פורמולה 1: לקראת מקסיקו

סיכוי גבוה למירוץ מרתק אך בלי הכרעת אליפות הנהגים

משה פינצ'בסקי  25.10.19 - 19:29
מקס וורסטפן (צילום: Getty)
מקס וורסטפן (צילום: Getty)
תחילת כתבה

כמה נפלא שיש שוני אמיתי בין המסלולים! זאת היא אליפות העולם ולא מספיק שהמסלולים מפוזרים בכל העולם, אלא גם שיהיו להם מאפיינים ואתגרים ייחודיים. כל נהג וכל קבוצה צריכים להוכיח את עצמם במבחנים כה שונים מבחינה טכנית ומנטלית. יש רק מסלול אחד באליפות הזאת שמחבר בין שני הקצוות של מונקו ומונזה והוא המסלול על שם האחים רודריגז במקסיקו סיטי. בגובה 2,240 מ' מעל פני הים, דלילות האוויר בגובה הרב גורמת לכך שההצמדה האווירודינמית פוחתת יחד עם הגרר שנוצר ולכן הקבוצות צריכות לחפש פתרונות מיוחדים, במיוחד לקירור ובמקביל, כוח המנוע אמור להיפגע, אבל כיום, המנועים מוגדשי הטורבו ובוודאי מנועי העזר החשמליים, כמעט ולא נפגעים. זאת הסיבה מדוע המכוניות בשנים האחרונות התחרו במקסיקו עם חבילות אווירודינמיות נוסח מונקו, אבל הציגו מהירויות בישורת הראשית נוסח מונזה. 


הנה פירוט קצר על ההיסטוריה של המסלול. אליפות הפורמולה 1 החלה להתחרות במקסיקו בשנת 1962 (כמירוץ ניסיון וכחלק מהאליפות החל מ 63) בעקבות ההתערבות האישית של אביהם של האחים רודריגז, שהיה אחד מהאנשים החזקים במדינה. באופן טראגי, המירוץ שנסב סביב האח הצעיר, ריקארדו רודריגז, נערך לאחר שהוא נהרג במקצים המוקדמים ביציאה מפניית הפרלטדה, שבאותן שנים הייתה משופעת ומסוכנת ביותר. בשנת 1964 הוכרעה במקסיקו אליפות העולם לטובת ג'ון סורטיס מפרארי, בצורה שערורייתית משהו כאשר בן קבוצתו, בנדיני, פגע במועמד אליפות אחר, גראהם היל (ניתן לראות בסרטון). בזמנים ההם לא האשימו את בנדיני או את פרארי בפגיעה בזדון, בין היתר משום שהמועמד החזק ביותר לאליפות, ג'ים קלארק הוביל במהלך כל המירוץ אבל פרש בעקבות תקלה לפני הסיום. ניתן למצא סרטים בצבע מהמירוצים ב 1967, 1968 ו 1969. הסבב נטש את מקסיקו בעקבות פארסה של חוסר שליטה בהמוני הצופים במירוץ בשנת 1970, כאשר הקהל פרץ לשטח המסלול והתיישב לצפות ממש בסמוך לגבולות המסלול. מחשש למהומות, המירוץ נמשך, אבל הסבב עזב עד לחזרתו לתקופה נוספת מ1986 ועד 1992, עם תוואי שונה במקצת ובעיקר עם פניית הפרלטדה, בלי שיפוע קיצוני כל כך, אבל עדיין עם מהירות מדהימה של המכוניות (ראו את העקיפה המפורסמת של מנסל על ברגר ב 90).


אליפות העולם חזרה שוב למקסיקו סיטי בשנת 2015 אבל עם תוואי שונה, בעיקר עם המעבר דרך אצטדיון הבייסבול שנבנה בצמוד לפניית הפרלטדה וגרם לכך שמשתמשים רק במחצית מהפנייה הכה מאתגרת לשעבר. אובדן הפרלטדה קוזז משהו עם שיפוץ מקיף של המסלול והבאתו לסטנדרטים מודרניים מבחינת בטיחות ובמיוחד באיזור פניות האס המהירות (Esses). רבים בוודאי זוכרים את התאונה המפחידה של סנה בדירוג בשנת 1992


החדשות השנה מבחינת התוואי הן שנוסף איזור DRS שלישי (בנוסף לישורת הראשונה והשלישית) בין היציאה מה Esses לכניסה לאצטדיון. אני בספק שזה ישנה משהו, שכן פניות האס אינן מאפשרות קרבה בין המכוניות ולכן יהיה קשה לנצל את הישורת הקצרה לעקיפה תחרותית, מה עוד שהפנייה בכניסה לאצטדיון נחשבת לאחת החלקלקות והמסוכנות במסלול.


המאפיינים של המסלול, כפי שנגענו בהם לעיל, הינם צורך בהצמדה אווירודינמית מספקת עבור רצף פניות האס המהירות ושלל הפניות האיטיות שיש במסלול ואיזון מול הצורך להיות מהירים מספיק בישורות, אבל בפועל יש עוד המון גורמים מגבילים ובראשם יכולת הקירור של המנוע ובעיקר הבלמים.


בחירות הצמיגים




רבים צופים משום מה שפרארי ישלטו במירוץ ביד רמה, אבל אני חושב שבעונות האחרונות במקסיקו הוכח שהדברים הרבה יותר מורכבים מכך. רד בול וורסטאפן ניצחו בשנתיים האחרונות למרות שהיו רחוקים מלהיות המהירים ביותר בישורות. רד בול פשוט מצאו את האיזון הנכון ביותר והרבה מזה בזכות מערכות הרנו שהיו אצלם, אך כמובן אינן השנה. האם הונדה יוכלו להתאים את עצמם כמו רנו? בחירות הצמיגים של נהגי רד בול אגרסיביות יותר, אך צריך לזכור שפירלי הביאו תרכובות קשות יותר ברמה אחת השנה כך שגם התרכובת הרכה (אולטרה סופט של שנה שעברה) אמורה להחזיק מעמד יותר מתרכובת ההייפר סופט של שנה שעברה. תרכובת הביניים (הצהובה) היא הסופט של שנה שעברה ולא הסופר סופט, כך שגם היא עמידה יותר והתרכובת הקשה היא המידיום של שנה שעברה. על כך יש להוסיף את הסיכוי למכונית בטיחות שאם תגיע קרוב מספיק לסוף המירוץ, כדאי מאד שיהיה סט נוסף של הצמיגים הרכים.

מרצדס בבעיה? 

מרצדס רואים במקסיקו כמסלול בעייתי עבורם. זה נובע מכך שהמכונית שלהם גבולית מאד מבחינת הקירור וייתכן גם שהקונספט האווירודינמי שלהם של Rake נמוך אינו יעיל כמו ה Rake הגבוה של רד בול ופרארי בתנאים המיוחדים של מקסיקו. עדיין קשה לבטל את הסיכויים של מרצדס לניצחון, במיוחד אם סוף השבוע יהיה גשום והתחזית אינה חד משמעית. שווה לבדוק את תמונת הלווין בזמן אמת (המסלול ממוקם סמוך לשדה התעופה מדרום בתוך הפארק).


המילטון עושה בשכל ומפחית את לחץ סגירת האליפות בכך שאינו מאמין שזה יקרה במקסיקו, במיוחד אם המרצדס יתקשו. הוא צריך להגדיל את פער הנקודות מבוטאס ב 14 נקודות וזה יהיה קשה מאד בלי בעיות יוצאות דופן עבור ולטרי.


פרארי דווקא רואים את עצמם פייבוריטים במקסיקו ורוצים לוודא שהם מסוגלים לעמוד בלחץ ולהביא את התוצאות. לדעתי ייתכן שלפרארי יהיה יתרון קל בדירוג, אבל לא במירוץ. זה אמור לאפשר להם לזנק מראש הטור ויחד עם המהירות שלהם בישורות, לאפשר להם לשלוט במירוץ. עדיין פרארי והנהגים הוכיחו יכולת גבוהה לחרבש יתרון כזה, במיוחד מאחר והזינוק במקסיקו דומה לסוצ׳י עם ישורת מאסיבית שמקנה יתרון דווקא למי שמזנק מהשורה השנייה. פרארי יצטרכו שיתוף פעולה של הנהגים וזה אולי המבחן הגדול ביותר של הסקודריה במקסיקו.


מאחורי שלושת הגדולות אני צופה קרב מרתק בין מקלארן לרנו. למערכות של רנו יש יתרון מסויים במקסיקו, שכנראה קשור לקירור. מקלארן הוכיחו בסוזוקה את המהירות שלהם או כמו שסאיינז התרברב בצדק, הוא היה מהיר מדי בשביל שלקלר יצליח לסגור עליו.


רנו החליטו שלא לערער על הפסילה המסתורית שלהם מתוצאות סוזוקה (רב הנסתר על הגלוי לגבי מה בדיוק רנו עשו כעזר אסור לנהגים) וינסו להתרכז בלהוכיח את עצמם במקסיקו. יש לי תחושה שהם יפתיעו לטובה. אם יצליחו לתת פייט למקלארן, זה יהיה פרס ניחומים מסויים לעונה עגומה מאד. העתיד של רנו באליפות נראה כעומד בסימן שאלה, אבל אני בטוח שליברטי יעשו הכל בכדי לשמור אותם בפנים.


רייסינג פוינט ופרז יהיו כמובן במרכז העניינים במקסיקו, אבל למרות שיש שיפור בתחרותיות שלהם, אני מאמין שהם לא באמת יהוו איום על רנו ולבטח לא על מקלארן. פרז חלם על משהו אחר לאור הכסף שזרם לקבוצה החדשה, אבל המציאות הייתה קשה יותר. אני מאמין שהעונה הזאת הקבוצה שילמה את מחיר הבלאגן שהתרחש בשנה שעברה. אי אפשר לתקן בבת אחת, אבל אולי בשנה הבאה הם יוכלו שוב לאיים על המיקום הרביעי באליפות היצרנים. בינתיים פרז וסטרול יתמקדו ביכולת להפתיע עם אסטרטגיית צמיגים יוצאת דופן במקסיקו. עצירה סופר מאוחרת שלהם לא תהווה הפתעה.


האס די סגרו את העונה הזו ופשוט רוצים לשרוד עד סופה. בעיות הצמיגים שלהם דורשות פתרון לטובת העונה הבאה, אבל קשה למצא מאיפה להתחיל לתקן את הבלאגן בקבוצה. הדבר הנכון הוא להתייחס לסוף העונה כאל סדרת מבחנים למציאת פתרון, אבל יש בעיות כספיות וקשה למצא ספונסרים חדשים לקבוצה שנראית במצב כזה.


גם באלפא המצב לא מזהיר ויש שמועות לגבי עתיד ההשקעה הכספית. קשה גם לצפות את התאמת המכונית למסלול משום שמבחינה אווירודינמית נראה שחסרה להם הצמדה, אבל הם יהנו מהכוח של פרארי. במצב כזה ייתכן שיהמרו על כיוונון המכונית בעדיפות לדירוג תוך תקווה שיתרון הכוח יאפשר לנהגים לשמור על המיקום במירוץ. אני חסיד של תוכנית הפוכה והיא התמקדות בביצועים לאורך המירוץ, אבל מהנדסי הקבוצה הם שיודעים מה הפוטנציאל בכל אלטרנטיבה.


טורו רוסו הם סוס שחור. אם הונדה יצטרכו קירור מופחת, אזי הקבוצה תפרוץ קדימה (כמו רד בול), אבל ללא זאת, הם ישארו להתמודד עם רייסינג פוינט ואלפא והאס. גאסלי מצליח למצא את הבטחון העצמי שלו במירוצים האחרונים, אך זה בא על חשבון קוויאט שכבר לא זוכר מתי נתן מירוץ מרשים. עדיין, הקבוצה יכולה להפתיע לטובה או לרעה יותר מכל קבוצה אחרת.


ויליאמס לא יפתיעו כבר השנה, אלא אם המצב בין הקבוצה לקוביצה ימשיך להתדרדר ואז אולי נזכה להפתעה. לקבוצה, לנהגים ובמיוחד לאוהדים הרבים שלהם מגיעה נחמה גדולה. אני מקווה שזה יקרה כבר בעונה הבאה ואם לא, אז במהפך הגדול של 2021.


וזוהי נקודת העניין הגדולה הבאה – אישור התקנות לשנת 2021, שכמו הברקזיט, אמור להתרחש עד סוף החודש. כל התותחים הכבדים יהיו עסוקים בזה במקסיקו וכרגע המצב נראה עגום אפילו יותר משל ראש הממשלה הבריטי.


הדפס