בתחילת החודש שחר צוברי חגג את יום הולדתי ה-32. בקיץ הוא סיים את התואר הראשון שלו בממשל ודיפלומטיה לאחר חמש שנות לימוד, ולפני כחצי שנה עמד מתחת לחופה ונישא לבחירת ליבו, ליאת. על פניו ניתן היה לחשוב כי הגולש עבר הלאה אל החיים שאחרי הקריירה הספורטיבית, אבל האמת היא שמדליסט הארד מבייג'ין 2008 עוד נמצא עמוק עמוק בתוך המים.
לפני כשבועיים זכה צוברי במדליית הארד באליפות אירופה, מדליה רביעית שלו באליפות היבשתית והראשונה מאז 2013, ואותת לכולם שהוא לא הלך לשום מקום. את ראש השנה הוא יעביר ביפן, שם יתחרה החל מיום שלישי בגביע העולם, התחרות הקדם אולימפית, באתר האולימפי בטוקיו. בראיון מיוחד לערוץ הספורט הוא מספר על התכניות לעתיד, האימונים עם הנבחרת החדשה שהתגבשה ואיך לא, גם על היחסים עם יריבו הגדול במשך השנים האחרונות, נמרוד משיח.
ברזומה של צוברי, שלוש הופעות במשחקים האולימפיים, מדליית ארד מבייג'ין 2008, מדליית ארד באליפות העולם ועוד ארבע כאמור מאליפויות אירופה. במשחקים האולימפיים בריו לפני שנתיים סיים במקום ה-17 ולא עלה לשיוט המדליות, אך מיד עם יציאתו מהמים הבהיר שהוא מתכוון להמשיך. "מאז המשחקים האולימפיים בריו לא עברה בי המחשבה לפרוש, אפילו לא לרגע", צוברי הבהיר. "למרות כל השנים, לא נמאס לי מהים. אני פשוט נהנה לגלוש. ברור שאני חושב על היום שאחרי אבל ברמת המאקרו, כל המשאבים שלי מופנים לספורט. כל מקום שאני אעבור אליו, יהווה הרעה בתנאים מבחינתי, אני אצטרך להתחיל משהו מאפס. אני עדיין נהנה מהעבודה שלי ומרגיש שלא מיציתי את העבודה שלי. אני בן 32 והעבודה שלי היא לעשות ספורט ולשמור על הגוף שלי, זה אחלה ג'וב, לא?".
איך הייתה ההרגשה לעמוד שוב על הפודיום באליפות אירופה?
"זה משמח וזה כיף. לפעמים יש תחרויות שהן יותר חזקות, יש יותר חלשות אבל ברגע שאני נרשם לתחרות אז אני רוצה לנצח. אומנם לא ניצחתי, אבל הייתי קרוב. עדיין הרגשתי שחסרים לי דברים. לא הרגשתי שאני בשיא שלי גם בגלל שהקדשתי הרבה בתקופה האחרונה ללימודים וגם בגלל שזו עדיין לא שנה קריטית, אבל זה מה שעוד יותר משמח אותי, שלמרות שלא הייתי בשיא, הצלחתי לעמוד על הפודיום. זה נותן כוח להמשך".
"עמדתי על הפודיום למרות שלא הייתי בשיא". צוברי (getty)
מדליה ראשונה שלך באליפות היבשתית אחרי חמש שנים – זה עשה משהו?
"האמת שלא יותר מדי. אני חדור מוטיבציה. אני יודע את הדברים שאני חלש בהם ואת הדברים שאני יותר חזק בהם. אני מודע לזה שבשנתיים האחרונות לא הייתי במאת האחוזים באימונים, ככה שהמדליה מראה לי שאני בדרך הנכונה".
שבועיים לפני אליפות אירופה התחרית באליפות העולם, סיימת במקום ה-35. היית אומנם חולה אבל איך אתה מסביר את מה שקרה שם?
"באליפות העולם גלשתי מאוד גרוע וסיימתי במקום ה-35, אלה לא היכולות שלי. אני מאוד מקווה שזה בגלל המחלה שהייתה לי. אני באופן אישי מאוד ביקורתי עם עצמי. מנסה לשים את המחלה בצד ולהגיד 'אוקיי אם לא היית חולה מה היה קורה', תסריט שהוא מאוד קשה. הייתי על אנטיביוטיקה עד אמצע התחרות ורק ביום האחרון של אליפות העולם הרגשתי שאני מתחיל לגלוש יותר טוב".
"זה עיצבן אותי מאוד, אבל יותר תסכל כי אני יודע כמה קשה עבדתי וכמה היה לי קשה בחודשיים האחרונים גם תקופת מבחנים וגם לשלב את האימונים. זאת הייתה תקופה מאוד לחוצה וערב היציאה לאליפות, נהייתי חולה. אחרי אליפות העולם היה לי זמן להתאושש ולהציג יכולות הרבה יותר טובות באליפות אירופה, אז אני חושב שמה שקרה באליפות העולם כנראה נבע מהמחלה ובאליפות אירופה התוצאה נבעה מהיכולות שלי. היכולות שלי הן טובות, אבל עדיין לא בשיאן. זה לא הפוטנציאל שאני מצפה מעצמי".
"אני עדיין לא בשיא". צוברי (getty)
אנחנו שנתיים לטוקיו ונראה שאתה לגמרי מכוון לשם.
"אני לא מסתכל על טוקיו כעל יעד שאני רוצה להגיע אליו בכל מחיר. המטרה שלי היא להסתכל שנה אחרי שנה, לנסות להישאר בסגל הבכירים, לזכות במדליות, להגיע לאליפויות עולם ואירופה בכושר שיא כדי לייצר מצב שאני מצליח לחיות בכבוד מהענף הזה, גם מהמלגה החודשית אבל בעיקר מהבונוסים שאנחנו מקבלים על מדליות שהם גבוהים. אין לי כוונה לדשדש בעשירייה ולהעביר את הזמן. אני בגיל שצריך לממש את הפוטנציאל ולהגיע עם זה הכי רחוק ואם לא, אז להתקדם הלאה".
אם אתה לא מסתכל על טוקיו כיעד שאתה רוצה להגיע אליו בכל מחיר, אז למה אתה משקיע כל כך?
"אני עדיין אחד הגולשים הכי טובים בעולם, עדיין מתפרנס ונהנה מזה, אני שמח לייצג את המדינה ועדיין נהנה לעשות ספורט. אם אסיים כסגן אלוף העולם, אבל לא אגיע לטוקיו, אז מה? אני רוצה להגיע לאולימפיאדה, אני מאוד רוצה להשיג עוד מדליה אולימפית, לזכות בזהב האולימפי. כדי לזכות במדליה אולימפית אני צריך לזכות במדליות באליפויות עולם, אליפויות אירופה, איפה שיש עבודה קשה, להיות בטופ בתחרויות החשובות. אם אתה בעקביות נמצא בכל תחרות בחמישייה הראשונה בעולם, אם אתה תמיד נמצא בתמונה של המדליות, אז זה אומר שאתה מועמד רציני למדליה אולימפית. העניין הוא שיכול להיות שבגלל שכבר הייתי שלוש פעמים במשחקים האולימפיים ויש לי מדליה אולימפית אני יותר רגוע לגבי עוד השתתפות במשחקים האולימפיים".
אז מה היא בעצם המטרה הכללית שלך לשנתיים הקרובות?
"לנסות למצב את עצמי בטופ העולמי בצורה יציבה תחרות אחרי תחרות. לא בתחרות אחת לסיים במקום ה-35 ותחרות אחרת לסיים שלישי, אלא לנסות להיות בטופ לא משנה איזה תנאים יש, לא משנה איזה מתחרים יש, צריך לייצר יציבות. אני הרבה יותר רגוע לגבי טוקיו, לא אלחץ עכשיו מתחרויות קריטריון לדוגמה, אני בא ממקום אחר בגלל שהייתי כבר באולימפיאדה ושיש לי מדליה אולימפית".
"אין לי כוונה לדשדש בעשירייה ולהעביר את הזמן" (getty)
מאז ינואר באיגוד השייט עברו לעבוד בשיטת הנבחרות. את נבחרת הגברים מאמן גור שטיינברג והיא כוללת שבעה גולשים. את צוברי, נמרוד משיח, יואב עומר שזכה במדליית הכסף באליפות אירופה האחרונה, יואב כהן, אופק אלימלך, תום ראובני וסער מינץ. כך יצא שצוברי מתאמן יחד עם משיח, יריבו הספורטיבי הגדול בשנים האחרונות, כשלא מעט "דם רע" עבר בין השניים במשך השנים במהלך הקמפיינים האולימפיים.
כמה שונה העבודה בנבחרת מהאימונים האישיים שהיו לכם?
"זה שונה לחלוטין, הבדל של שמים וארץ. אתה מרגיש חלק ממשהו הרבה יותר גדול, זה כיף שאתה לא מרגיש לבד. יש דינמיקה מצוינת, גם נמרוד וגם אני מסתדרים טוב ומסתדרים טוב עם שאר הגולשים. זה דם חדש, הם צעירים, עם הרבה מוטיבציה וכל יום הם לומדים משהו חדש, הם מאתגרים אותי באופן אישי. לדוגמא ככל שאתה נהיה יותר מבוגר, אז יכולות הזריזות והמהירות יורדות. אם אנחנו עושים תרגילי יש להם יתרון עליי למרות שאין להם ניסיון כי הם צעירים, רוצים ורעבים להוכיח".
מוזר לך להתאמן עם נמרוד?
"לא, ממש לא. אני לא מתרגש מכל מה שהיה, יודע שזה חלק מהספורט ולוקח את הדברים בפרופורציות. את מגיעה לעבודה גם אם את לא אוהבת את האנשים שם, בייחוד אם העבודה זה חלום שלך, לא שאני אומר שחלילה אני לא אוהב את נמרוד. אנחנו אנשים בוגרים בסופו של דבר, רוצים להצליח אז לומדים. אני לא צריך להסתדר או לא להסתדר עם ספורטאי כזה או אחר בנבחרת. יש עוד חמישה גולשים חוץ מנמרוד, אני צריך להסתדר עם המאמן. בסופו של דבר, צריך להיכנס למים ולעשות את התרגילים ואת מה שצריך. אני לא צריך להיות חבר של אף אחד, אם אנחנו מסתדרים וחברים, אז זה בונוס".
זה די נשמע מהדברים שלך שאתם לא מסתדרים.
"אין לנו על מה לריב. אין לנו על מה לא להסתדר. אנחנו יורדים למים, הוא מגיע בשעה שלו, אני בשעה שלי ומתחילים לעבוד. אם אנחנו מדברים? אם יש על מה לדבר אז בוודאי. אם היה תאקל במים, אם יש משהו מקצועי אז מדברים על הכל".
אתה מרגיש מאוים מהגולשים מהצעירים?
"ברור. הם עם הרבה מאוד מוטיבציה ורוצים להצליח, כולם רוצים להצליח, יש מקום אחד באולימפיאדה כך שאני מרגיש מאוים מכולם. אם אני לא ארגיש מאוים, זה אומר שאני שאנן מדי".
תמיד דרוך. צוברי (getty)