מגריידי, גאליס וקראוס נכנסו להיכל התהילה

טי מאק, אחד מ-11 חברי מחזור 2017: "אני ראוי לזה"

ערן סורוקה
ערן סורוקה  09.09.17 - 09:15
תחילת כתבה

פעם בשנה זה קורה: המעמד הכי מכובד שכדורסלן, מאמן או מנהל בכדורסל האמריקני יכול לשאוף אליו – טקס היכל התהילה במולדת הכדורסל, ספרינגפילד, מסצ'וסטס. הלילה (בין שישי לשבת) 11 אגדות - מתחומים שונים, מעידנים שונים, עם סיפורים שונים - קיבלו את הכבוד להצטרף להיכל במחזור 2017.

הצעיר ביותר במחזור הנוכחי היה טרייסי מגריידי בן ה-37, שהוכנס להיכל התהילה על ידי אייזאה תומאס. מי שהיה מכוכבי דור התיכוניסטים שהגיעו היישר ל-NBA, היה 7 פעמים באולסטאר, נבחר פעמיים לחמישיית העונה וזכה פעמיים בתואר מלך הסלים של הליגה ב-15 שנותיו בטורונטו, אורלנדו ויוסטון. הוא קיבל את הכבוד בגיל צעיר יחסית, מספר שנים אחרי שפרש בגלל פציעות ברכיים טורדניות.

"אשתי אמרה לי להסתכל במראה ולומר 'אני חושב שאני ראוי להיות בהיכל התהילה'", סיפר מגריידי, "היה לי קשה. לא רציתי להיות נרגש מדי. היו לי זיליון סיבות בראש למה זה לא מגיע לי. התחלתי להשוות את עצמי לענקים אחרים, הכי קל להתרכז במה שאין לך ובמה שלא הצלחת להשיג. אבל אני מעריך את האנשים שראו את האדם ולא רק את האתלט. אפילו כשאומרים שלא תשרוד יותר מ-3 שנים, אפילו כשמבקרים את מוסר העבודה שלך, אפילו כשאתה מגיע משום מקום, זה אפשרי.

"אלוהים בירך אותי בכישרון יוצא דופן. ה-NBA שלח אותי למקומות בעולם שלא ידעתי שקיימים. החיים שלי הפכו לעשירים יותר בזכותכם. לאוהדים ברחבי העולם שהאמינו בי, תודה לכם – נתתם לי יותר ממה שאוכל אי פעם לתת לכם. אמי וסבתי, שמרתן עליי שלא אלך לרחוב. סבתא לימדה אותי סבלנות, איך לשרוד ואיך לעשות דברים. אמא היתה המעודדת הכי גדולה שלי. הבנאדם הכי קולני באולם. גם כשהיו 20 אלף איש באולם, שמעו אותך. ולימדת אותי לא לעשות את זה לילדים שלי".

גם ג'רי קראוס, הג'נרל מנג'ר של שיקאגו בשנות ה-90, בהן זכתה ב-6 אליפויות בהובלת מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן, נכנס להיכל התהילה. הוא נבחר פעמיים למנהל השנה (ב-1988 וב-1996) ושלח להיכל את פיל ג'קסון, ג'ורדן, פיפן ודניס רודמן. קראוס הלך השנה לעולמו בגיל 77.

ניקי גאליס האגדי (60) הצטרף אף הוא להיכל התהילה והוכנס על ידי בוב מקאדו, ששיחק מולו עם טרסר מילאנו. הוא נולד בניו ג'רזי, כיכב במדי אריס סלוניקי ופנאתינייקוס במשך 15 שנים והוא מלך הסלים של הליגה היוונית בכל הזמנים (ממוצע וסך הכל). מי שזכה, בין היתר, ביורובאסקט 1987 וב-8 אליפויות יוון, אמר: "זה חלום ילדות שהתגשם. לא חשבתי שאשחק בארץ הולדתם של הוריי, כי חלמתי לשחק ב-NBA. כשזכינו באליפות אירופה כל המדינה יצאה לחגוג, ומאז, יוון הפכה למעצמה בכדורסל האירופי, והכדורסל הפך לספורט הלאומי של יוון. פגשתי בסלוניקי אשה אחת שעצרה אותי ברחוב לחבק אותי. חשבתי שהיא רוצה חתימה, אבל היא הודתה לי על כך שהצלתי את חייה של בנה – שהיה מכור, אבל מצא את ייעודו בכדורסל".

הנאום המרגש ביותר במחזור הנוכחי היה ככל הנראה של רבקה לובו (43), מהכוכבות הגדולות והמזוהות ביותר עם כדורסל הנשים האמריקני. היא הובילה את קונטיקט לזכייה באליפות ללא הפסד בעונת 1994/95, הצטרפה לנבחרת ארה"ב למשחקים האולימפיים באטלנטה 1996 כצעירה ביותר בסגל והובילה אותה למדליית זהב, וכיכבה בניו יורק ליברטי במשך שנתיים.

"רציתי לשחק כדורסל כדי לחקות את אחי ואחותי", סיפרה לובו, "כדורסל מקצועני לנשים לא היה קיים כשהייתי ילדה, אבל כתבתי מכתב לרד אאורבך ואמרתי שאהיה האשה הראשונה שאשחק בסלטיקס. לא הייתי. אבל היה את ה-WNBA. הליגה משמעותית יותר עבורי כעת מאשר בימים בהם שיחקתי בה. הילדה שלי ראתה משחק פיינל פור של קונטיקט גברים ואמרה 'לא ידעתי שגם גברים משחקים כדורסל'. כשנכנסתי להיכל שלחתי לבעלי הודעה 'הלילה אתה הולך לישון עם מישהו מהיכל התהילה. והוא ענה לי 'נהדר! לארי בירד?'".

עוד נכנסו להיכל התהילה: ביל סלף (54), אחד מ-6 מאמנים בלבד שהובילו שלוש מכללות שונות לאליט אייט; ג'ורג' מקגיניס (67) שזכה באליפויות ABA בשנתיים הראשונות שלו באינדיאנה פייסרס, ועוד אחת בהמשך; מאפט מגראו (61), השחקנית היחידה שנבחרה בדראפט ה-NBA, היחידה שזכתה 3 פעמים בתואר מאמן השנה של AP (זכר או נקבה) ואחת מ-6 מאמנים עם 800 ניצחונות (כרגע 865); מאני ג'קסון (78) ששיחק בהארלם גלובטרוטרס והיה האפרו-אמריקני הראשון ששימש כבעלים של קבוצת ספורט בארה"ב; טום ג'רנשטט (72), הצטרף לליגת המכללות כאחראי ומארגן אירועים, והפך לסמנכ"ל ה-NCAA ב-2003; רוברט יוז (89), מאמן תיכונים אפרו-אמריקני מטקסס שזכה ב-35 אליפויות מחוזיות וב-5 אליפויות מדינה ב-47 שנים; זאק קלייטון (יליד 1910, הלך לעולמו ב-1997), התחיל את חייו בליגות לשחורים בלבד (Negro Leagues) וסיים כשופט איגרוף.

הדפס