$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

עוקצים: האופנועים המשופרים של אגף התנועה

דגמי KTM נוספים הצטרפו למערך האכיפה הדו גלגלי של אגף התנועה עם מערכות מסוג "דבורה". לרגל החיזוק, בדקנו עם עו"ד אלירן בלוטמן, מומחה לדיני תעבורה, כיצד פועלת המערכת, האם היא מהמנה וכיצד ניתן להתמודד מולה בבית המשפט

מערכת עולם הרכב  23.12.19 - 08:23

תגיות: אגף התנועה

תגידו מזל טוב – לאחרונה השלימה משטרת ישראל את התקנת מערכת הדבורה למדידת מהירות על עשרות אופנועי KTM 1200 חדשים, זאת אחרי שדגמים ראשונים של הסדרה גויסו לשרות המשטרה באפריל אשתקד. מעתה, לא רק שהסיכון לקבלת דו"ח עלה משמעותית אלא שגם בכך נסתם הגולל על האפשרות לברוח – האופנועים מהירים משמעותית מרוב כלי הרכב שנעים על כבישי ישראל והסיכוי להימלט, כאשר המשטרה מונחית לפתוח במרדף, ירד קרוב לאפס. 

הבעיה היא כי בניגוד לאמצעי אכיפה אחרים, קיים וויכוח שטרם הוכרע לגבי מידת האמינות של הדבורה ובית המשפט המחוזי קבע כי אין ראיה חד משמעית לכך. כפועל יוצא, לא מעט נהגים שנתפסו באמצעותה, הצליחו למלט את עצמם מאימת הדין ולקבל זיכוי. כיצד עובד המכשיר? איך מקטינים את האפשרות להיעקץ על ידו ומה הסיכוי שגם בתיק שלכם, בית המשפט יפסוק לטובתכם? 

 כיצד עובד מכשיר הדבורה ?
מכשיר הדבורה מודד מהירות בעזרת רדאר שמשדר גלים אלקטרו- מגנטיים בתדר כלשהוא לכיוון כלי רכב המופיע מולו. לצורך שימוש בו , מתוקנות על גבי הניידת או האופנוע שתי אנטנות שעובדות בשיטה של רדאר. מעל לוח השעונים יש צג שכולל חיצים שמורים על כיוון ההפעלה של המכשיר, מהירות הרכב הנאכף ומיקומה של הניידת.  המכשיר שולח אלומת גלי רדיו שצורתה חרוט, שפוגעת ברכב המטרה , חוזרת למכשיר שפלט אותה ומאפשרת חישוב של המהירות בין השניים.

האם ניתן להשתמש בה תוך כדי נסיעה?
בהחלט.השוטר יכול לאמוד באמצעותה את מהירות הנסיעה של הנהג, במספר מצבים: .כאשר הניידת בתנועה נגד כיוון נסיעתו של הנהג או עם הכיוון או לחילופין, בהיותה במצב של עמידה.

מה על המשטרה להוכיח בשביל לבסס את מהימנות הבדיקה?
ראשית, עליה להוכיח את תקינות המכשיר בעת הפעלתו. לצורך כך, עליה להביא ראיה כי המפעיל בדק אותו בתחילת המשמרת ובסופה. בנוסף, מוטלת עליה החובה להמציא אסמכתא שמעידה כי בוצעה בדיקה תקופתית אחת לחצי שנה במעבדה מוסמכת.כמו כן, עליה להוכיח כי שוטר מיומן הפעיל אותו, באמצעות הצגת מסמכים שמעידים על הכשרותו וניסיונו בזה. בנוסף, התביעה צריכה להרים את נטל ההוכחה כי הוא הופעל כנדרש בתנאי שטח שמבטיחים כי לא יפול רבב באופן פעולותו.

ומה עשוי להכשיל את המדידה?
בפסק דין ציטרון ציין כב' השופט אופיר כי על המשטרה להוכיח כי לא היו רכבים, רכבות או משאיות בטווח של 50 מטר ממנו, במקביל לכיוון נסיעתו. העניין מאוד רגיש היות ואלומת המכשיר פועלת בצורת חרוט והרדיוס שלה הולך וגדל. אי לכך, המערכת יכולה בטעות לאמוד את המהירות של כלים נוספים שנכנסו לתוך הטווח.  כפועל יוצא, על השוטר לציין באופן מפורש כי נשמע צליל דופלר יחיד – צליל שמעיד כי באלומה נקלט רק רכב בודד.

מה הטווח המירבי של אלומת הדבורה?
המכשיר מסוגל לאמוד מהירות של כל עצם שנע בטווח של 1,200 מטר מהניידת, אולם לרוב, טווח הראייה של השוטר קטן יותר. הפער בין השניים מגדיל עוד יותר את מרווח חוסר הוודאות בזיהוי הרכב. על כן, קיימת בעיה מובנית באכיפת עבירות מהירות בכבישים רב מסלוליים ו/או דו נתיביים.

אם הדבורה מצלמת את הרכב שנלכד באלומה?
לא. וזו נקודת תורפה מבחינת התביעה. היה ובית המשפט ישתכנע שיש ספק לגבי זיהוי ודאי של הרכב, ניתן יהיה להביא לזיכוי של הנאשם. על המדינה להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי הרכב שפרטיו מופיעים בכתב האישום הוא הרכב הנמדד או לחילופין, שאין אפשרות סבירה כי רכב אחר נמדד.
 
איך מקטינים את האפשרות להיעקץ על ידה?
מקפידים לנהוג במהירות שאינה חורגת מהגבול המותר בחוק. ויש גם דרכים אחרות:
אומנם המכמונת נמצאת בשימוש בעיקר בכבישי הצפון והדרום, אך כיום, ניתן להבחין לעיתים קרובות בניידות גלויות וסמויות עם דבורה גם בכבישי המרכז. לרוב יהיה זה בשעות בהן אין עומס תנועה. אי לכך, הסבירות כי שוטר יארוב עם דבורה בכביש מבודד, גבוהה לאין שיעור.  אם לדוגמה נוהגים בקבוצה, הראשון או האחרון בטור נמצא בסיכון מוגדל, ואילו נהיגה בדבוקה עשויה להועיל בהקשר זה.בנוסף, הפעלת הדבורה דורשת עצירה של הרכב/אופנוע שנתפס כאשר רק השוטר שמדד את המהירות בפועל רשאי למלא את הדו”ח. כמו כן, החוק בישראל אינו אוסר על שימוש בגלאי רדאר. השוק מלא במכשירים האלה, חלקם אמינים ויעילים מאוד.

קבלתי עקיצה. כיצד מתמודדים איתה בבית המשפט?
בשנת 2009 קבע בית המשפט כי הדרך שבה מפעילה משטרת ישראל את מכשיר הדבורה, המשמש למדידת מהירות של כלי רכב, עשויה להוביל לזיכויים של נהגים מחמת הספק מעבירה של מהירות מופרזת. לנוכח המגבלות הרבות שלה, ציידה המשטרה את השוטרים בטופס מוכן מראש שמפרט אותן עם אפשרות לסמן v על הפעולות. בכך לכאורה, הם מקימים חזקה שהאכיפה נעשתה על פי החוק ובהתייחס לסייגים שבו. אלא שבשנת 2018, קבע שופט בית המשפט המחוזי ערן קוטון, כי אין ראיה חד משמעית שקובעת את אמינות מכשיר המדידה. לא הוצגה כל הוכחה לניסויים ומדידות שקבעו כי המהירות שמציג המכשיר היא אמיתית. למעשה, כל עוד אמינותו ומהימנותו של מכשיר הדבורה לא הוכחו באמצעות חוות דעת מומחים, אשר התמודדו עם חקירה נגדית ועם חוות דעת נגדיות, ומשלא הוסדרה חזקת אמינותו ומהימנותו של מכשיר הדבורה, הנהג בתיק האמור זוכה מחמת הספק.

לרשות נאשם בתיק מהירות עומדת האפשרות להוכיח כי השוטר בשטח לא פעל במיומנות הנדרשת ולא הקפיד להפעיל את המכשיר בהתאם לכל התקנות והנהלים. כך למשל,  אם לא בוצעה בדיקת כיול טרום ובסופה של המשמרת. אולם בנוסף לכך, כאשר מדובר על הדבורה – אין לה את חזקת האמינות ממנה נהנים חלק ממכשירי האכיפה אחרים. בהתאם לכך, כל עוד בית המשפט העליון לא אמר את דברו, התביעה נדרשת בכל תיק ותיק להוכיח מחדש את אמינותו. מדובר על נטל כבד שמונח על כתפי התביעה.