אחת ההצלחות הגדולות ביותר של מכבי ת"א בשנים האחרונות היא מחלקת הנוער. הפגיעה של הפייר-פליי הפיננסי לא הורגשה בשל השתלבותם של שחקני שגדלו במועדון כמו יונתן כהן, רוסלן ברסקי, דן גלזר, שחר פיבן ודור פרץ ויש אחרים שכבר מתדפקים על הדלת (עדן קארצב, חביב אוחיון, אילון אלמוג, מתן חוזז).
מי שעומד בראש המחלקה הוא פטריק ואן לוון ההולנדי, התראיין באוקריאנה והשווה בין התנאים באוקראינה, ישראל וקזסחטן, שם עבד גם כן. "יש דברים דומים ודברים שונים", הוא מספר, "לדוגמא, אני מרוצה מכך שרמת הכישרון של השחקנים גבוהה, כמו באוקראינה. בקזחסטן, למשל, הכדורגל ברמה אחרת לגמרי, מה שהופך את העבודה שם למסובכת. אבל המועדון עושה הכל כדי לפתח את השחקנים ולהביא אותם לרמה גבוהה, ונותן להם את הסביבה הטובה ביותר".
"הבעלים של קאירט, שם עבדתי, עשה הרבה כדי לפתח את התשתיות של המועדון. הוא בנה מגרש אימונים חדש, משהו שחשוב מאוד לשחקנים צעירים. הוא ניסה להטמיע במועדון שיטה אחת לכל שכבות הגיל כך שבעתיד הצעירים יוכלו לחזק את הקבוצה הבוגרת. כרגע, במכבי אין תנאים כאלה, אבל אחת המטרות של המועדון היא ליצור את זה. מכבי מפתחת בנושא הזה".
זינצ'נקו. האופי שלו עשה את ההבדל (Photo by Clive Rose/Getty Images)
ואן לוון נתן את הדוגמא של מגן מנצ'סטר סיטי, אולקסנדר זינצ'נקו, ששיחק תחתיו בשחטאר: "לזינצ'נקו תמיד היתה דעה משלו, אפילו כשהוא שיחק בקבוצה עד גיל 14. על המגרש ומחוצה לו. הוא החליט לצאת אל מחוץ לשחטאר ולהתפתח במקום אחר. הוא הבין שיהיה קשה, אבל הוא הצליח להתמודד עם הכל ולהצליח. הוא תמיד סמך על עצמו, ידע מה הוא רוצה".
"עכשיו אני נותן אותו במכבי ת"א כדוגמא. שחקן כדורגל ששיחק כקשר ועכשיו הוא מגן שמאלי באחת הקבוצות הטובות ביותר בפרמייר-ליג. אם היית אומר לו לשחק בעמדה הזו בעבר, הוא אף פעם לא היה מסכים, אבל עכשיו הוא עושה עבודה טובה, מראה התקדמות נהדרת".
"יש לנו שחקן במחלקת הנוער של מכבי ת"א שהלך בעקבותיו. בהתחלה הוא סרב לשחק כמגן שמאלי, שם לא היתה תחרות כמו במרכז השדה. לבסוף הוא הסכים וזכה לזימון לנבחרת הלאומית בעמדה הזו. אם לשחקן יש אופי ותשוקה, הוא תמיד יוכל לתת את המקסימום על המגרש, לא משנה איפה הוא משחק".
קארצב. מתדפק על הדלת (דני מרון)