$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

היום לפני 65 שנה: ההרוג הראשון במירוצי פורמולה 1

ב-31 ביולי 1954 במהלך מקצה הדירוג לגרנד פרי הגרמני בנורבורגרינג נהרג אונפרה מרימון הארגנטינאי לאחר שאיבד שליטה על מכונית המזרטי שלו

ניר בן טובים  31.07.19 - 13:32
אונפרה מרימון. רק בן 30 במותו (צילום: יצרן)
אונפרה מרימון. רק בן 30 במותו (צילום: יצרן)

תגיות: פורמולה 1

תקנות הבטיחות המחמירות בענף הספורט המוטורי צמצמו משמעותית את מספרן של התאונות הקטלניות על המסלול באופן חסר תקדים, עד שבשנים האחרונות הן הפכו למחזה נדיר. ההרוג האחרון בסבב הפורמולה 1 היה הצרפתי ג'ולס ביאנקי שנפצע אנוש במסגרת הגרנד פרי היפני ב-5 באוקטובר 2014 ונפטר מפצעיו ב-17 ביולי כשנה לאחר מכן בגיל 25. מותו של ביאנקי אכן היה אירוע חריג. עד לאותה נקודה, מירוצי הפורמולה 1 גבו בין היתר את חייהם של 10 נהגים בשנות ה-70 ו-4 בשנות ה-80, האחרון שבהם היה אלי דה אנגל'יס ב-1986. שנות ה-90 היוו את המפנה החשוב ביותר בהתייחסות המארגנים לבטיחות הנהגים עקב מותם של איירטון סנה ורונלד רצנברגר ב-1994 באימולה שהותיר את ה-FIA בהלם מערכתי. היטיב לתאר את סערת רגשותיהם של הנהגים בן קבוצתו של סנה, גרהרד ברגר: "הייתה לנו תחושת בטחון מופרזת. פתאום חלחלה לנו ההבנה ששום דבר לא השתנה בבטיחות. פשוט היה לנו הרבה מזל".

מירוצי מכוניות נערכים במסגרות מגוונות למעלה מ-100 שנה והרוגים על המסלול היו כמו זבובים בתחילת המאה הקודמת נוכח היעדרם של אמצעים בטיחותיים מינימליים כמו חגורות בטיחות או כלובי התהפכות שהומצאו עשרות שנים לאחר מכן, שלא לדבר על כבישים ראויים לנהיגה וצמיגים כהלכה. המטרה היחידה לנגד עיניהם של הנהגים הייתה לנצח בכל מחיר וכמובן שהיו לכך השלכות. הענף שגבה את מספר הקורבנות הגבוה ביותר הוא האינדי 500 שרשם לחובתו עשרות נהגים שנפלו במהלך השנים, אבל בכל העולם נקטעו חייהם של נהגים במירוצי מכוניות. 

 אז כמו היום, פורמולה 1 וה-FIA קובעים את רף הבטיחות הגבוה ביותר בספורט המוטורי, אבל ב-1950 עם הזנקת האליפות הרשמית של ה-F1 מעטים הקדישו חשיבות לבטיחות הנהגים וחשבו רק על המעמד והמאבקים המפוארים בין היצרנים. השנים הראשונות היו רצופות תאונות בדרגות חומרה שונות, אבל הפעם הראשונה שבה מצא את מותו נהג רשמי בתוך סבב הפורמולה 1הייתה ב-31 ביולי 1954, ביום זה לפני 65 שנים.

הנהג שנכתב בספרי ההיסטוריה כקורבן הראשון בפורמולה 1 הוא אונפרה מרימון הארגנטינאי שנקטל במהלך מקצה הדירוג לגרנד פרי הגרמני בנורבורגרינג. מרימון, בן 30 במותו היה בן חסותו של אחד הנהגים הגדולים בהסטוריה - חואן מנואל פנג'יו. כלי התקשורת שעקבו אחר התפתחותו טענו שהוא היה על סף פריצה בפורמולה 1 אחרי שנים מוצלחות במירוצי הסיבולת. מרימון זכה להישגים טובים בבלגיה (ספא), אנגליה וגם בצרפת, אבל עדיין לא הציג את הפוטנציאל הגלום בו. 

הגורל בכל אופן החליט אחרת, ומרימון איבד את חייו במקצה הדירוג במכונית המזרטי שלו כשהוא החל לבצע פניה לכוון עיקול ה-Adenau bridge. המזרטי 250F התהפכה במהירות גבוהה ופילחה את דרכה באוויר דרך העצים הסמוכים למסלול עד שהגיעה לעצירה מוחלטת בתחתית הגבעה. מרימון נמחץ תחת הריסות המכונית ונהרג במקום. 

לא עוד

מותו של מרימון, שהכה בתדהמה את הנהגים והמארגנים, לא חולל מהפכות דרמטיות בפורמולה 1 כפי שנעשה לאחר מותם של סנה ו-רצנברגר - ובמידה מסוימת תרם לשינויים הבטיחותיים גם קרל וונדלינגר שנפצע בגרנד פרי במונקו כשבועיים אחריהם. כל מי שהיה מעורב בניסיון למזער את היקף הפגיעות בנהגים ב-1994, בהם גם ראש מחלקת הפיתוח של קבוצת בנטון, פאט סימונדס ביקש לבצע שורה של שינויים, העיקרי שבהם נגע להפחתת המהירות. "העבודה המיידית שלנו לא הייתה ספציפית לגבי אלמנט בטיחותי, אלא להאט את המכונית", העיר לאחרונה סימונדס בראיון לכלי התקשורת בצרפת. "אני חושב שמקס מוסלי (נשיא ה-F1 לשעבר) ידע שצריכים לגבש כאן תכנית רחבה - ושיראו שאנחנו עובדים חזק על זה. במירוץ החמישי של השנה בספרד קיצרנו את הדפיוזר ושינינו את המבנה של הכנף הקדמית כדי להפחית את כוח המשיכה שלה לקרקע. בקנדה כבר הפחתנו את מהירות המנוע על ידי שינויים במערכת האוויר ובגרמניה ציידנו את המכוניות בהתקן תחתון (Skid block) שחייב להגביה את המכונית".

סימונדס, האיש מאחורי פיתוח מכוניות ה-בנטון של מיכאל שומאכר, היה דמות מפתח בשכלולים הבטיחותיים של מכוניות הפורמולה 1, והוא מציין כי כל ההיבטים עברו רפורמה מקצה לקצה: "זאת לא הייתה עבודה של רגע אחד. כל פעם למדנו משהו אחר. ביצענו מבחני ריסוק מחמירים יותר, חקרנו כשלים של מערכות, הוספנו הגנה מפני תאונות עם אפקט צליפת שוט, ציידנו את הקוקפיט בדיפונים שימנעו חדירה של החרטום לגוף המושב, חיזקנו נקודות עגינה כדי למנוע מהגלגלים לעוף ועוד. אחד הפיתוחים האחרונים שלנו, ה-HALO שמגן על ראשי הנהגים גם הוא ציון דרך חשוב, תשאל את שארל לקלרק ופרננדו אלונסו".

במקביל לכך, בוצעו הרבה שינויים בתוואי מסלולי המירוץ, שטחי ההאטה והמרחק מהצופים, אבל סימונדס טוען שצריך לבצע זאת בזהירות הנדרשת כדי שהבטיחות לא תתנגש עם השאיפה להציע לצופים חווית ספורט מוטורי מהנה. "צריך לזכור דבר אחד: מכוניות פורמולה 1 אינן לבדן בעולם הזה, והן חולקות את המסלול עם עוד הרבה אליפויות. מסלול שמתאים למכונית פורמולה 1 שמסוגלת להעפיל ל-360 קמ"ש יכול להרוס את האקשן במירוצי מכוניות סאלון או להפוך את מירוצי האופנועים לחסרי טעם. זה נושא שצריך לטפל בו ברגישות גבוהה".

ומה הלאה? "אנחנו נמשיך ללמוד. פורמולה 1 תרם הכי הרבה לבטיחות עד כה. בפורמולה 4 למשל משתמשים כיום באזורי קריסה וריסוק במכונית כדי למנוע פגיעות בנהגים - זה לא היה אפשרי ללא הקידמה בפורמולה 1. הספורט הזה הציל הרבה מאוד נהגים, בכל המירוצים מסביב לעולם".