לאחרונה קבע בית הדין כי נהיגה ממושכת על רכבים כבדים, גורמת לטחורים ומזכה את הנהג בקבלת פיצוי כספי גבוה. בכך למעשה, הכיר בית הדין בקשר הסיבתי בין השניים לאחר שקיבל את תביעתו של אזרח עובד צה"ל והורה לביטוח לאומי לראות בכך כ"תאונת עבודה".
התיק נדון בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, אליו הוגשה תביעתו של מוביל טנקים וכלים כבדים שהחל את עבודתו בשנת 2007, במסגרתה הוא חרש את כבישי הארץ, מדרום לצפון תוך כניסה גם לכבישים משובשים והכל תוך הובלת כלים עתירי משקל באמצעות משאית ששוקלת למעלה מ-120 טון.
לדבריו, מידי יום הטלטל בכבישים במשך 10 שעות בממוצע, מבלי שנתנו לו הפסקות. במסגרתו תביעתו, מספר הנהג כי במהלך יום העבודה לא התאפשר להתפנות לשירותים באופן סדיר והוא נאלץ להתאפק ארוכות, ולעיתים להימנע מלעשות צרכים עד הערב. בנוסף, זה מספר כי לא התאפשר לאכול באופן סדיר ועיקר מזונו במשך יום העבודה הם חטיפים ומזון קנוי מוכן לאכילה.
לאור חומרת מצבו, הגיש הנהג לפני מספר שנים תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בטחורים שלי כפגיעה בעבודה, אולם המל"ל דחה את תביעתו בנימוק כי לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודת כנהג מוביל טנקים, ואשר הביאו לטחורים. "מבחינה רפואית לא הוכח קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה".
אולם התובע לא אמר נואש וביקש להסתמך על חוות דעת של מומחה שלישי שמונה מטעם בית הדין שקבע כי אומנם מחלת הטחורים הינה מולדת, אולם יש לקחת בחשבון כי היא הושפעה מתנאי העבודה שכללו פגיעה חוזרת ונשנת (מיקרוטראומה), אשר הוחמרה בשל סביבת עבודה בלתי מתאימה.
בבית הדין הוקראה חוות דעתו של מומחה שקבע כי אצל הנהגים, בעיקר ברכבים גדולים וגבוהים הקפיצות החוזרות של הרכב מכות על אזור הפתח האנלי באופן חוזר, ואם התפתחו אצל הנהג טחורים הרי שחבלות חוזרות אלה, המעלות באופן חוזר את הלחץ בטחורים מביאות להתפתחות הטחורים, הגדלתם, עם כאבים חוזרים, התכייבות ודימום חוזר.
בית הדין קבע קבע כי גורמים אפשריים שדווחו כתורמים להיווצרות ו/או החמרת טחורים הם ישיבה ממושכת בכלי רכב או במקומות עבודה אחרים, עבודה פיזית קשה, עצירות ובעיות היגיינה. לפיכך, על אף שברור כי טחורים במהותם הם ליקוי מולד, אותם גורמים חיצוניים שמאפיינים את שגרת היום של נהגים רבים – מעודדים את התפתחות המחלה.
לאור כל האמור, קבעה השופת כי קיים קשר סיבתי בין המחלה ונהיגתו והורתה לביטוח לאומי להכיר בכך כפגיעה בעבודה.
עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין ומימוש זכויות בפוליסת סיעוד מסביר כי הכרה בפגיעה בעבודה על פי תורת ה"מיקרוטראומה" מהווה מעין מוצא אחרון למי שאינו יכול להצביע על ארוע תאונתי או על מחלת מקצוע מסוימת כגורם למחלתו ולנזקו. וכך למשל בית הדין פסק בעבר כי כאבי גב של נהג בשל נהיגה ממושכת בדרכים רוויות זעזועים עולים כדי פגיעת מיקרוטראומה.
בתי הדין נוטים להכיר בפגיעות גב של נהגים כפגיעות בעבודה, כאשר הם חשופים לקפיצות ותזוזות כתוצאה מנסיעה על כבישים משובשים ולא קיים מנגנון הגנה מיוחד מזעזועים של כסא הנהג.אין כל סיבה שנהג שסובל מכאבים שמקורם בעבודתו, לא יקבל על כך פיצוי כספי, שיכול להגיע במצטבר גם למאות אלפי שקלים.