בוידאו: המהלכים של אבדיה במשחק מול הכוכב האדום בלגרד

לפני שנתיים קברניטי היורוליג נתקלו בתופעה שלא פגשו כמותה הרבה מאוד זמן. סוג של מטאור בנוף הכדורסל האירופי. אחד כזה שאי אפשר שלא להתאהב בו, כמו בודירוגה או פטרוביץ׳. לוקה דונצ'יץ' שמו. נער סלובני בן 18 בלבד, שעשה צחוק מההגנות האימתניות של היורוליג שבוע אחרי שבוע. כן שמעתם נכון, אותן הגנות שהעניקו למפעל האירופי את שני השקלים האלה שאין למקבילה האמריקאית שלו, אלה שהפכו אותו לקונטרה היחידה לליגה הטובה בעולם.

למעשה, כבר במשחק היורוליג הראשון של עונת טרום הדראפט שלו, נער הפלא הסלובני השאיר לא מעט אנשי מקצוע עם לסת שמוטה, כשניצח בעצמו את אנדולו אפס - קבוצת יורוליג בינונית ומטה בזמנו, אך עם אריק מקולום אחד שעשה לא מעט צרות לריאל מדריד. דונצ'יץ' הוביל את הבלאנקוס עם משחק מפלצתי של 27 נקודות, אבל מה שהרשים יותר מהתוצאה הסופית זו הדרך בה הוא הגיע אליה.

לראייה, באותו הערב, ה-MVP בסיום עונה קיבל 27 פעמים את ההחלטה האחרונה בהתקפה ב-27 דקות, 12 מהם ברבע הרביעי. לשם ההשוואה, בדקות בהן היה על הפרקט, כל שאר שחקני ריאל מדריד קיבלו 20 החלטות כאלה בלבד. מרשים לא? אבל זה לא נגמר פה. מתוך 27 ההחלטות של דונצ'יץ', 19 הסתיימו בנקודות, אסיסטים או עבירות. כלומר, היו לו קצת יותר מ-70 אחוזי הצלחה בקבלת ההחלטות. אז רגע לפני שנמשיך, בואו ניזכר ונשטוף את העיניים בקצת דונצ'יץ'.

via GIPHY

לכדורסל הישראלי אין וכנראה שגם לא יהיה לוקה דונצ'יץ', לפחות לא בעתיד הנראה לעין, אבל יש לו את דני אבדיה. המטאור הפרטי שלנו. בעוד שנה מהיום, אם אבדיה באמת יענה על הציפיות של כולנו, אפשר יהיה להכריז עליו כ"אוצר לאומי", אבל, ויש פה אבל גדול, זה לא הופך אותו ללוקה דונצ'יץ', בטח לא בשלב הזה של הקריירה. והאמת, זה גם לא צריך כי לוקה יש פעם בדור - ובדור הזה התקן כבר תפוס.

אז מה עשה דני אבדיה השבוע? נגד הפועל אילת: 29:25 דקות (הכי הרבה במכבי), 7 נקודות, 3/8 מהשדה (1/3 מהשלוש), 8 ריבאונדים, אסיסט, איבוד, חטיפה, 2 חסימות, 25 נקודות מדד פלס/מינוס (הכי גבוה במכבי). נגד הכוכב האדום: 10:39 דקות, 2 נקודות, 1/2 מהשדה, 2 ריבאונדים, אסיסט, חטיפה, 4 עבירות, נקודת מדד אחת (כמעט הכי נמוך במכבי).

אולי בעתיד הוא יוכיח לנו אחרת, אבל נכון לרגע זה ההשפעה של אבדיה על ההתקפה של מכבי ת"א היא מינורית, על אחת כמה וכמה ביורוליג. המספרים מדברים בעד עצמם: עד כה אבדיה קיבל 13 פעמים את ההחלטה האחרונה בהתקפת מכבי ב-29 דקות יורוליג, שהתפרסו על שלושה משחקים - כמחצית מההחלטות של דונצ'יץ' במשחק בודד - ובשאר הזמן בעיקר התבצר בפינה של המגרש.

אבל בואו נהיה אמיתיים, הדקות שאבדיה קיבל עד כה במפעל האירופי מעטות והחלק שלו בהתקפה הוא מזערי, בטח בהשוואה לדונצ'יץ'. לכן, ננסה למקד את תשומת הלב בזירה המקומית. ובליגה, למען האמת, אבדיה קיבל יותר דקות מכל שחקן אחר (27.5). התוצאה? תתפלאו, ההבדלים לא אסטרונומיים במיוחד, אבל לפני שננתח את אבדיה האסרטיבי, ניתן מבט חטוף על אבדיה הפסיבי.

via GIPHY

אז כאמור, בליגה, ועל כך אין ויכוח, הסיפור הוא שונה לחלוטין, הנהירה של הסקאוטים ליציעי ההיכל תעיד על כך. אבדיה מקבל את הבמה, מהווה פקטור משמעותי יותר ולאט לאט מתחיל להוכיח על מה כל המהומה. במחזור הפתיחה זה עבד לו. הוא תפס פיקוד, ביצע 13 החלטות התקפיות ב-54 אחוזי הצלחה וזה בא לידי ביטוי בשיא קריירה (15 נקודות), אבל מה קורה כשזה פחות מצליח? מול הפועל אילת ההשפעה של אבדיה על ההתקפה פחתה, הוא קיבל 10 החלטות בקרוב ל-30 דקות על הפרקט ורשם 40 אחוזי הצלחה. לצורך ההשוואה, עומרי כספי, שקיבל פחות ממחצית מדקות המשחק של אבדיה, לקח על עצמו 13 החלטות התקפיות ב-14 דקות.

את "האשמה" אפשר לתלות בהרבה גורמים: ניתן לומר שמדובר ביום קצת פחות טוב, בכל זאת, זה קורה לגדולים ביותר, אבל בעיניי, גם לספרופולוס יש חלק בזה. לכל שחקן, בייחוד כשמדובר בנער בן 18, יש תפקידים בהם הוא מרגיש יותר בנוח וכאלה שהוא מרגיש בהם פחות בנוח. בגילאים נמוכים, אבדיה הורגל לשחק כשחקן חוץ על מנת שיוכל להוציא לפועל את יכולת הקליעה, החדירה וראיית המשחק - נשקים קטלניים לשחקן בגובה שני מטרים וחמישה סנטימטרים - אבל בתוך הצבע, בטח ובטח מול שחקנים בגודל שלו, אבדיה נעלם.

במשחק הניצחון מול אילת, הפרוספקט הצעיר פתח בחמישייה לצידו של קווינסי אייסי. שחקן פנים שעם השנים פיתח נטייה לצאת החוצה - בדיוק כמו השימוש של מכבי בכישרון הצעיר מתחילת העונה. בתגובה, אבדיה האקטיבי שנחשפנו אליו במחזור הפתיחה נדחק מעט הצידה, ואבדיה הפסיבי צץ מחדש ופינה לאייסי את הבמה. מאוחר יותר, כשכספי עלה מהספסל והשתלט על עמדת הפורוורד, לאבדיה התפנו המון שטחים והוא החל לקחת חלק פעיל יותר בהתקפה. וכשהוא פעיל, הוא אמנם לא חזק ומנוסה כמו אייסי, אבל הוא הרבה יותר מגוון ממנו. אגב, ההשפעה הורגשה גם בהגנה, כאשר עבר לשמור על הגארדים הדרומיים - מה שהוציא לפועל את היכולות האתלטיות שלו במגרש הפתוח.

via GIPHY

בשורה התחתונה, ריאל מדריד של לפני שנתיים ידעה בדיוק מה היא רוצה - כוכב שייקח אותה עד הסוף. בתמורה, היא קיבלה שחקן שרצה את אותו הדבר בדיוק - לוקה דונצ׳יץ׳. לעומתם, בין מכבי ת"א ודני אבדיה קיים ניגוד אינטרסים מובהק. האחד רוצה להוכיח שהוא אכן שחקן ששווה לקנות כרטיס בשבילו, והשנייה אמנם רוצה לשלשל לכיסה סכום יפה בסוף השנה, אבל היא בעיקר רוצה לחזור לקדמת הבמה. לשם כך, יש לה שחקנים למשימות מיוחדות דוגמת סקוטי ווילבקין ועומרי כספי. היא לא צריכה או רוצה עוד מישהו שינהיג את החבורה, אלא שחקן משלים שיענה על הצרכים שלה, וזה ניכר על הפרקט ועלול לפגוע בהתקדמות של אבדיה.

צפו במהלכים של אבדיה במשחק מול הפועל אילת>>>

קבוצה		מש’	נצ’	הפסד	הפרש
1	ריאל מדריד	34	27	7	243
2	פנאתינייקוס	34	23	11	172
3	מונאקו	34	22	11	99
4	ברצלונה	34	22	12	120
5	אולימפיאקוס	34	22	12	117
6	פנרבחצ`ה	34	20	14	135
7	מכבי תל אביב	34	20	14	30
8	באסקוניה	34	18	16	-18
9	אנדולו אפס	34	17	17	16
10	וירטוס בולוניה	34	17	17	-78
11	פרטיזן בלגרד	34	16	18	-20
12	ארמאני מילאנו	34	15	19	14
13	ולנסיה	34	14	20	-96
14	ז`לגיריס קובנה	34	14	20	2
15	באיירן מינכן	34	13	21	-120
16	הכוכב האדום בלגרד	34	11	23	-7
17	וילרבאן	34	9	25	-213
18	אלבה ברלין	34	5	29	-353

לא באותו התדר: השאיפות של מכבי יפגעו באבדיה?