שני חברים יצאו לדרך: על הפער שבין נאתכו לבוזגלו

האחד משחק מול מנצ'סטר יונייטד, השני מחכה לעירוני ק"ש. האחד מושך קריירה אירופית במשך קרוב לעשור, השני מג'עג'ע בישראל. השבוע שוב צצה שאלת מאור בוזגלו. אין דרך נכונה יותר לענות עליה מאשר להיזכר בחברו הטוב מפעם - ביברס נאתכו. טור דעה

חמי אוזן
חמי אוזן  08.11.19 - 16:12
תחילת כתבה

יש המון דרכים להתווכח על מהותה של קריירת הכדורגל של מאור בוזגלו. הטובה ביותר מביניהן היא להשוות אותה לזו של ביברס נאתכו – חברו לנבחרות הצעירות של ישראל ואפילו לקבוצת הילדים של הפועל תל אביב. שני השחקנים צעדו לכיוונים שונים לגמרי מאז שהיו הטאלנטים הגדולים באמת של דור הצעירים של ישראל לפני למעלה מעשור, אבל הזווית שהם מספקים אחד על השני מעולם לא איבדה מהדיוק שלה.

נאתכו ובוזגלו, למי שלא יודע, נולדו בפער של חודש וארבעה ימים לטובת האחרון. קריירת הנוער שלהם סיפקה לנו כותרת כמעט זהה: לפנינו שני הכדורגלנים האירופיים הבאים שצומחים בישראל; הנה, עוד כמה שנים, נאמר בימים ההם, הם יובילו את הנבחרת ואת הכדורגל הישראלי לעתיד טוב יותר. כפי שהם נראו ושיחקו אז, זה בהחלט נשמע אמין.

הזוגיות הזו נכנסה למיתולוגיה באמת, אחרי תקרית בחצי גמר גביע המדינה לנוער בין הפועל תל אביב של נאתכו למכבי חיפה של בוזגלו. שני השחקנים, כאמור, שיחקו יחד בקבוצת הילדים של הפועל, אבל בעוד נאתכו בחר להתמיד באדום ולא לזגזג בין קבוצות, בוזגלו הצעיר, כבר אז, נדד בין מועדונים, בדומה מאוד לבוזגלו המבוגר. זו נקודה חשובה להבנת המשך הסיפור, אבל לא השיא שלו.

השיא, כאמור, היה באותו משחק גביע, אז קילל, כפי שמספרים, יעקב בוזגלו את נאתכו מהיציע, אחרי שהאחרון תיקל את בנו. על פי פרסומים מאותם ימים, לקללות היה ניחוח גזעני, וקדמה להם מתיחות אישית על רקע חילופי הערות בין הצדדים. חשוב לציין שבוזגלו ונאתכו נותרו חברים עד היום. הם יודעים כמה הקריירה שלהם קשורה אחד בשני. אבל באותה מידה, היא גם מאוד שונה.

והשוני הזה הופך בימים אלו לחשוב שבעתיים, כאשר שאלת 'בוזגלו לאן' חזרה השבוע (שוב) לכותרות. כי כאשר שואלים איך קרה ששחקן כמו מאור בוזגלו מכתת את רגליו במשחקי תחתית מביכים עם קבוצות גרועות כמו הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים של העונה שעברה, חשוב מאוד להיזכר באותו נאתכו. אולי שחקן פחות מוכשר מבוזגלו, אבל בזכות התנהלות נכונה, גישה בריאה והתייחסות אחרת למקצוע, עלה השבוע כדורגלן פרטיזן בלגרד למשחק מול מנצ'סטר יונייטד, בזמן שקשר האדומים קיווה שהמאמן התורן של קבוצתו העלובה-החדשה יכליל אותו בהרכב למשחק החיים הנוצץ מול קרית שמונה.

זו הפרספקטיבה המדויקת ביותר להבנת הקריירה של בוזגלו. בזמן שחברו הטוב לנבחרות הצעירות ההן מושך את הקריירה האירופית הנהדרת שלו גם בגיל 31, במשך קרוב לעשור, מאור בוזגלו ממשיך לתהות לאן הוא מושך את הקריירה שלו במי האפסיים של הכדורגל הישראלי. בזמן שהאחד נודד בין מועדונים מרתקים באירופה וממצה את כישרונו עד תום, תוך התעקשות שלא לחזור לביצה המקומית, בוזגלו הפך בשנים האחרונות לדוגמן של כדורגל. דוגמן של שחקן כאילו בכיר שקבוצות לא רציניות נהנות להעמיד בפרונט, מתוך אמונה שהן ילקחו קצת יותר ברצינות. התוצאות הסופיות לגישה זו חוזרות בינתיים על עצמן: כישלון מהדהד.

כמובן, לא נשכח, לפציעות של מאור בוזגלו יש חלק לא קטן במצב הזה, אבל כל מי שעקב אחרי הבוזגלוס, גרסת המציאות הלא מבוימת, יודע שזה לא הכל. שזה קודם כל הראש של יעקב בוזגלו ורק אחרי זה הברך של מאור בוזגלו. שזו תאוות בצע לא הגיונית, שזה חוסר קשר למציאות וחוסר כבוד לשגרה המתבקשת של שחקן כדורגל ברמתו. שזו התנהלות לא רצינית ולא אחראית שלקחה את בוזגלו למקומות הרבה יותר נמוכים ממה שהוא היה צריך להיות.

כל אחד מהקוראים יכול לשלוף בשניה שלל דוגמאות שיעידו על ההתנהלות האיומה שגרמה למאור למצות את כישרונו במשך פרק זמן קצר מדי לאורך הקריירה, אבל הטובה ביותר תמיד תישאר העזיבה את הפועל באר שבע. אותו חוסר ההערכה לצורה שבה קשר את עצמו לאחד מסיפורי הכדורגל הכי יפים שהיו בישראל. ההתעקשות שהוא יותר גדול מהסיפור עצמו. אי-היכולת לקבל את מקומו וחלקו המכובד באותה אגדה דרומית. וקטיעה מוקדמת ממנה השחקן עדיין לא החלים.

כעת חוזר בוזגלו לזרועותיו של ניר קלינגר - המאמן איתו לא הגיע לשום מקום מיוחד בבית"ר ירושלים. קלינגר בוודאי ירצה לשים הרבה מאוד מהקלפים שלו בידיו של הקשר. איזו ברירה יש לו. הוא יבנה על המוטיבציה של הקשר לקאמבק. אבל גם יבין במהרה את מה שמאור בוזגלו מיאן להבין גם במועדים שמחים יותר. לא מדובר בשחקן שעושה קבוצות. מדובר בקשר שלא משפיע כמעט על רמת המשחק הכללית של המועדון שלו, אלא כזה שמספק 4-3 רגעי קסם במשחק, בעיקר בימים טובים בקריירה, אותם החברים שלצידו אמורים לנצל. היום החברים של בוזגלו לא מסוגלים לנצל את את נגיעות הזהב שהוא עוד מספק, והוא עצמו לא מסוגל לעזור להם להפוך לקבוצה מגובשת ומחוברת יותר.

כאשר כל זה יסתיים כפי שזה הסתיים בבית"ר ירושלים, יעקב בוזגלו ימשיך לספר לבנו (ולכולם בעצם) שמה שראינו זה לא באמת מה שראינו, וכנראה שימצא לעצמו קבוצה אחרת שתחפוץ בדוגמן כדורגל שבנו הפך להיות. אבל זה לא ישנה את האמת הכואבת: מאור בוזגלו יכול היה להיות גם היום במקומות בהם נמצא ביברס נאתכו. אם רק היה לומד לקח אחד מכל הדברים הנכונים שהאחרון עשה. אם רק היה לומד לקח אחד מכל הדברים הלא נכונים שהוא עצמו עשה.

הדפס