים הביעה התעניינות, קבוצות נוספות מאירופה החלו לגשש, אבל קולשוב נחוש למצות את כל הסיכויים להגשים את החלום האמיתי.
בינתיים, על פי כל ה"מוק דראפטס" (סימולציות הדראפט), קולשוב לא מתוכנן להיבחר במה שמסתמן כאחד הדראפטים החזקים בשנים האחרונות. בראיון מיוחד לאתר ערוץ הספורט מפלורידה הוא מדבר על התכנונים להמשך: "בסופו של יום אתה צריך להרשים בן אדם אחד, ג'נרל מנג'ר אחד שיאהב אותך וזה בהחלט אפשרי. זה עדיין מאוד מוקדם, אני מתכונן עכשיו למחנה קדם הדראפט בפורטסמות' ב-11 באפריל ואם ארשים שם, אז אני אוזמן לאימונים של הקבוצות, ויש עוד הרבה דברים שיקרו. אם לא הייתי מאמין שאני יכול להיבחר לא הייתי הולך על זה. המוק דראפטים השונים משתנים כל יום".
"מספיק ג'נרל מנג'ר אחד שארשים אותו וזה אפשרי" (getty)
קולג' בוי
בגיל 23, קולשוב ("ההגיה הנכונה היא Koo-le-shov, אבל כולם בארץ אומרים Kolshov אז תשאיר כך, שתהיה עקביות") כבר עבר הרבה בחיים. הוא עלה מרוסיה לישראל בגיל 6 לקיבוץ נווה אור, גדל במחלקת הנוער של מכבי ראשון לציון והספיק לעבור באקדמיה של איגוד הכדורסל, לא לפני שבכלל רצה להיות כדורגלן ("לא הסתדר") וטניסאי ("ספורט יקר מדי").
בגילאי הנוער הוא שיחק כשחקן פנים שמתמחה בעיקר בשאיבת ריבאונדים ("לא יכולתי אפילו לכדרר בהתחלה"). בתיכון הוא כבר למד ושיחק בבי"ס סגמונט שבפלורידה והתחיל להתעצב כקלעי קטלני, וכשסגר מעגל וחזר לפלורידה לעונת הסניור, הסטודנטים כבר דאגו לכינוי "3Gore" (זה החבר'ה שמתפעלים את האינסטגרם והטוויטר. אחלה כינוי, לא?"). כן, והוא גם סיים את הקולג' עם תואר במנהל עסקים.
סיימת ארבע שנות קריירה במכללות. איך הייתה החוויה?
"גרתי באריזונה, בטקסס ובפלורידה ובכל מקום היו חוויות שונות, אנשים שונה, אפילו אוכל שונה, ונהניתי בכל מקום שהגעתי אליו, הכרתי הרבה מאוד אנשים שאני בקשר איתם עד היום ובסך הכל זו היתה חוויה מדהימה ולא הייתי משנה דבר".
התחלת באריזונה סטייט, ואז עברת לרייס. למה?
"היתה לי עונת רכבת הרים כפרשמן באריזונה, פעם בחמישייה, פעם עולה מהספסל, ולקראת סוף העונה הרגשתי שזה לא המקום שאני אוכל להתקדם בו לאן שאני רוצה, והרגשתי שיכולתי לקבל החלטה יותר טובה כשסיימתי את התיכון".
היו לך שנתיים נהדרות ברייס, כולל שנת שיא בשנה השנייה עם 18.2 נק' ו-47% משלוש? למה לעזוב שוב, הפעם לפלורידה?
"הרגשתי שהיינו קבוצה טובה אבל המאמן (מייק רודס - ר.כ) עזב (לווירג'יניה) ולקח איתו את רוב צוות המאמנים. הרגשתי שהשגתי את כל מה שיכולתי ברייס וראיתי הזדמנות לעבור לפלורידה ולשחק ב-NCAA שזה הטופ של המכללות בארה"ב והחלטתי ללכת על זה".
קריירת מכללות מרשימה. קולשוב
זה נכון שבארה"ב מסתכלים קצת עקום על ספורטאים שלא מסיימים באותו קולג', קל וחומר על מי שעבר שלוש מכללות
"אני לא הרגשתי את זה כי כל המעברים שעשיתי היו מחושבים, זה לא שהקבוצות לא רצו אותי או שהייתי בעייתי ורצו להיפטר ממני, ממש לא. עזבתי כל מקום בצורה טובה ואני עדיין בקשר עם האנשים שם".
בעבר פרוספקטים ישראלים הלכו למכללות. למה לדעתך זו אופציה שירדה מהפרק בשנים האחרונות?
"אני חושב שיש כמה סיבות. עבור ישראלים לא פשוט לצאת לקולג' בעיקר בגלל הצבא. לי היה מזל שקיבלתי מעמד של 'ספורטאי עילוי' והתאפשר לי להישאר בארה"ב כל השנים האלה. בנוסף, לא כל אחד יכול לעזוב את המשפחה בגיל צעיר ולהתרגל למדינה חדשה, תרבות חדשה. אני עברתי עם המשפחה שלי אז זה עזר מאוד, אבל מי שכן חושב לצאת לקולג', אז אני ממליץ בחום".
מכבי ת"א או הפועל ירושלים?
בימים האחרונים קולשוב נכנס ללו"ז של אימונים לצד פגישות עם מיטב הסוכנים בארה"ב. המטרה: למצוא את האיש הנכון שיקשר אותו למקומות הנכונים בדרך להגשמת המטרה להיבחר בדראפט. "אני מלווה במאמן שלי מהתיכון, ואנחנו עורכים פגישות עם לא מעט סוכנים", קולשוב סיפר, "דיברנו על המטרות שלי ועל איך הם יכולים לעזור, איזה קשרים יש להם, סיפרו לנו את מי הם מייצגים. לכל שחקן יש סיטואציה שונה וזה לא פשוט לבחור את האדם הנכון".
מה הכוונות שלך לגבי הצטרפות לנבחרת בחלון הקרוב בסוף יוני?
"עדיין לא דיברו איתי. אני תמיד פתוח כשמדובר בנבחרת, שיחקתי בנבחרות כל שנה מגיל 14. אני לא יודע מה הלו"ז שלי בדיוק בחודשים הקרובים, אבל אני תמיד פתוח לנבחרת. אחרי שלוח הזמנים יתבהר אז נדע מה קורה עם הנבחרת".
אתה מעורר הרבה עניין בישראל. אנחנו יודעים שבהפועל ירושלים בדקו לגביך וגם מכבי ת"א בתמונה, איפה ישראל בסדר העדיפויות שלך?
"ישראל זה תמיד אופציה. אני לא סוגר שום דלת אבל כרגע אני בפוקוס על הדראפט. כשהזמן יגיע ואני אצטרך לעשות החלטה לא פשוטה, אז אני אקדיש לזה יותר מחשבה".
כרטיס השחקן שלך בישראל שייך למכבי ראשל"צ, מה המשמעות של זה?
"יש לי חוזה עם ראשון לציון שלפיו בשנתיים הראשונות שבהן אני חוזר לארץ יש להם זכות להשוות כל הצעה שאני אקבל מקבוצה אחרת בארץ. זה תקף לארץ, לא לאירופה. אני אוהב את ראשון, נפגשתי איתם בכל קיץ ותמיד נתנו לי להתאמן בבית מכבי, אני אוהב את האנשים שם".
קולשוב יילך בדרכם של כספי ומקל ויגיע ל-NBA?
נניח שאתה מחליט לחזור לארץ ומקבל הצעה זהה ממכבי ת"א ומהפועל ירושלים. במי תבחר?
"לא פשוט. אני בן אדם מאוד מחושב, לפני כל החלטה שאני לוקח אני חושב הרבה מאוד לפני. הכל תלוי בסיטואציה, מי המאמן, מי השחקנים והאם יש יציבות. נחצה את הגשר כשנגיע אליו".
עקבת השנה אחרי הליגה?
"לא ברמה היומיומית, אבל אני עוקב אחרי חבר'ה מהשנתונים שלי, רפי מנקו, אדם אריאל, חואקין שוכמן, עידן זלמנסון, יפתח זיו, שחקנים שגדלתי איתם ועברתי איתם נבחרות".
מכבי ת"א הודחה בסוף השבוע מהיורוליג, הקושי של הישראלים להתבלט שם עשוי להשפיע על ההחלטה אם ללכת לשם?
"אה, הם הודחו?"
כן.
"וואלה. יש במכבי הרבה לחץ, אתה חייב לנצח והם רוצים ניצחונות מיידיים וזה מצב לא פשוט. אם תהיה שם סיטואציה נכונה עבורי, אז אולי אני אלך על זה, אבל אני לא חושב שבשלב הזה אני מוכן לבוא לקבוצת יורוליג, לעלות בחמישייה ולקבל 30 דקות במשחק. זה תהליך שאתה צריך לעבור ואם אתה הולך לאירופה זה סגנון שונה, כך שיש הרבה משתנים שיכולים להשפיע על ההחלטה".
איפה איגור קולשוב יהיה עוד חמש שנים?
"אני מאוד מקווה שב-NBA. אבל בלי קשר למסגרת, אני מקווה שזה יהיה מקום שאני אהיה מאושר בו, שיהיה לי נוח בו ולא רחוק כל כך מהמשפחה כמו עכשיו. שם אני רוצה להיות".
כל הדלתות פתוחות לקראת ההמשך.