"נטע זה לא שם של שחקן כדורגל, וזה מה שמיוחד"

בתחילת העונה הוא עוד שקל לעזוב את מכבי חיפה ("כחריג גיל, ידעתי שיהיה קשה מאוד למצוא מקום"), אך נטע לביא נשאר והגיע לנבחרת ישראל. בן ה-20 הפך לבאנקר ב-11 של הירוקים: "יש דרך עד שאהפוך לסמל". וגם: יוסי בניון, דקל קינן, זהבי והפחדים שלו. ראיון

מוטי פשכצקי
מוטי פשכצקי  31.05.16 - 11:56
תחילת כתבה

לפני חצי שנה, לו הייתם שואלים את אוהדי מכבי חיפה מיהו נטע לביא, הרוב היו עונים שאין להם מושג במי מדובר. חלק היו חושבים שמדובר אולי באוהדת מוכרת ורק מעטים היו מספרים כי מדובר בשחקן בקצה הספסל שעלה העונה מהנוער. היום, הקשר בן ה-20 הוא אחד המניות הכי בטוחות בהרכב הירוקים, שזכה לזימון בכורה לסגל נבחרת ישראל.

  • 20:45, ישיר ב-5SPORT: סרביה נגד ישראל

"נכון, נטע זה לא שם של כדורגלן", אמר הקשר המוכשר, "אין עוד כדורגלן כזה וזה מה שמיוחד. היו פעמים בבית הספר שמורות צחקו ושאלו 'מי זאת נטע?', אבל בסדר, עוברים את זה".

מה עם המורות? עכשיו יודעות מי זה נטע?
"אני מאמין שכן. אני אוהב את השם נטע ושכולם ידעו את זה, בחיים לא אחליף את השם שלי. את המספר 6 החלפתי ל-31 כשעליתי לבוגרים, וזהו.

העונה הזו היא תסריט שחלמת עליו?
"לא ציפיתי ולא חלמתי, זה מה שיפה בכל העניין. אפשר להגיע מהר להישגים, זה חלום שמתגשם. עבדתי קשה ואני רוצה להמשיך".

אתה נוף חריג בליגה כקיבוצניק.
"בקיבוץ יש הרבה כדורגלנים. גם דקל קינן מראש הנקרה ויש עוד כמה בליגת העל. עכשיו המשפחה גאה ותומכת. סבא שלי לקח אותי לאימונים, אבא החזיר והם מאוד תמכו. עכשיו הם גאים, אבא שלי היה כדורסלן, אבל פרש בצבא, המשפחה היא ספורטיבית. אבא ואמא עבדו קצת ברפת ואני עבדתי בנוי ובגינון, ניקיתי פחים וגינות.

אם אנחנו מסתובבים ביער אתה יכול להגיד לי את כל שמות הפרחים כגנן?
"לא ממש לא, אספתי עלים שנפלו מהעץ".

אתה ילד טוב.
"צריך להפריד בין משחק כדורגל לבין החיים מחוץ למגרש. בחוץ אני מכבד את כולם, בתוך המגרש אני נותן את כולי ויש אמוציות ומתפתחים דברים, אבל זה כדורגל וזה חלק מהמשחק. שם אני רואה רק את טובת הקבוצה. אני לא בעייתי, אבל כשצריך להיות אגרסיבי, אני הכי אגרסיבי".

אין לך מניירות של שחקן כדורגל.
"איזה מניירות? מה פתאום. כל עוד לא התקלקלתי ואני מקווה שלא אתקלקל, גם אני מקווה להמשיך בדרך הזאת. זה מעלה חיוך שמזהים אותי, לפעמים רוצים להצטלם ואני אוהב את זה. בחיפה מזהים אותי, בת"א עוד לא. כל החברים מחוץ לכדורגל עדיין איתי והם שם בשבילי. הם מאד תומכים ועוזרים, לפעמים יש קצת ירידות ואני הולך אליהם והם עוזרים לי".

אבל קלישאות יש לך.
"למה קלישאות? אני באמת חושב שזה חשוב לעבוד קשה, אבל אתה לא עובד בבניין בסופו של דבר. עבדתי המון מחוץ למגרש, אם זה בקיבוץ, בחדר כושר ואם זה במגרש ברמות מנשה. אני חושב שזה מה שעזר לי להגיע. זאת לא קלישאה, אולי רק בתקשורת זאת קלישאה".

הזימון לסגל הנבחרת. עד כמה הוא באמת מרגש? או שזו עוד קלישאה?
"מנהל הנבחרת הודיע לי. התרגשתי מאוד, אבל זה היה לפני הגמר גביע, אז ניסיתי להתנתק מהכל. אחרי הגמר, התרגשתי שוב וכל כולי עבר לנבחרת, זאת תחושה מדהימה. זה באמת פרפרים בבטן ולא האמנתי שזה קרה כל כך מהר. מצד שני, אני חושב שאני ראוי ואני לא מוריד מערכי. נתתי עונה טובה ואני חושב שאני צריך להמשיך לעבוד קשה ולהמשיך הלאה. הנבחרת היא חלום, אני רוצה להיות פה, להישאר לעוד הרבה שנים בסגל. יש לי מה להשתפר ואני מקווה שאעשה את זה".

יש לך מודל?
"יש המון שחקנים טובים שאני עוקב אחריהם: מרקו וראטי, סרחיו בוסקטס, טוני קרוס, ניר ביטון שעשה התקדמות מדהימה ובאמת מראה יכולת טובה. אני מסתכל על הרבה שחקנים. בסופו של דבר, אני רוצה להיות נטע לביא. אני שואף הכי גבוה שאפשר, מאמין בעצמי ובחלום שלי, שהוא קודם כל לזכות בתארים עם מכבי חיפה ולהיות בורג מרכזי בנבחרת. המודל בנבחרת כרגע זה ביטון. הוא שחקן שמוביל"

תרצה להיות ניר ביטון?
"אני רוצה להיות נטע לביא, ביטון שחקן מעולה ואני שואף להגיע למקומות כאלה".

חטפת את ההזדמנות בבוגרים.
"קיבלתי הזדמנות לשחק בדרבי וידעתי שאם אתן את הכל, זה יעזור לי. באתי למשחק, נתתי את הכל וזה השתלם. אני מאוד מנסה לשמור שלא תעלה לי ההצלחה לראש כי זה יכול להשתנות בשניה".

מרגיש מנהיג בקבוצה?
"כמובן שאני רוצה להוביל את מכבי חיפה, אבל בשביל להוביל אני צריך לעבור עוד כמה דברים בקריירה. כרגע זה לא מה שקורה, עוד כמה שנים אולי, ולשם אני שואף".

הפכת לסמל אצל האוהדים.
"אני עוד לא סמל במכבי חיפה, אני עוד צעיר בכדי להיות סמל. אני מאוד מודה על התמיכה ואנחנו כרגע בנבחרת ישראל וזה גם משמעותי".

קשה לך סיפור העזיבה של יוסי בניון?
"אני מאד מעריך את בניון, אני לא רוצה להתעסק בזה. הוא אישיות מדהימה".

אם מכבי ת"א תפנה אליך?
"זה לא בראש שלי בכלל. אני במכבי חיפה ונבחרת ישראל ואני רוצה להצליח פה. לא רלוונטי כל היתר."

איפה אתה צריך להשתפר?
"יש הרבה מקומות. אם זה התקפה, אם זה בהגנה או בפיזיות, אבל אני מוכן למשימה הזאת, גם אם צריך לישון במגרש. רוני לוי עזר לי מאד להשתפר ואני מרגיש עם זה מצוין. הוא מכיר את השחקנים הצעירים ואני מאוד אוהב את איך שהוא עזר לי".

אתה לא כישרון?
"אני לא יודע מה היא הגדרה מדויקת לכישרון. בעיני אחרים, כישרון זה למשל לעשות דריבל בין ארבעה או לתת מספרת מ-40 מטר. זה לא אני ולא התפקיד שלי, כל אחד יודע מה הוא מסוגל ואיך הוא יכול לתרום וזה מה שאני מנסה לעשות".

מה החלום הבא?
"קודם כל להשתפר ולשאוף יותר גבוה, להצליח במכבי חיפה ונבחרת ישראל, אחרי זה השאיפות גדולות. אני חושב שהכי חשוב זה לעבוד קשה לפני הכל, עזוב את הקלישאות, אני באמת חושב שזה שהגעתי רק בזכות העבודה הקשה שעשיתי. אני רוצה להמשיך ככה".

מה לא יודעים עליך?
"רוצים סקופ? יאללה, בתחילת העונה לא ידעתי איפה אהיה. כמעט עברתי קבוצה ואני שמח שנשארתי במכבי חיפה, בבית שלי, וזה עזר לי לקריירה, לא היו הצעות".

למה חשבת לעבור?
"כי לא התחלתי את העונה עם הבוגרים וכחריג זה קשה, אבל לקחתי החלטה אמיצה שעזרה לי בקריירה ואני שמח".

מה הפחדים שלך?
 יש מלא פחדים, מהכל. אני פחדן. ג'וקים כאלה, אני גר לבד ומפחד מכל ג'וק בחדר".

רואה ג'וק, מתעלף?
"לא מתעלף, אבל קופץ על המיטה. הפחד הכי גדול שלי זה נחש. תמיד פחדתי מנחשים, אם אני רואה נחש, אני בורח. זה לא מתאים ואומרים לי את זה הרבה. דקל קורא לי קיבוצניק משודרג כי הוא לא מפחד מהדברים האלה".

דקל הוא מנטור?
"הוא אישיות מדהימה, אני מעריך אותו, הוא כמו אבא שני שלי. בתוך המגרש דקל נותן את כל כולו ומחוץ למגרש הוא בן אדם מדהים, אין מה לעשות, במגרש יש אמוציות וזה בסדר גמור".

וערן זהבי לא מבין?
"הם ילדים גדולים. אני מאמין שהם יסתדרו כל כולם ירצו בהצלחת הנבחרת".

אבא כועס שלא הלכת לכדורסל כמותו?
"אבא מאד אוהב את מה שאני עושה, עכשיו אני בטוח בזה".

הדפס