יורוליג 2019/2020
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 פנרבחצ'ה 0 0 0 0
2 צסק"א מוסקבה 0 0 0 0
3 ריאל מדריד 0 0 0 0
4 אנדולו אפס 0 0 0 0
5 ברצלונה 0 0 0 0
6 פנאתינייקוס 0 0 0 0
7 באסקוניה 0 0 0 0
8 ז'לגיריס קובנה 0 0 0 0
9 אולימפיאקוס 0 0 0 0
10 מכבי ת"א 0 0 0 0
11 באיירן מינכן 0 0 0 0
12 מילאנו 0 0 0 0
13 חימקי מוסקבה 0 0 0 0
14 ולנסיה 0 0 0 0
15 הכוכב האדום 0 0 0 0
16 וילרבאן 0 0 0 0
17 אלבה ברלין 0 0 0 0
18 זניט 0 0 0 0

חופש גדול? החלק של האנטר בבניה של מכבי

אחרי שהפסידו בקרבות על מספר שחקנים, מכבי ת"א ויאניס ספרופולוס הראו שהם עדיין רלוונטיים עם החתמתו של אותלו האנטר. מלבד הערך המקצועי והנסיון שיביא עמו הסנטר, צירופו מסמן שסוף סוף מאמן של הצהובים עשוי להיות אחראי לבניה. שי האוזמן מנתח

שי האוזמן
שי האוזמן  16.07.19 - 20:01
תחילת כתבההחתימה של אותלו האנטר במכבי תל אביב עושה לאלופת ישראל טוב בלא מעט מובנים. ושניה לפני שצוללים להסברים שונים ומשונים, חשוב להתעכב על השורה התחתונה והחשובה מכולן, אותה נמחיש עבורכם בצורה הגרפית הבאה:

כן כן, מכבי תל אביב החתימה את הסנטר הפותח של אלופת היורוליג. ובקיץ שכזה, שגם בו מכבי תל אביב שבה ומפסידה בקרבות ראש בראש על שחקנים בהם היא מעוניינת גם לקבוצות שאינן שייכות ליורוליג, כשהדוגמא הטובה ביותר היא התבוסה במאבק על שירותיו הטובים של הפורוורד ראשון תומאס - ועוד לפרטיזן בלגרד, קבוצת יורוקאפ בעלת תקציב מוגבל, שלא לדבר על הקרב (שמעולם לא התרחש באמת) על שירותיהם של הגארדים המובילים ביבשת – הרי שיש להחתמה של האנטר משמעות נוספת. כזאת שבאמצעותה מבקשים הצהובים להראות שהם עדיין רלוונטיים במאבקים ביבשת. ושהפעם, גם אם מדובר במקרה יחיד, מכבי מצליחה לגבור על מתעניינות נוספות. אולימפיאקוס של דייויד בלאט, למשל. וזה הרבה. וזה חשוב.

אותלו האנטר מביא עמו למכבי ניחוח משכר של אצולת היבשת הישנה. ואם התרגלו דיירי יד אליהו הישן בשנים האחרונות לשחקנים שמקפצים אליה מליגת הפיתוח האמריקאית או מליגות זניחות יחסית באירופה, פתאום נוחת כאן אחד ששלוש תחנותיו האחרונות היו אולימפיאקוס, ריאל מדריד וצסק"א. ששיחק במועדונים הגדולים ביותר, לצד השחקנים הגדולים ביותר. אה, ותחת מאמנים טובים מאוד. כולל יאניס ספרופולוס, מאמנו ביוון.

חדשות טובות נוספות הן שמכבי לא נאלצה, על פי ההערכה, למתוח יתר על המידה את איבריה הכספיים לטובת ההחתמה הזאת. בהנחה סבירה שסכומי הנטו עליו חתם האנטר דומים לאלו של אלכס טיוס בעונה שעברה, כאשר החדש משלם מס בשיעור 25% בעונה הקרובה לעומת הישן שאמור היה לשלם מס מלא של ישראלי בעונת 2019/20 (עניין של כמות עונות בישראל ושאר ירקות), הרי שהדלתא הזאת מסיימת לצמצם את הבור התקציבי שנוצר בשל השדרוג הכספי לו זכה טאריק בלאק.

אה, ואם כבר בלאק, הרי שיש כאן אלמנט נוסף ומשמעותי. נכון לעכשיו ועד סמוך לסוף החודש הקרוב, החוזה של טאריק בלאק במכבי תל אביב תלוי ביכולת של האחרון להשיג חוזה כלשהו בליגה הטובה בעולם. מה הסיכויים של בלאק לחזור ל-NBA? אף אחד לא באמת יודע, אבל כל עוד רובצת העננה הזאת סביב הביג גאי של מכבי, הרי שהצירוף של האנטר מאפשר גיבוי ראוי גם למקרה שהבלאק מבריז.

ובטח ובטח אם הוא נשאר בצהוב. גם אם נניח לרגע להשוואות היסטוריות של עמדות הסנטר במכבי, אין שמץ של ספק שהשילוב של בלאק עם האנטר מייצר, ולו על הנייר, עמדה מספר 5 מהמרשימות שנראו במחוזותיה. וכשמכבי מביטה ימינה ושמאלה, בהנחה שהימינה ושמאלה אינם כוללים את הממש ממש ממש גדולות של היבשת, היא רואה עצמה מתחרה בגאון בעמדת הסנטר מול רוב מתחרותיה לליגה השניה בטיבה בעולם. ואפילו עדיפה על חלק לא קטן מהן.

חשוב להדגיש שאנחנו מדברים כרגע רק על עמדת הסנטר ולא על הקו הקדמי הצהוב כולו. מאחר שאין שום אינדיקציה סבירה או הגיונית לכך שבלאק את האנטר יוכלו לדור יחדיו מקצועית על אותו הפרקט, הרי שאמנם עמדת פנים אחת סגורה ומרשימה, אבל השניה פרוצה לרווחה. הנה, הכנו לכם שקופית קטנה שתסביר ותזכיר:

נכון להיום אין למכבי פאוור פורוורד פותח. כולנו כבר מכירים את הדיבורים על עומרי כספי, וסביר להניח שהעמדה אשר תוקצה לו, אם וכאשר, תהיה בעיקר עמדה מספר 4. אנג'לו קלויארו (שעל מידת ההתאמה שלו בכלל ומידת הנחיצות שלו היה וכספי ינחת עוד נלהג והרבה) יוכל לשחק שוב בשתי עמדות הפורוורד, כלומר גם 3 וגם 4). וג'ייק כהן יוכל לתת גיבוי בשתי עמדות הפנים. ובייחוד בליגה שבה קיים בעונה הבאה חוק רוסי מלא או חלקי.

אוקיי. זמן להתחיל ולנתח. קודם כל, ביחס לאפשרויות האחרות בשוק. מכבי תל אביב לא יכולה הייתה להתחרות מול שחקנים גבוהים בהן היו מעוניינות הקבוצות המובילות ביבשת. לא ריאל מדריד שהחתימה את ג'ורדן מיקי; לא ברצלונה שסגרה עם ברנדון דייויס וגם לא צסק"א, שויתרה על האנטר וצירפה לקו הקדמי שלה (גם אם לא בדיוק באותה העמדה) את פוקטמן. אם כך, וביחס לאפשרויות הריאליות בשוק, למשל דווין בוקר שעבר מבאיירן מינכן לחימקי מוסקבה או אוגוסטין רוביט שחתם באולימפיאקוס, מכבי יכולה לראות עצמה מרוצה.

מבחינת התאמה אנושית, ספק אם יכולה הייתה מכבי למצוא התאמה טובה יותר. האנטר ידוע כאיש חיובי וחבר מצוין לקבוצה, אחד שמגיע בכל יום לעבודה (להבדיל מההוא אותו הוא מחליף ושיוכל על הדרך לחבר טיפוסים מחויבים ו/או יציבים פחות שנמצאים בסגל הנוכחי או שעדיין צפויים להצטרף. וכשמוסיפים לחבילה הזאת נסיון רב ומוכח ברמות הגבוהות של היבשת + טיקט של ווינריות ונוכחות במשחקים ורגעים גדולים, אז בכלל על הכיפאק. הנה, למשל, הרקורד האישי של האנטר בפיינל פורים הקודמים בהם נטל חלק:

אחד הטיקטים המרכזיים שמאפיינים את אותלו האנטר נוגע למשחק ההגנה שלו. לא תמיד הטיקט הזה מגובה במספרים, אגב. אם נבחן את מדד ההגנה שלו מעונתו האחרונה, נגלה שהרייטינג ההגנתי של האנטר הוא מהחלשים שהיו לצסק"א. האנטר גם רחוק מלהוות איום הגנתי ממשי בכל הקשור ליכולת חסימת הזריקות. בטח ובטח אם נשווה אותו לאלכס טיוס. האנטר סיים את כל העונה שעברה עם 15 חסימות במצטבר, שווה ל 0.4 למשחק. טיוס, לשם השוואה, רשם 34 חסימות במהלך עונה בה שיחק שישה משחקים פחות מזה שמחליף אותו.

ועדיין ואחרי שכתבנו את זה, אותלו האנטר הוא שחקן הגנה טוב, חכם, פיזי ומנוסה. אחד שיודע כדורסל ומבין מה צריך ומה פחות.

הנה לפניכם דוגמא הגנתית נהדרת מחצי גמר הפיינל פור האחרון. בראשית המהלך מפעיל האנטר (מס' 44) לחץ פיזי מתון על תומפקינס (מספר 33) אותו הוא שומר, בעוד תומפקינס עושה דרכו לסדר חסימה לקוזר. לאחר מכן מראה עצמו הגנתית האנטר כדי לעצור אפשרות התקפה של סרחיו יול עם הכדור. כשתומפקינס מתגלגל החוצה לקליעה, שימו לב לתנועה הנהדרת של האנטר שגם עצר את יול, גם הגיע בזמן כדי לעצור את הזריקה של תומפקינס מבחוץ (קלוזאווט), גם שמר על יציבות וגם לא ניתר. ובסוף עוד קיבל את יול בחילוף הגנתי וכפה עליו זריקה קשה. הצגה של מהלך הגנתי.

via GIPHY

אוקיי, ונכון שאמרנו (והוכחנו) שהאנטר רחוק מלהיות חוסם זריקות גדול, עדיין יש בן מספיק אתלטיות ובמיוחד מספיק נחישות ואגרסיביות כדי לייצר מהלך הגנתי שכזה, במהלך גמר הפיינל פור האחרון.

via GIPHY

בכל הנוגע למשחק ההתקפה, בואו נתחיל עם מה שאין להאנטר. קליעה למשל. אין בכלל טווח לשלוש נקודות והיכולת לפגוע מחצי מרחק סבירה ותו לא. את עיקר הנקודות שלו לאורך הקריירה הצליח לכבוש בצבע (ובאחוזים טובים מאוד). ולכן אף אחד לא מופתע יתר על המידה כשכל מיני קבוצות בוחרות לאתגר את הקליעה של האנטר ולהעדיף לצופף את הצבע. ולא רק כשהן מציבות על האנטר ביג גאי כמו טבארס של ריאל מדריד.

via GIPHY

גם יכולת להוריד כדור לריצפה כמעט ולא קיימת. אה, והפוסט אפ? בינוני במקרה הטוב. לא מאמינים? תשאלו את יאניס ספרופולוס, שניסה את האופציה הזאת לא מעט בעצמו, בקדנציה המשותפת לשניהם בימי אולימפיאקוס העליזים.

הנה, כאן למשל, בחצי גמר פיינל פור 2015 צסק"א, מנסה ספרופולוס לבודד את האנטר עם הגב לסל אל מול שומר חלש כמו וורונצביץ', בעזרת חסימת רוחב של לוג'סקי. האמת? דווקא מהלך פוסטאפ לא רע בכלל של האנטר (ואפילו צריך היה להיות סל, אם אתם מתעקשים). אבל סמכו עלינו – לא בדיוק אופציה התקפית מצוינת.

via GIPHY

מדד ה-usage , כלומר אחוז הפעמים בהם משתמשים בשחקן במסגרת הפוזשנים ההתקפיים, של האנטר בצסק"א היה גבוה יותר משל קייל היינס (ולשם השוואה – גבוה מזה של טיוס במכבי, אבל נמוך מזה של דווין בוקר בבאיירן מינכן) אבל עדיין אפשר לומר בקלות שהאנטר מעולם לא היה אופציה התקפית משמעותית מבחינת הקבוצה, או הקבוצות הקודמות שלו. אז אמנם זורקים אליו מדי פעם את הכדור פנימה, במיוחד מול חילופים הגנתיים, אבל השימוש המרכזי בהאנטר היה ויהיה במסגרת משחק הפיק אנד רול.

כשהוא משחק לצידם של ענקים כמו דה קולו או סרחיו רודריגס, יודע האנטר לנצל בצורה נהדרת את התחושה שלו למשחק, התבונה וחוש ההתמצאות כדי לייצר מהלכים כמו זה:

via GIPHY

או זה:

via GIPHY

הפיזיות של האנטר אמנם לא מתורגמת לכמות גדולה של זריקות עונשין למשחק, למרות שאם נשווה אותו שוב לאלכס טיוס, אז האיש החדש סוחט יותר עבירות. גם הגודל שלו לא מאפשר לו לסיים בקלות במצבים סטטיים מול מפלצות הגנתיות, כמו למשל במקרה הזה:

via GIPHY

ועדיין, למרות גובהו הלא מרשים, אותלו האנטר הוא ריבאונדר טוב ויציב למדי, ובמיוחד בהתקפה (סיים את העונה הרגילה ביורוליג במקום השמיני בקטגוריה הזאת). וגם כאן, בקטגוריית הכדורים החוזרים, יש לחוש ההתמצאות של האנטר חלק משמעותי ביכולת שלו לקטוף. שימו לב כאן למהלך התקפי שמשלב כמה תכונות התקפיות משמעותיות של הביג גאי החדש, דווקא במשחק חוץ מול מכבי תל אביב. שימו לב לסימון הראשוני עם היד כשהוא מזהה שאלכס טיוס נמצא לפניו, ולאחר מכן לנעילה הנהדרת על ג'ון דיברתולומיאו, שמייצרת בלאגן הגנתי שמסתיים בריבאונד התקפה של האיש הפנוי (האנטר) ובנקודות על הראש של האיש שכבר לא פה (טיוס).

via GIPHY

ועוד דבר אחד לסיום הפרק הזה. יש בהאנטר תכונה שלה קוראים באמריקאית מדוברת crafty. מין ערמומיות שכזאת, ששמורה לכאלה שמבינים עניין, ואשר מאפשרת לייצר גם מהלכים כאלה:

via GIPHY

בעודכם עוקבים אחר בניית הקבוצה הנוכחית של מכבי תל אביב, מומלץ לשים לב לעלילת משנה שמתפתחת לה מתחת לפני השטח. בשקט בשקט. והיא נוגעת לרצונו של יאניס ספרופולוס להיות זה שאשכרה בונה את הקבוצה שלו. בניגוד לכל קודמיו בעת החדשה. וכן, יכול ניקולה ווייצ'יץ' ויכולים אחרים מהמערכת הצהובה להכחיש מכאן ועד שם, אבל ההתערבות שלהם בשנים האחרונות בבניית הסגל ובהחתמה של כל שחקן ושחקן הייתה ניכרת, ואף גסה. ומזיקה. והרסנית.

והנה, מוחתם לו לעונה נוספת אנג'לו קלויארו, בהמשך להתעקשותו של המאמן היווני ועל אף הסתייגויותיהם של האלו שמעליו ומצדדיו. והנה מוחתם לו אותלו האנטר, אליו כיוון ועליו סומך מאמנו לשעבר. אולי זאת עדיין לא מגמה, אבל סימני עצמאות בהחלט ניכרים. ואם נרצה לראות וללמוד בדיוק עד כמה נחשבת עמדתו של ספרופולוס בתוך מארג מקבלי ההחלטות של הצהובים, נצטרך להמתין להחלטה בגזרת דיאנדרה קיין. המאמן שלו רוצה אותו ונלחם עליו. אחרים נעים בין לא לבין פחות. ההחלטה שם תתן לכולנו אינדיקציה נוספת לרוחות שנושבות במועדון.

נסכם? עמדה מספר 5 במכבי נראית טוב, בהנחה שבלאק לא עושה ויברח. ועם כל הכבוד לאנשים גבוהים, לא בטוח בכלל שזאת העמדה החשובה ביותר למכבי. וגם לא עמדת הקומבו גארד, שבה אוחזים הצהובים באחד סקוטי ווילבקין. הדרך של מכבי תל אביב לשנות כיוון ולהפוך להיות רלוונטית ביורוליג עוברת בהחלטות שעוד ילקחו בשתי עמדות חשובות יותר.

אחת מהם נוגעת לעמדת הקומבו פורוורד או הפאוור פורוורד. השניה, והחשובה מכולן, היא האיוש של עמדת הרכז הבכיר. זה שינהל ויחזיק את העסק. זאת אמורה להיות ההחלטה החשובה והקשה מכולן.

אה, והערה אחרונה: מי שציפה שכל מיני סלוקאסים ותאודוסיצ'ים ילבשו צהוב הוא נאיבי עד פראייר.

הדפס