מסיבות שלא קשה להבין יצרני רכב לא ששים למסור פרטים ביחס למכירות של המכוניות שלהם, והכוונה היא לא למספרים כלליים ולמגמות, אלא לפרטים שיכולים לאפיין בצורה קצת יותר יסודית את הלקוחות. ועל הרקע הזה היה מעניין למצוא בהשקת מתיחת הפנים לדור השלישי של הסקודה סופרב בוינה בשבוע שעבר, שליצרן הצ'כי אין שום בעיה לפרט מי הלקוחות של מכונית המנהלים שלו, אולי בגלל ההרכב המוסדי ברובו, ונתחיל דווקא עם המספרים הכלליים.
ב-2018 מכרה סקודה בעולם 137,000 סופרבים, מספר שהביא את המכירות הכלליות של הדור השלישי של הסופרב לקצת יותר מחצי מיליון יחידות. נקודת ציון סמלית שלה אחראי הדור הנוכחי היא קו מיליון היחידות שנפרץ לפני כשנתיים, ובסך הכל יוצרו עד סוף השנה שעברה 1.27 מיליון סופרבים. אגב סמליות, לסקודה - שבצ'כית בכלל מבטאים שקודה - היה חשוב להראות בהשקה קצת מסורת ושורשים ולהזכיר (עם תמונה) שהסופרב הראשונה לא נוצרה תחת פולקסווגן ב-2001 כמו שאולי חשבתם, אלא דווקא ב-1934, ויוצרה עד לא פחות מ-1949. ואם תהיתם אז 2400 הסופרבים ההיסטוריים ההם לא נכללים בסך הכולל של המכירות.
בכל אופן בואו נמשיך ללקוחות. השוק הכי גדול של הסופרב הוא סין, עם 47 אלף יחידות ב-2018, ואחריה בפער גדול גרמניה (19,000), בריטניה ופולין (סביב ה-8500 מכוניות כל אחת), טורקיה (7700) וצ'כיה (7100). גם ישראל הקטנה זכתה להיכנס למצגת עם המספר המכובד של 2400 מכוניות. וכאן מגיעים הנתונים היותר מעניינים: 82% מהמכירות של הסופרב היו לציים וחברות, ורק 18% לאנשים פרטיים. 54% מהמכירות היו של דגמי הסטיישן, ושימו לב לנתון הבא, 64% מהמכוניות שנמכרו בשנת הדגם היו בצבעים שחור, אפור או לבן. ומספר אחרון בהחלט: 64% מהסופרבים שנמכרו היו עם מנועי דיזל.
המספרים האלה מצביעים כמובן על הדומיננטיות של השוק המוסדי בין לקוחות הסופרב, שוק שהאוריינטציה הטבעית שלו היא לתמורה ומחיר הרבה יותר מאשר לתדמית. או בהגדרה אחרת, לקוחות הסופרב הם מי שרוצים לקבל הכי הרבה מכונית מנהלים פר יואן/יורו/שקל, ולא פחות חשוב מזה גם בעטיפה שלפחות על הכביש הציבורי נתפסת כצנועה יחסית.
בעולם שבו תדמית היא כמעט הכל, החלק האחרון כנראה משמעותי מאוד ולראייה העובדה שהסופרב הפכה בקלילות למכונית הצמודה המועדפת על השרים וחברי הכנסת שלנו למרות שהאלטרנטיבות שהוצעו להם אינן קוטלות קנים כל עיקר. ובמילים אחרות, נבחרי הציבור שלנו בחרו לקבל (על חשבון הציבור כמובן) כמה שיותר אוטו שהוא כמה שפחות מנקר עיניים.
בכל אופן ארבע שנים אחרי שהדור השלישי של הסופרב עלה על הכביש הגיעה זמנה של מתיחת הפנים של אמצע מחזור החיים, ואנחנו קפצנו לוינה כדי לבדוק מקרוב מה הולכים חברי הכנסת והשרים לקבל אחרי הבחירות הקרובות.
מה חדש?
הרבה שינויים עצוביים חיצוניים לא נעשו בסופרב במסגרת מתיחת הפנים הזאת. בחזית מדובר בפנסים, גריל ופגוש שזכו לנגיעות עיצוביות קלות ולשיפור במערך התאורה, מאחור בפנסים חדשים שמיישרים קו עם השפה הגרפית העכשווית של החברה ובכלל זאת החלפה של הסמל בכיתוב סקודה. שינויים מינוריים נעשו גם בתא הנוסעים עם ריפודים חדשים ועדכון תפריטי המשתמש.
שדרוג קצת יותר משמעותי מגיע במסגרת חבילת הבטיחות שבה הוגדלו טווחי החיזוי של בקרת השיוט האדפטיבית והמערכת למניעת התנגשויות צד, ונוספו יכולות זיהוי ומניעת פגיעה בהולכי רגל. אגב, חלק משדרוגי הבטיחות יתווספו רק באמצע 2020.
הבשורה המשמעותית של מתיחת הפנים הזאת נמצאת מתחת למכסה המנוע של הסופרב שם צירפה סקודה למגוון המוכר של בנזין ודיזל, שתי יחידות הנעה חדשות. הראשונה שבהן היא מנוע 2.0 ליטרים ו-190 כ"ס (שמוכר מדגמים אחרים של החברה) שאמור לסגור את הפער שנוצר בהיצע מנועי הבנזין עם הפסקת הייצור של מנוע ה-220 כ"ס (מכונית השרים בשבילכם), בין מנוע ה-1.5 150 כ"ס למנוע הבכיר בהיצע, 2.0 ליטרים 272 כ"ס.
המנוע החדש השני חשוב הרבה יותר ודווקא בגלל זה הוא לא הגיע להשקה הזאת. מדובר ביחידת הנעה היברידית-פלאג אין שמורכבת ממנוע בנזין (1.4 ליטרים 156 כ"ס) ומנוע חשמלי (115 כ"ס), בהספק כולל של 218 כ"ס. סוללה של 13 קוט"ש תאפשר לסופרב הזאת טווח חשמלי בלבד שינוע סביב ה-40 קילומטרים.זאת המכונית ההיברידית הראשונה שסקודה תייצר ולכן היא החליטה להשיק אותה בנפרד בעוד כחודשיים.
בסוגריים אפשר להוסיף שהמפרט הטכני של המנוע הזה זהה לחלוטין לזה של הפולקסווגן פאסאט GTE שנחשפה רק בפברואר השנה. שכפול הטכנולוגיה המהיר הזה מצביע על הלחץ שבו היצרניות נמצאות עם כניסתם לתוקף של התקנים הירוקים החדשים באיחוד האירופי והצורך לייצר כמה שיותר "ירוק".
עוד חידוש סופרבי, שלא יגיע לישראל, היא סקאוט. סקודה לקחה את דגם הסטיישן הפופולארי ונתנה לו טוויסט אוף-רואד חביב עם הגבהה מסויימת של המרכב, עיצוב קצת יותר קרבי וגימור פנימי משודרג. התוצאה מיוחדת ונאה וכנראה תקסום ללקוחות האירופאים חובבי הסטיישן.
איך על הכביש:
40-50 קילומטרים מוינה והתחושה באוויר היא שהזמן נתקע מתישהו בסוף שנות השמונים ושום גרר לא מגיע לחלץ אותו. כמעט כל הבנייה היא בת כמה עשרות שנים, הכבישים צרים וסביב יערות בירוק עמוק ושקט. הרחובות ריקים כמעט לחלוטין והאנשים הבודדים שבכל זאת מסתובבים הם בעיקר מה שמוגדר בפוליטיקלי קורקט כבני הגיל השלישי, אולי אפילו על סף הרביעי. אגב, כל הקשישים האלה, ללא הבדל גיל, מוצא או מין, היו בסוג של תלבושת אחידה: מכנסי שלושת רבעי וסנדלי בירקנשטוק. יש לי עוד כמה רשמים אבל כיוון שזו כתבת מכוניות ולא כתבת תיירות, נחזור לסופרב.
את הבוקר התחלתי עם ה-2.0 החדש, 190 כ"ס ו-32 קג"מ. הרבה הפתעות מצד אופי הפעולה של המנוע הזה אין: הרבה כוח בכל מצב, תאוצה נאה ( 7.7 שניות ל-100 קמ"ש) וכיול מאוד סולידי שמבטיח שהכוח יגיע בדירוג ולא בבעיטות לגב התחתון. גם מצד גיר ה-DSG המוכר של קונצרן פולקסווגן לא היו הפתעות והבאגים הוותיקים שלו - בלבול מדי פעם בסל"ד נמוך ופה ושם טלטול של המכונית - לא הלכו לשום מקום. תוסיפו למשוואה את סביבת הנהג היעילה-מוכרת-אפרורית והתנהגות כביש צפויה ובטוחה ותקבלו מכונית עם אופי רציני ובוגר שמציעה יכולות נאות על הכביש ובראשן כיסוי מרחקים גדולים במהירות ובנוחות, אבל מסעירה היא לא.
לקראת הצהריים דילגתי לגרסת ה1.5 (מכונית הח"כים בשבילכם), והפעם דווקא כן הופתעתי. המנוע הזה אמנם יותר חלש - 150 כ"ס ו-25 קג"מ - אבל הוא יותר זריז מאחיו הגדול מה שאומר שהוא שש לטפס במעלה סקלת הסל"ד, עניין שנותן לו אופי קצת יותר פרחחי. גם השילוב עם ה-DSG, אולי בגלל האורווה היותר קטנה, הרגיש יותר חלק. בכל אופן על כביש מפותל שהופיע משום מקום בתוך יער, ולמרות גשם שהתחיל לרדת, הסופרב 1.5 שמחה להשתולל קצת עם חרטום מדוייק וקליל יותר משל ה-2.0 ליטר, וחריקות צמיגים שוותיקי הכפרים שם לא זוכרים. אני מדגיש שזאת רחוקה מלהיות מהותה של הסופרב, וממש לא משהו שאפשר להגדיר כאופי ספורטיבי, אבל בכל זאת היא הוציאה ממני חיוך קטן של הנאה.
אחר הצהריים התכוונתי לשים יד על הדיזל 2.0 ליטרים שמגיעה גם היא לישראל, בעיקר למוניות, אבל משום מה הן נעלמו ממגרש החניה, ונאלצתי להתנחם בסקאוט, אותה גירסת סטיישן בניחוח שטח. המוחצנות העיצובית, הגובה (עוד 1.5 ס"מ) והגימור הקצת שונה עושים לסופרב רק טוב. אהבתי.
השורה התחתונה:
בדרך חזרה לשדה התעופה של וינה נתקעתי בפקק תנועה קטן ובתופעה תחבורתית ייחודית: אופנועים וקטנועים, והיו 4-5 כאלה, שעמדו בפקק יחד עם המכוניות. כן, לא טסו על השוליים, לא בין הטורים העומדים ולא זיגזגו, אלא עמדו יחד עם המכוניות וחיכו בסבלנות. יש לי קילומטרז' די מכובד מאחורי ההגה באירופה, אסיה וארה"ב ואופנועים שעומדים בפקק לא ראיתי קודם לכן. בשביל מה בכלל לרכב על אופנוע אם אתה עומד בפקק?
בכל אופן הפקק היה הזדמנות טובה לסיכומים והם לא מסובכים מדי. החידוש הכי גדול בסופרב המעודכנת הוא אותו מנוע היברידי-פלאג אין שלא הגיע להשקה. אפשר גם להוסיף (באנדרסטייטמנט?) שזה לא קורה אפילו רגע אחד מוקדם מדי, אבל העיקר הוא שסקודה סוף סוף מצטרפת לרשימת היצרנים הארוכה שמשתמשים בטכנולוגיה הירוקה הזאת. שאלה גדולה היא האם הסופרב ההיברידית תהיה משמעותית ללקוח הישראלי והתשובה היא כנראה נגזרת של מה שיקרה עם המס הירוק אחרי הקמת הממשלה הבאה. גם מתי היא תגיע לא לגמרי ברור ותלוי ביכולות ייצור ובביקושים באירופה.
אם נשאיר בצד את המנוע ההיברידי מתיחת הפנים הזאת לא שינתה יותר מדי בסופרב. המשוואה שהוזכרה בתחילת הכתבה ושבבסיס הצלחתה של המכונית - הרבה אוטו לשקל וצניעות יחסית - נשמרה, וטוב שכך, שכן אין הרבה דגמים שמציעים את השילוב הזה. אז בואו נסכם את זה כך: אפשר להמר די בביטחון שהסופרב המעודכנת תמשיך להיות המכונית הכי פופולרית גם בכנסת הבאה. בואו רק נקווה שהפעם חברי הכנסת יספיקו להנות ממנה יותר מחודש.
הכותב היה אורח חברת סקודה בוינה
סקודה סופרב
מחירים: עדיין אין
מנועים:
1.5 בנזין (150 כ"ס ב-5000-6000 סל"ד, 25 קג"מ ב-1500-3500 סל"ד)
2.0 בנזין (190 כ"ס ב-4200-6000 סל"ד, 32 קג"מ ב-1500-4200 סל"ד)
2.0 בנזין (272 כ"ס ב-5500-5600 סל"ד, 35 קג"מ ב-2000-5400 סל"ד)
2.0 דיזל (190 כ"ס ב-3000-4200 סל"ד, 36 קג"מ ב-1700-2750 סל"ד)
מימדים (ס"מ): 186*486*147
משקל: 1530-1645 (לפי הדגם)