נהיגת התרשמות: יונדאי i30N מביאה את הנורבורגרינג לערד

מי שעוקב אחרי הספורט המוטורי העולמי בכלל ואחרי עולם הראלי בפרט, מכיר היטב את קבוצת המירוצים של יונדאי באליפות העולם בראלי WRC, שם הם נמצאים בשנים האחרונות עם היונדאי i20 WRC שסיימה את האליפות האחרונה במקום השני. לצד הסופרמיני החזקה נמצאת גם האחות הגדולה יותר ה-i30N שמשתתפת בהצלחה גדולה באליפות מירוצי המסלול WTCR עם נהגים בעלי שיעור קומה כמו גבריאלה טרקיני, ניקי קצברג ואוגוסטו פארפוס. יונדאי מתכוונים להמשיך את המורשת הספורטיבית הצעירה שלהם באופן יחסי ולחזק אותה בשנים הבאות ולא להשאיר אותה רק על המסלול אלא גם להנגיש אותה לקהל חובבי הנהיגה הספורטיבית בעולם כולו. 

 

נכון לכתיבת שורות אלה נמכרות בישראל 6 מכוניות קומפקטיות/משפחתיות ספורטיביות וותיקות יותר או חדשות יותר: פיג'ו 308GTI, סיאט לאון קופרה, הונדה סיביק טייפ R, סובארו אימפרזה, רנו מגאן קאפ, סקודה אוקטביה RS ואליהן מצטרפות השבוע שתי הגרסאות החדשות של יונדאי שנקראות i30N האצ'בק ו-i30N פאסטבק שמציעה יותר שימושיות בזכות תא מטען גדול ועיצוב מיוחד למרכב שלה. המרכיבים שמהם עשוי התבשיל הספורטיבי ברורים וטובים: מכונית האצ'בק מוצלחת בבסיס שתייצר קשר עם הקהל בעולם שכבר מכיר אותה, מסלול מירוצים מפורסם שעליו תבוצענה נסיעות הפיתוח ואם זה הנורבורגרינג אז עדיף, מנוע טורבו בנזין בנפח 2.0 ליטר בהספק גדול שמתקרב ל-300 כוחות סוס ומומנט של 40 קג"מ בקירוב.

 

מה עוד? תיבת הילוכים ידנית אמינה, מערכת פליטה שיודעת לנחור ולשחרר פיצוצים שעובדים על הרגש, עיצוב חיצוני אירודינאמי ועיטורים מיוחדים שרק חדי עין יבחינו בהם, אלקטרוניקה מתקדמת שיודעת לטפל במערכות הדינמיות, שלדה ספורטיבית וחזקה, מתלים ובולמים ספורטיביים, דיפרנציאל קדמי מוגבל החלקה (מכאנית בתפעול אלקטרוני), חישוקי גלגלים בקוטר 19 אינץ' לפחות עם צמיגים רחבים ורעבים לאספלט וגם עיצוב פנימי עם מוטיבים ספורטיביים ותנוחת ישיבה טובה הגה בשרני ולוח שעונים אינפורמטיבי עם נתונים מיוחדים ועיטורים בתפירות צבעוניות ולקינוח, תג מחיר כזה שיאפשר לכמה שיותר אנשים שנחשבים למביני דבר ואוהבי נהיגה ספורטיבית לרכוש את המכונית ולמצות את התחושות והריגושים שלהם עד לקצה. ליונדאי i30N יש את כל המרכיבים במתכון שמהם מכינים תבשיל לוהט שכזה וסוגיית המחיר הנה עניין סוביקטיבי לכל אחד ואחת מאיתנו.

 

גרסת ההאצ'בק עולה 240,000 שקלים ואילו הגרסה המיוחדת בעיצובה שנקראת פאסטבק תהיה שלכם בתוספת 10,000 שקלים נוספים. 

האם המחיר שווה את המוצר ומה מידת ההנאה שמקבלים ממנו שאותה לא ניתן למדוד בכסף? אלה הן שתי השאלות ששמרנו לסוף נסיעת ההיכרות הראשונה עם המכונית שנמתחה למרחק 100 ק"מ בכבישי ישראל כולל כמה הקפות במסלול המירוצים הדרומי בערד שהתגלה כמתאים כמו כפפה ליד למכונית הקוריאנית/גרמנית. המדבקה הענקית שאנשי יונדאי הדביקו לדפנות הרכב עם המיתוג N עשה את שלו מבחינת הנהגים האחרים בדרך ליעד וחזרה והיו רבים שישבו לצד אותם נהגים ששלפו טלפון סלולארי וצילמו את המכונית שהרעיפה עליהם קריאות שמחה ממערכת הפליטה. העיצוב החיצוני באמת דומה למכונית הסדרתית הרגילה ויש בה את כל המאפיינים המוכרים, אבל הזנב המיוחד של ההאצ'בק בה נהגנו והכנפון האחורי והדיפיוזר הסגירו את האחות האתלטית של המשפחתית. כשנכנסים לתוכה הסיפור משתנה אבל לא מהקצה אל הקצה. יושבי המושב האחורי לא יחושו הבדל ומסייע בכך הגג הפנורמי המלא שנפתח עד הסוף. ההבדל ניכר בתא הנהג ובמושבים הקדמיים הספורטיביים המחושמלים שעוטפים את הנהג והיושב לצידו ותומכים תמיכה טובה ומלאה כשניתן לתכנת את תנוחת הישיבה של הנהג עם שני זכרונות נפרדים וגם הגה עם מנגנון חשמלי ששוקע לתוך הדשבורד כשמדוממים את המנוע.

 

לוח השעונים ומסך המולטימדיה (ללא מערכת קונקטד קאר) ושני הלחצנים המיוחדים על ההגה שמגיעים בצבע שונה עם בחירת מצבי נהיגה ועם בחירת מצב ספורט מסלול והתצוגה המפורטת של מצב המנוע, הדיפרנציאל הקדמי, מערכת ניטור סל"ד והתאמתו למצב ההילוך והמנוע ומערכת הפליטה על מסך המולטימדיה משלימים את הסיפור כולו ולאחר הסבר מפורט על האפשרויות השונות של שינוי בתצורת תפעול הרכב אפשר היה לצאת לדרך. 

 

המטרה היא לא לנסות ולהשוות בין ה-i30N בגרסת פרפורמנס שנהגנו בה למכוניות האחרות שנמכרות כאן אלא לבודד את התחושות ולהרגיש האם יונדאי הצליחו לספק פה את המרכיבים הנכונים והתבלינים הנכונים שהופכים את הנסיעה לחוויה אמתית. בחרנו בדרך בכמה מאפייני נהיגה שונים החל בנסיעה חסכונית ועד למצב ספורט פלוס וההתרשמות הראשונית היא שהמכונית פשוט מצוינת על שלל המרכיבים שהיא מציעה. לא, אל תחפשו כאן חיסכון בדלק וגם לא נוחות זחילה בפקקי תנועה כי את זה לא תמצאו בה, אבל תכונות אחרות יש ובשפע ובמיוחד ההנאה מנהיגה לצד איכות נסיעה מפתיעה מאוד למרות שהיא צוידה בגלגלים ענקיים עם חישוקי 19 אינץ' שעל פניו מתקשים לשכך את מהמורות הדרך. 

 

אם יש תכונה אחת ויחידה שמתבלטת מעל כולן, הרי שהיא הדינאמיות של המכונית והדחף שלה לנוע מהר ובזריזות והזינוק (הרשמי) מעמידה ל-100 קמ"ש נמשך 6.1 שניות. בכל הילוך במעלה הסל"ד וגם בדרך למטה, היא שולחת נחירות שמחה דרך מערכת הפליטה ומגיבה מהר כמו לוחם קרבי שנמצא במארב לילי שמזהה כל רחש או תנועה בשטח. הבלמים החזקים שלה (של יונדאי ולא ברמבו או יצרן אחר) יודעים לנשוך בעוצמה ולבלום בתגובה חזקה שמצריכה אימון קל ומיד עם העברת הרגל לדוושת התאוצה, תחושת הבלימה החזקה מתחלפת בשמחת זינוק ותנועה מהירה קדימה. הנסיעה עד למסלול המירוצים הפתלתל בערד חלפה מהר ובידוד הרעשים החיצוניים של המנוע והרוח עבד מצויין. למרות זאת הצלחנו לשמוע את קולות הנפץ של מערכת הפליטה ורק רעש גלגול הצמיגים התגבר מעת לעת אבל יותר בגלל איכות האספלט מאשר הגלגלים עצמם. 

מסלול המירוצים בערד הוא לא הנורבורגרינג, גם לא בחלום הכי וורוד. אבל יש בו המון מאפיינים שסוחטים ממכוניות מהסוג הזה של היונדאי i30N חלק מהמאפיינים והתכונות שבכבישים ציבוריים לא מרגישים ולא מבינים במיוחד כשהפניות המפותלות וההדוקות עם שינויי הגובה מגיעות במהירות בזו אחר זו והשלדה והמערכות האחרות של המכונית עובדות קשה. זה מתחיל במנוע וממשיך עם ההיגוי, דרך העברות המשקל המהירות והתגובה של השלדה וכמובן גם הבלימות החזקות והדיפרנציאל הקדמי מוגבל ההחלקה שמנטרל את תופעת תת ההיגוי. הקפה אחרי הקפה הקצב עלה והאבק המדברי שנדבק בהתחלה לצמיגים הלך ונעלם והאחיזה השתפרה. הנסיעה הפכה לתוססת יותר והדופק עלה יחד עם הסל"ד ובסופו של דבר התחושה של חוויית נהיגה באמת השתלטה על העניינים והאנרגיות היו גבוהות וטובות.

 

יונדאי לא באים לכבוש כאן את השוק עם הגרסאות הספורטיביות הללו ותג המחיר שלהן רחוק מלהיות עממי. יש בה אמנם את המרכיבים החשובים של חבילת הבטיחות המוכרת מהדגם הסדרתי וגם בסיס הנתונים של מידות ונפח תא מטען איננו שונה. גרסת ההאצ'בק עולה 240,000 שקלים וגרסת הפאסטבק עולה 250,000 שקלים. התחרות קשה מאוד בפלח הזה ויש כאן שחקניות וותיקות יותר כמו גולף GTI ואחותה סיאט לאון קופרה שצברו מוניטין ופופולאריות רבה. לצידן יש את חובבי ההונדה סיביק והרנו מגאן שמוכנים להישבע שהן הטובות ביותר ובסוף הרשימה תמצאו את בעלי המשפחות שיעדיפו את האוקטביה RS וגם את חובבי הספורט הטהור שעבורם האימפרזה STI בעלת ההנעה הכפולה היא הדבר האולטימטיבי. אנחנו מדברים רק על מכוניות בפלח שוק של עד 300 אלף שקלים ולא נכנסים לפרימיום, שם ההיצע גדול הרבה יותר אבל המחיר בהתאם. יש לא מעט שאלות פתוחות ביחס ליונדאי i30N שעדיין לא ניתן לענות עליהן כי היא רק נחתה כאן ולא צברה קילומטראז' ישראלי.

 

אבל יש גם כמה תשובות ביחס למכונית שבמבחן הטעימה הקצרה שחווינו כבר אפשר לומר אותן בוודאות; המכונית מבטיחה להיות זאב בעור כבש והיא אכן מקיימת זאת. יש בה את כל המאפיינים הספורטיביים שיגרמו לנהגים חובבי הנהיגה הספורטיבית לאהוב אותה, לחגוג איתה ולחכות לנסיעה הבאה בקוצר רוח. היא איננה מושלמת וגם לא מתיימרת. אולי בעתיד תגיע גם גרסה אוטומאטית ובוודאי שהדור הבא של משפחת N יהיה עוד יותר משובח וחזק וטכנולוגי אבל על המאזניים של המחיר והתמורה צריך להכניס גם את הנתון של השמחה וחדוות הנהיגה וזה נתון שבהחלט יכול להטות את הכף לטובתה.