"מעריכים אותי בבלגיה יותר מאשר בישראל"

אחרי 5 שנים וחצי ו-100 הופעות בליגה הבלגית, רמי גרשון כבר לא מתרגש. הבלם רגיל ליחס של התקשורת בארץ ("אוהבים לקטול ופחות לפרגן"), יודע מה צריך כדי לחזור לנבחרת ובטוח שלגיא לוזון לא היה סיכוי. ויש גם מחמאות לרפאלוב וחלומות אליפות. ראיון

מוטי פשכצקי
מוטי פשכצקי  30.01.15 - 19:00
בקרוב יסגור 6 שנים בליגה הבלגית
בקרוב יסגור 6 שנים בליגה הבלגית
תחילת כתבה

לפני שנה, התקשורת בארץ התמקדה בעיקר בגיא לוזון והצלחתו בסטנדרד ליאז', כשעל הדרך הקרב המשולש מול קלאב ברוז' ואנדרלכט על האליפות. זה נגמר בתואר של אנדרלכט, והעונה, די מהר יש לציין, נפרדו בליאז' מהמאמן הישראלי. הקרב המשולש נשאר, אך בעוד שתי צלעות - אנדרלכט וברוז' עם ליאור רפאלוב - נותרו זהות, הצלע השלישית השתנתה: גנט נכנסה למאבק.

אחד מהשחקנים הכי יציבים של הקבוצה מהמקום השלישי, הוא רמי גרשון. הבלם שותף בכל המשחקים העונה, למעט בערב יום כיפור, ויחד עם קני סייף הצעיר הם חלק מקרב האליפות בבלגיה, מול שני מועדוני פאר. בראיון לתוכנית הרדיו "5 באוויר", סיפר גרשון על התקופה בבלגיה, המטרות, נבחרת ישראל וגם הפערים בין היחס שהוא מקבל מהתקשורת בישראל לזו בבלגיה.

"קני סייף השתלב פה חברתית בצורה טובה מאוד. מבחינת כדורגל - ולא הכרתי אותו ממש - יש לו הכל כדי להצליח באירופה. מהירות, טכניקה, כח, מוסר עבודה ועזרה בהגנה. אני צופה לו עתיד גדול", החמיא גרשון לחברו בקבוצה, שכבש ביום ראשון שער ב-1:3 על אוסטנד.

"העונה הזאת בהחלט מעבר לציפיות של הקבוצה, אבל מנגד אנחנו גם מרגישים שפספסנו הרבה נקודות שהיינו יכולים וצריכים לקחת - כך שזה לשני הכיוונים", מספר גרשון ומרחיב על עצמו מבחינה אישית: "אני שמח שהצלחתי לשמור על כושר טוב עד כה, בלי פציעות - שזה הדבר שפגע בי הכי הרבה בשנים האחרונות. אני שמח שהצלחתי להפוך לשחקן הרכב קבוע, ושואף להמשיך הלאה. אני משחק טוב, בכושר טוב, מקבל הרבה פידבקים מהחברים, הצוות והתקשורת וזה מחזק".

גרשון גדל כבלם, אך משחק מדי פעם גם כמגן שמאלי. "אין ספק שהתפקיד הטבעי שלי הוא בלם, וזה העמדה שבה אני מרגיש בבית", מספר שחקן גנט ומבהיר: "היום, כל שחקן צריך לדעת לשחק בכמה עמדות ואני שמח שאני יכול לשחק גם כמגן שמאלי".

בעצם, מלבד משחקיו בנבחרת ישראל, כשהשיא היה השער ב-3:3 מול פורטוגל, חובבי הכדורגל הישראלי לא ממש ראו את גרשון, שעזב את הארץ מהליגה הארצית - ישירות לליגה הבלגית. לכן, גרשון לא מופתע שבבלגיה נותנים לו יותר כבוד: "אני חושב שזה נורמלי שבתקשורת הבלגית מעריכים אותי יותר מאשר בתקשורת הישראלית. בארץ ראו אותי בעיקר במשחקי נבחרת ולא בליגה שבוע אחרי שבוע. התקשורת בבלגיה רואה אותי כל שבוע במשך 6 שנים, מעל 100 משחקים, ויודעת בדיוק מי אני. הרבה אנשים אומרים לי שאני צריך לייחצ"ן את עצמי יותר, אבל זה לא באמת מעניין אותי. אני מתעסק נטו בכדורגל ונהנה בדרך שלי".

"בבלגיה מעריכים אותי יותר מאשר בארץ, בוודאי, לא רק התקשורת - אבל זה נורמלי והגיוני", המשיך הבלם/מגן שמאלי: "גם הגישה בארץ, מבחינת התקשורת, היא יותר לקטול ופחות לפרגן. וזה הבדל גדול לעומת הגישה בבלגיה. זה נכון שלמרות המחמאות שאני מקבל בבלגיה, אני לא מקבל דקות בנבחרת וזו נקודה שמפריעה לי - אבל אני מאמין בעבודה קשה, ואם אמשיך לעבוד קשה אחזור לנבחרת דרך כדורגל ולא דרך התקשורת".

ואם כבר נבחרת, אין כמעט שחקן ישראלי שמכיר את הכדורגל הבלגי טוב מגרשון - שיודע שלא יהיה פשוט בכלל בעוד חודשיים: "למשחק מול בלגיה אנחנו באים נחותים, למרות שזה אצלנו ותהיה אווירה מחשמלת. הם בתקופה לא טובה, ויש סימני שאלה סביב עתיד המאמן, ולכן יש לנו יתרון קטן בזכות המומנטום ואפשר להפתיע. הקהל צריך להיות שם, ואפשר לראות מהמשחק מול בוסניה כמה הקהל עזר לנבחרת והיה פקטור מנצח".

עוד לפני המשחק מול בלגיה, גרשון וחבריו בגנט יצטרכו לאגור כמה שיותר נקודות לקראת הקיזוז - כדי לנסות ולתת פייט לברוז' וליאור רפאלוב ולאנדרלכט. "אנחנו לא הפייבוריטים לאליפות, אבל בהחלט מדברים על זה בחדר ההלבשה. אנחנו שואפים לשם. אנדרלכט וברוז' כרגע טובות מאיתנו", אומר גרשון בגלוי, ומספר קצת על היחס לרפאלוב בבלגיה: "היחס כמו בארץ. הוא כוכב, ומאוד אהוב על ידי הקהל של ברוז'. לליאור יש קסם אישי, מעבר לאיכויות כשחקן".

מי שכבר לא בבלגיה, ועבר עונה וקצת לא פשוטה בכלל - הוא גיא לוזוו. "הקהל של ליאז' משוגע, ואין שם כלום בעיר חוץ מהקבוצה. יש שם הרבה שכבות עניות ויש להם רק את סטנדרד. אם לא היית שחקן עבר בקבוצה או מאמן גדול, הקהל יעשה לך את המוות - וזה המקרה אצל גיא לוזון", נותן גרשון את נקודת מבטו: "ברגע שהאוהדים חיפשו אותו מההתחלה ולמרות שהצליח להשתיק אותם קצת עם התוצאות, ברגע שהוא לא זכה באליפות ולא הצליח בעונה השנייה - היה רק אשם אחד מבחינתם".

לסיום, התייחס הבלם גם לעתידו האישי: "אני מקווה להגיע לפרמייר ליג, וזה החלום שלי מגיל קטן - אבל כל ליגה גדולה תתקבל בברכה. כמעט לכל הישראלים שמשחקים באירופה, מחוץ לבלגיה, יש דרכון אירופי, ולי אין. אני כרגע בתהליך להוציא דרכון בלגי ומקווה שאקבל וזה יקל עליי. בגלל שאני פה מעל 5 שנים, ועם עוד כל מיני תנאים, זה אמור להסתדר".

הדפס