"רציתי לעשות קריירה ארוכה יותר באירופה. מרגיש פספוס"

בגיל 31, לברק בדש יש תחושת החמצה. בראיון מיוחד הוא מספר על האכזבה מבוורן, החלום לקבל זימון לנבחרת ובטוח: ק"ש בדרך להיות קבוצה גדולה, החוד עם סבע ומנגה יעשה צרות לכולם

שירי אלג'ם  21.09.13 - 09:37
בדש. "קיוויתי לקבל חוזה חדש בבלגיה"
בדש. "קיוויתי לקבל חוזה חדש בבלגיה"
תחילת כתבהאף אחד לא האמין שאחרי עונה מוצלחת בבלגיה במדי בוורן, שכללה עשרה שערים, ברק בדש יחזור לעירוני קריית שמונה. והאמת, גם הוא בעצמו לא חשב שדבר כזה יקרה. אחרי שהיה לאחד מהשחקנים הבולטים בקבוצה ועזר לה להישאר בליגה, החלוץ בן ה-31 היה משוכנע כי זוהי רק תחילתו של השלב האירופי והחלומי בקריירה שלו. אולם, בניגוד למחשבות ולציפיות, בוורן החליטה לוותר על שירותיו, הצעות אטרקטיביות מאירופה לא הגיעו, ובדש חזר למועדון ממנו נפרד רק שנה קודם לכן.

אחרי חודש בקדנציה הנוכחית בק"ש, אתה מרגיש שחזרת הביתה?
"אני מרגיש כאילו אף פעם לא עזבתי. לפני שעזבתי לבלגיה נקשרתי מאוד למקום, עברתי המון קבוצות בקריירה ובאף קבוצה לא נקשרתי ככה לעיר כמו לק"ש. אומנם גדלתי בנתניה ותמיד תהיה לי פינה חמה בלב לנתניה, אבל מבחינת הכדורגל ק"ש זה הבית שלי".
 
למה בעצם חזרת? כמה ימים לפני שחזרת הצהרת שהאופציה המועדפת עליך היא חו"ל.
"החזרה שלי לארץ היא על תקן המוזר והלא נורמלי. אני לא מכיר הרבה שחקנים שיצאו לבלגיה בגיל שלי, תוך עשרה חודשים הפכו לבורג מאוד משמעותי בקבוצה ובסופו של דבר חזרו לארץ. היה לי חלק נכבד בהישארות של הקבוצה בליגה והייתי שחקן מוערך בתקשורת הבלגית. חזרתי לארץ בידיעה שאני לא ממשיך בק"ש, אלא שאני ממשיך בבלגיה אבל משהו מאוד מוזר קרה - אף קבוצה בליגה הבלגית לא הציעה הצעה משמעותית ופרקטית, והחלטתי להישאר בק"ש. חשוב לי לציין שזה לא ברירת מחדל, זה בית עבורי ואחד המועדונים המובילים בארץ, אבל אין ספק שהחלום האירופי שלי נעצר והייתי מאוד שמח אם הייתי ממשיך בחו"ל".
 
מרגיש פספוס? כמו שאמרת היית אחד השחקנים הבולטים בקבוצה.
"תחושת פספוס נוראית, אני מאוד מאוכזב מבוורן. כשהגעתי, ועם כל הצניעות, הם היו מקום אחרון ועם הגולים שלי, שהיו מאוד משמעותיים הצלחנו להישאר בליגה. ציפיתי שיחדשו לי את החוזה אבל אמרו לי שמבחינה מקצועית העדיפו לקחת חלוצים שהם שחקני בית ועלו מהנוער, והם הלכו על רכש אחר. האכזבה שלי היא שלא נשארתי בבלגיה בכלל. היו הצעות מאוקראינה ומפולין, אבל הן לא היו אטרקטיביות מבחינה כלכלית וגם היה לי חשוב שאלה יהיו מקומות טובים למשפחה. החלטתי שאם לא יהיה משהו מפתה אז אשאר בק"ש. כל דבר בחיים הלך לי קשה וכל דבר בקריירה שלי הגיע מאוחר. התחלתי מליגה נמוכה ועד שהגעתי לליגת העל לקח לי כמה שנים ואז עד שהגעתי לק"ש לקח זמן, אז אני שמח בחלקי".

העובדה שחזרת בגיל 31 לק"ש, בעצם סוגרת את סיפור אירופה עבורך? 
"אומרים "אף פעם אל תגיד אף פעם", אבל אם להיות ריאלי אז יהיה הרבה יותר קשה מבעבר להגיע לאירופה. כמו שאמרתי, אצלי תמיד הדברים באו באיחור אז אולי שוב תגיע איזו הרפתקה. אני אומנם בן 31 אבל אני בשל יותר, עם ניסיון, מבחינה גופנית אני מרגיש שאני בשיא הכושר שלי, כך שאני מרגיש שאני יכול לשחק ברמות הגבוהות. גיל 31 לא סוגר את האופציות אבל אני לא מתעסק באיך לחזור לאירופה. הראש שלי כל כולו בק"ש, אני רוצה לקחת עוד איזה תואר עם ק"ש".

מדברים עליך, על סבע ועל מנגה כחוד הכי מפחיד בליגה. מסכים?
"אני לא יודע אם זה החוד הכי מפחיד, אבל אני חושב שאנחנו יכולים לעשות הרבה בעיות להגנות. כבודדים, כל אחד עשה דברים יפים בליגה וכשאנחנו ביחד זה הופך את זה לעוד יותר מיוחד ואיכותי. אבל החוד לבד לא יספיק לק"ש, אנחנו תלויים בכל הקבוצה. יש לנו קבוצה מצוינת בקישור ובהגנה, ואני מרגיש שאנחנו בדרך לעונה מוצלחת".

החוד הזה עדיף על עונת האליפות? (אתה, אבוחצירה, שלומי אזולאי)
"זה רק הזמן יגיד. אני לא יכול להשוות בין ההתקפות. מה שעשינו עם שמעון ושלומי היה מדהים, עכשיו אנחנו רק בתחילת העונה, אנחנו עדיין לא רגילים לשחק ביחד. אני מאמין שהחיבור בנינו יהיה גם טוב. אני חותם עכשיו על מקומות 2-4, לסיים עונה במקום שמוביל לאירופה. צריכים לקרות המון המון דברים בשביל שק"ש תיקח אליפות כמו לפני שנתיים. היום מכבי ת"א ומכבי חיפה נמצאות במקום אחר מלפני שנתיים, אז הן היו במשבר. אנחנו לא מכוונים לאליפות, ק"ש רוצה להיאבק על תארים ולהיות קרובה לצמרת, אם נדבר עוד חודשיים ונהיה אז במקום השני אז אגיד לך שאנחנו כמובן מכוונים לאליפות ורוצים להשיג את זה. אליפות היא לא מילה גסה מבחינתנו, יש לנו קבוצה מצוינת, תוססת, עם עומק, מאמן טוב, אבל אנחנו קבוצה חדשה אז צריך לראות תוך כדי תנועה איך הדברים מתחברים".

יש בכלל מקום להשוואה בין הקבוצה הזו לקבוצה שלקחה אליפות לפני שנתיים?
"אם צריך להשוות, אז כשיצאנו למסע המדהים שבסופו לקחנו אליפות, שחקנים הפכו מאנונימיים לשחקני נבחרת, כמו שיר צדק, דני עמוס, אלעד גבאי, כולם הכירו אותנו פתאום. בקבוצה של היום כבר כל השחקנים מוכרים, עשו משהו בכדורגל. הסגל שלנו הוא לא סגל אנונימי, הוא סגל איכותי, כל שחקן ב-11 יכול לשחק בכל קבוצה בארץ, אנחנו שחקנים טובים ואיכותיים. החיבור שהיה לנו בעונת האליפות היה משהו של פעם בכמה שנים ואני לא יודע אם אפשר לשחזר את החיבור הזה".

אחרי האליפות והעונה המוצלחת בעונה שעברה, אולי הגיע הזמן שאתה וכל אנשי ק"ש תצהירו שאתם אחת מ-4 הגדולות, בטח בהיעדרה של בית"ר ירושלים בצמרת...
"כששאלו פרשנים בקיץ מי מהקבוצות תיאבק על האליפות אין אחד שפספס את ק"ש. אנחנו תמיד נמצאים אצל הפרשנים בחמישייה הראשונה כקבוצה שתהיה בפלייאוף העליון ותיאבק על התארים. אבל ל-'ארבע הגדולות' יש מסורת גדולה יותר וקהל אוהדים גדול יותר משל ק"ש, מבחינת העוצמה של הקהל והמסורת אין מה להשוות לארבע הגדולות. וזה מה שעושה את ההבדל. עם זאת, בזמן שאנחנו מדברים נבנית מסורת בק"ש, משהו טוב קורה פה. כשהגעתי למועדון עלינו מהלאומית והגיעו 200 אוהדים למשחקים, היום מגיעים כבר 4,000. גם צברנו אוהדים מחוץ לק"ש, איפה שאני לא הולך אומרים לי שאנחנו קבוצה סימפטית ו-''אם אני לא אוהד מכבי/חיפה/הפועל אז את ק"ש''. ק"ש התקדמה פלאים בשנים האחרונות בכל הפרמטרים, היא עדיין נמצאת בתהליך וככל שהזמן עובר המועדון רק הולך ומתקדם. אני מאמין שעוד כמה שנים גם ק"ש תהפוך לאחת מהגדולות". 

ועל זה צריך להודות בעיקר לאיזי שירצקי.
"אני לא אוהב לדבר על איזי בתקשורת, אמרו עליו כמעט הכל. עברתי המון קבוצות בחיים ונתקלתי בהרבה בוסים ואיזי מיוחד במינו, הוא נותן מעצמו המון. בראש השנה, לדוגמה, הוא הגיע במיוחד מת"א לק"ש להרמת כוסית בשביל שהוא יוכל לברך 'שנה טובה' לכולם, זה מראה על האיש וכמה חשובה לו העיר עצמה והמועדון".

אתה מסכים שק"ש יכולה וצריכה להסתכל בגובה העיניים למכבי, הפועל וחיפה?
"בטח. נגמרו הימים שהיו מגיעות לכאן קבוצות גדולות והיינו מסתגרים ויוצאים למתפרצות. אנחנו מגיעים למשחקים מול הגדולות בידיעה שזה יכול או ליפול לצד שלנו או לצד שלהם, עומדים מול כולם שווים".

אתה יכול לספר מה ההבדלים בין ברק בכר לרן בן שמעון?
"אני חושב שהשנה שברק היה עוזר מאמן של רן שווה לשלוש ארבע שנים בליגת העל. ברק למד המון ופתאום נהיה לו הרבה יותר ניסיון וידע. ברק לקח מרן המון, ואגב אני חושב שרן מאמן גדול, שעוד ידברו עליו הרבה בכדורגל הישראלי. ברק רק בתחילת דרכו והוא יצליח, ק"ש זה מועדון שמתאים לו. זה יפה לראות שחקן עבר פתאום עומד על הקווים ומצליח בעונה הראשונה שלו כמאמן. מערכת היחסים שלי עם ברק מאוד טובה, הוא מדבר איתי המון, מתייעץ איתי, אני מרגיש קרוב אליו. יש לי אליו משהו אחר, הוא היה חבר שלי בחדר הלבשה. הכי חשוב הוא שהשחקנים עושים לו כבוד..."

 שיחקת בהפועל ת"א בעבר, יש באמת כזה הבדל בין המועדונים מבחינת הלחץ?
"כן. יש הרבה דברים שקורים ביום יום בק"ש שאם הם היו קורים בוולפסון אז הם מיד היו מגיעים לתקשורת. בק"ש הכל שקט, הכל רגוע, אם יש בעיית משמעת או משהו חריג קורה באימון אנחנו פותרים הכל בינינו, דברים לא יוצאים החוצה. יש שקט תעשייתי מסביב, הכל תמיד תחת שליטה וזה אחד הפלוסים. אני מרגיש שכשבוחרים את השחקנים חשוב לאנשים במועדון שהם יתאימו גם לקרייה, לא כל אחד יכול לשחק בק"ש, לא כל אחד יכול להסתדר עם השקט הזה, יש כאלה שצריכים את ת"א ואת הבילויים. במקום הבילויים אני מוצא את עצמי משחק שש-בש בדשא עם איזה שחקן שעתיים אחרי שהאימון נגמר, או שאם יש אימון ב-17:30 אז ב-15:00 אנחנו כבר מגיעים למתחם, שותים קפה, מתאמנים קצת בחדר כושר. אין שבוע שאנחנו לא נפגשים באחד הבתים של מישהו סתם בשביל הכיף. זה הווי וגיבוש שלא חוויתי בקבוצות אחרות, וזה חלק מסוד ההצלחה של ק"ש. אנחנו מבלים המון זמן אחד עם השני ורואים את זה על המגרש".

אם כבר מדברים על חברים, אז חבר שלך מק"ש שעבר לקבוצה גדולה הוא שמעון אבוחצירה. מאמין שהוא יצליח?
"אני מאמין שהוא יצליח. לא משנה באיזה מקום שמעון יהיה, הוא יצליח. הוא משקיען, כישרוני, בחור טוב. השידוך הזה בין שמעון לבין מועדון פאר כמו חיפה, שיש שם עוד שחקנים מצויינים שידחפו אותו, חייב להצליח".
 
ומה לגבי אלעד גבאי? בינתיים הוא מתנדנד במכבי חיפה.
"טבילת האש הראשונה של אלעד לא הייתה טובה. להבדיל מחלוץ שיכול לשחק בהרבה עמדות על המגרש (בשפיץ, בכנף..) מגן ימני זה מגן ימני. הוא צריך להתמודד על ההרכב ויש תחרות בריאה אבל לא פשוטה בכלל עם משומר כי הוא אחד המגנים הטובים בארץ. אני מאמין אבל שאלעד גם יצליח".
 
אתה לא מקנא קצת שהם במועדון גדול וזוכים לשחק מול 10,000 צופים?
"לא, אני לא מקנא. אלה שני בחורים שאני מאוד אוהב ומאחל להם מכל הלב להצליח. אני שיחקתי מול 50 אלף צופים בבלגיה, כך שחוויתי את זה. יש בי את הלהט הזה להצליח ולהצליח בגדול, ולשחק מול עשרות אלפים, אבל אני אומר ברוך השם על מה שיש לי. אני כמובן רוצה להמשיך ולהצליח, אני לא עוצר, אני בגיל שעוד אפשר להתקדם, ואני עדיין יכול להתקדם. אני עדיין חולם, וחולם הכי גבוה שאפשר. אם אפסיק לחלום אלך אחורה".
 
למרות שאמרת שאתה עדיין רוצה להתקדם, אתה רואה עצמך מסיים את הקריירה בק"ש?
"אני לא חושב כרגע בכלל על פרישה, אבל אם זה יקרה ק"ש היא קבוצה לגיטימית, זה אחד מהמועדונים הטובים בארץ ואשמח לפרוש פה. אבל שוב, חשוב לי לציין שאני מרגיש היום בשיא הקריירה שלי ולא חושב על לפרוש".
 
למרות פציעות של עדן בן בסט ותומר חמד וכושר לא טוב של איתי שכטר ועומר דמארי, לא זומנת לנבחרת ישראל. אתה לא מרגיש שהיה מגיע לך לקבל זימון?
"אני חושב שבשנה שעברה בזמן הזה הייתי בכושר פנטסטי ואם כבר אז זו הייתה התקופה שהכי הגיעה לי בה לקבל זימון. השנה אין לי מחשבות של 'למה לא זומנתי?', אני לא כועס ולא מאוכזב, אלה שיקולים של מאמן ואני מכבד את זה. כמובן שאם הייתי מקבל זימון הייתי הכי מאושר בעולם".
 
אתה חושש שתסיים את הקריירה בלי הופעה בנבחרת ישראל?
"כשאני הולך לישון אני חושב לעצמי 'אליפות - לקחתי, גביע - לקחתי, באירופה -שיחקתי, הבקעתי שערים באירופה, הבקעתי שערים משמעותיים באירופה' ורק את ה'וי' הכי גדול, שכל שחקן חולם עליו מגיל 10, שזה לשחק בנבחרת, עדיין לא סימנתי. זה אף פעם לא מאוחר ובשביל שדבר כזה יקרה אמשיך לעבוד קשה ואם יגיע לי, אקבל זימון. אני אוהד של הנבחרת, כשיש משחק של הנבחרת אני יושב עם כל המשפחה, אם הייתי יכול לשבת עם צעיף הייתי עושה את זה. התאכזבתי כמו כולם מהתוצאות האחרונות והלוואי במפעלים הבאים נצליח לעשות יותר. אני אופטימי, אני חושב שגדלים כאן שחקנים מאוד מוכשרים ואנחנו רק צריכים עם קצת מזל להעפיל לאיזה טורניר".

הדפס