ליגה סדירה 2025/2026
קבוצה מש’ נצ’ הפסד יחס נק’
1 מכבי תל אביב 26 24 2 50
2 הפועל תל אביב 26 22 4 48
3 הפועל ירושלים 26 18 8 44
4 בני הרצליה 26 18 8 44
5 הפועל העמק 26 15 11 41
6 הפועל חולון 26 15 11 41
7 מכבי ראשון לציון 26 12 14 38
8 הפועל באר שבע/דימונה 26 10 16 36
9 מכבי עירוני רמת גן 26 10 16 36
10 עירוני נס ציונה 25 9 16 34
11 הפועל גליל עליון 26 7 19 33
12 קריית אתא 25 8 17 33
13 אליצור נתניה 26 7 19 33
14 מכבי רעננה 26 6 20 32
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

ראש החץ כבר כאן. יואב גורן על המגמות ביורוליג

הפתעה אחת ענקית בשם ריטאס וילנה, פינאליסטית אשתקד שהתייצבה בראשות בית 1 וקבוצה אחת בצהוב, שמתקשה ליזום ומרבה להגיב. יואב גורן מתכונן לטופ 16

  09.06.26 - 11:06
Getting your Trinity Audio player ready...

על רקע האירועים הדרמטיים בישראל, היורוליג דווקא מראה סימני יציבות: לאחר פגרת חג המולד, בה השחקנים לא רק נחים ונוסעים לבלות עם משפחותיהם, אלא גם מתחלפים, ניתן כבר לזהות ראש חץ. לואיס סקולה, כוכבה של טאו ויטוריה, אמר לאחר שקבוצתו הביסה את ז'אלגיריס 94-73 כי "אחרי כריסטמס אפשר לראות מי רציני ומי פחות". הגרסה שלו להפרדה המפורסמת בין מבוגרים לילדים.

במקרה של טאו, פינאליסטית אשתקד שעלתה למקום הראשון בבית 1, יש סימן ברור: רכזה פבלו פרוגיני סיים את המשחק עם 10 אסיסטים. לואיס מרטינז מה'אס' הספרדי אומר ש"לאחר עזיבתו של חוזה מנואל קלדרון לטורונטו, המתינו בויטוריה שפרוגיני ישתלט על קצב המשחק". זה קרה לאט, אך בתחילת ינואר זה קרה. טאו לא רק גירשה את ז'אלגיריס מהפרקט, היא גם הדיחה את בנטון טרביזיו הבינונית מראשות הבית והתייצבה שם. בנטון, טאו וז'אלגיריס כבר בטוחות בטופ 16, כשקבוצותיהם של הישראלים יותם הלפרין (לובליאנה) ודרור חג'ג' (א.א.ק) כבר מחוץ לתמונה.

טאו, במידה ועשרת האסיסטים של פרוגיני אינם מקרה, מצטרפת לששת הקבוצות שמובילות את היורוליג – פנאתינייקוס, צסק"א, מלאגה (בית 3), וילנה, פילזן ומכבי תל אביב (בית 2). יחד עם בנטון וז'אלגיריס, 9 קבוצות פחות או יותר בטוחות בטופ 16, ומעתה ייאבקו על מיקום. פילזן, מכבי, צסק"א ופאו הן בעלות כרטיס מועדון בטופ 16.

וילנה היא ההפתעה. ענקיות כברצלונה, ריאל מדריד ובולוניה וודאי יצליחו לבסוף להשתחל לפיינל פור, אך בעת הזו, לאחר כריסטמס, די ברור שלא הן יאיימו על הגביע בפראג. מי שיאיים יהיו צסק"א, פאו, מכבי ואולי וילנה. ומול אלו, גם לאחר הניצחון על אולימפיאקוס, מכבי צריכה לדאוג. משום שבניגוד ליורוליג, מכבי לא יציבה.

מול אולימפיאקוס שוב התבררה המצוקה של מכבי לייצר רצף עצירות בהגנה ולהכריע משחקים. היא לא הצליחה לרגע אחד באמת לברוח. היא לא שלטה במשחק אלא נסמכה על יכולת אישית של סולומון וששון. הקבוצה היחידה שמכבי שלטה בה העונה הייתה סופוט שזו קבוצה מצחיקה. אפילו בליגה הישראלית מכבי לא שולטת. היא לא מצליחה להוציא מעצמה רבע אחד קטלני. צסק"א ניצחה את פרטיזן בלגרד ב-30 הפרש ואת אולקר ב-40. היא משתלטת על משחקים. מכבי מנצחת אותם, לאט, מתישה את היריב ומכניסה אותו לבעיית עבירות, כמו נמלה היא עובדת העונה, לא כמו נחש.

מדוע זה קורה? כמובן שחסר הקילינג איסטינקט של אותו ליטאי. אך זה תירוץ שנמאס ממנו. כפי שאמר אחד מאנשי מכבי "שאראס שם, וטוב לא שם, אנחנו כאן, וטוב לנו כאן". אין עוד שאראס בדיון על מכבי העונה. מול אולימפיאקוס היה משחק מוזר עם תוצאה מופקעת אך הוא נראה דומה מידי למשחקים של מכבי מול מילאנו, פילזן, וילנה ואחרות. מין מסטיק שנמתח ולא נגמר, כשאף קבוצה לא מצליחה לברוח מרעותה ומחזירה בטעות על כל טעות. אף רבע לא הסתיים ביותר מ-5 הפרש. כך גם היה מול וילנה ובאיסטנבול.

מכבי, העונה, יותר מגיבה מאשר יוזמת. טל בורשטיין אומר כי "בהגנה עוד לא מצאנו את התיאום שלנו", והכרעות, בכדורסל, נעשות דרך ההגנה. למכבי יש כל כך הרבה כישרון התקפי שמספיק לה לנצח משחקים צמודים גם כשהיא לא שומרת, בזכות וויצ'יץ' ופארקר (בירושלים), או סולומון וששון (מול אולימפיאקוס). אך ההגנה שלה סובלת, ושני הניצחונות על סופוט וברצלונה היו מטעים. ההגנה של מכבי לא טובה לא בגלל כמות הנקודות שהיא סופגת, אלא הדרך בה היא סופגת אותן: אולימפיאקוס קלעה ב-64 אחוזים משתי נקודות. זה אומר סלים יחסית קלים. היא גם הלכה 40 פעם לקו, מספר לא סביר שהיה מביא את גרשון להשתולל על השופטים אלמלא האירוע הטרגי בצילו נערך המשחק. אולימפיאקוס לא קלעה טוב מהשלוש (3 מ-16), לא מסרה כמעט אסיסטים (10) ובעצם לא עמדה בשום קריטריון שיאפשר לך לנצח בתל אביב. ועדיין מתחה את מכבי.

הנה נתון שמסביר חלק מהקושי של מכבי לכרות את ראש היריב העונה: נישרקים נגדה 25 פאולים לערב, הכי הרבה ביורוליג פרט לפרטיזן. גרשון וודאי ייראה בכך עדות למאפיה ספרדית-יוונית בראש השופטים, אך הסיבה לכך שמכבי, בשלב זה, מרביצה במקום לשמור. בעיקר תחת הסל. חוסר התיאום בהתקפה מצליח להסתתר תחת הכישרון של יחידים להכריע משחק. חוסר התיאום בהגנה זועק. באסטון נקלע לבעיית עבירות כל ערב, גרשון משחק עם ששון כדי ליצור אי התאמה ליריב בהתקפה, אך מקבל את התגובה תחת הסל שלו. אם זיזיץ', כדברי גרשון, "לא ישן על הקו, הוא כבר נחר שם", מי אשם בזה?

101 נקודות הן מנה יפה וזו הפעם הראשונה שמכבי עוברת את ה-100. הן מתווספות ל-100 נקודות מול ירושלים ולתחושה, גם בתוך מכבי, ש"הקצב ההתקפי טוב כבר תקופה מסוימת" כפי שאומר בורשטיין. אולם באותם שני משחקים לספוג 98 נקודות ו-95, מקבוצות שאינן אמורות להגיע לפראג, מוכיחות שהקצב ההגנתי גרוע. שארפ אומר שאין לו כוח לדבר ביום שישי כזה על קצב הגנתי ואחוזי קליעה של היריב. צודק. אפשר לעסוק בזה בימים יותר שמחים, או לחכות לטופ 16 שם בדרך כלל מכבי מתחילה לשמור.

-->